מריל סטריפ

שחקנית אמריקאית

מרי לואיז "מריל" סטריפאנגלית: Mary Louise "Meryl" Streep; נולדה ב-22 ביוני 1949[1]) היא שחקנית אמריקאית, הנחשבת לאחת השחקניות המצליחות והידועות ביותר בכל הזמנים.[2][3][4] סטריפ הייתה מועמדת ל-21 פרסי אוסקר, יותר מכל אדם אחר, וזכתה בשלושה פרסים. כמו-כן הייתה מועמדת ל-33 פרסי גלובוס הזהב, יותר מכל אדם אחר, וזכתה בשמונה פרסים, שיא זכיות.

מריל סטריפ
Meryl Streep
סטריפ, 2018
סטריפ, 2018
לידה 22 ביוני 1949 (בת 74)
ארצות הבריתארצות הברית ניו ג'רזי, ארצות הברית
שם לידה Mary Louise Streep עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1971
עיסוק שחקנית
מקום לימודים
בן או בת זוג
צאצאים מיימי גאמר, גרייס גאמר, הנרי וולף גאמר, לואיזה גאמר עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה מועמדויות וזכיות
http://merylstreeponline.net
פרופיל ב-IMDb
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מריל סטריפ כמעודדת בצעירותה
הכוכב של סטריפ בשדרת הכוכבים בהוליווד
סטריפ, צוות השחקנים של הסרט "מאמה מיה" וארבעת חברי להקת "אבבא" בפרימיירה, יולי 2008
מריל סטריפ בספרד, 2008

הופעת הבכורה של סטריפ על הבימה הייתה בשנת 1971 במחזה The Playboy of Seville, ועל המסך הקטן בסרט הטלוויזיה "העונה הקטלנית ביותר" (1977). באותה שנה היא ערכה גם את הופעת הבכורה שלה על מסך הקולנוע - בתפקיד משני בסרט "ג'וליה". בשנת 1978 סטריפ זכתה בפרס אמי הראשון שלה על משחקה במיני-סדרה "שואה: סיפורה של משפחת וייס". באותה שנה היא התפרסמה גם כשחקנית קולנוע בעקבות הופעתה ב"צייד הצבאים" (1978), שזיכתה אותה במועמדות הראשונה שלה לפרס אוסקר כשחקנית המשנה הטובה ביותר. שתי ההופעות הללו זיכו אותה גם בשבחים מצד המבקרים. בשנת 1979 סטריפ זכתה בפרס האוסקר הראשון שלה כשחקנית המשנה הטובה ביותר על משחקה ב"קרמר נגד קרמר" (1979). מאוחר יותר היא זכתה בפרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר על הופעותיה ב"בחירתה של סופי" (1982) ו"אשת הברזל" (2011).

ביוגרפיה עריכה

סטריפ נולדה בעיר סאמיט, ניו ג'רזי שבארצות הברית.[5][6][7] אימה, מרי וולף, הייתה אמנית פרסומות ואמנית עריכה לשעבר, ואביה, הארי ויליאם סטריפ ג'וניור (1910–2003), היה מנהל בתחום הפרמצבטיקה.[8][9][10] יש לה שני אחים.[11][10][12][13][14]

היא גדלה בברנרדסוויל, ניו ג'רזי, שם למדה בתיכון ברנרד.[15] היא קיבלה תואר ראשון בלימודי דרמה מקולג' ואזר בשנת 1971. סטריפ למדה גם בדארטמות' קולג' במסגרת חילופי סטודנטים. היא המשיכה את לימודיה בבית הספר לדרמה של אוניברסיטת ייל, שם היא שיחקה במגוון תפקידים על הבמה -[16] מהלנה הזוהרת ב"חלום ליל קיץ" ועד אישה בת 80 בכיסא גלגלים בקומדיה מאת המחזאים כריסטופר דורנג ואלברט אינאורטו.[17][18][19]

קריירה עריכה

סטריפ נבחנה באודישנים לתפקיד הנשי בסרטו של הבמאי דינו דה-לורנטיס, "קינג קונג". דה-לורנטיס התלונן לבנו באיטלקית על שהביא אותה, והיא להפתעתו השיבה לו באיטלקית שוטפת. הופעת הבכורה שלה על המסך הייתה בשנת 1977, בתפקיד משני בסרטו של פרד זינמן - "ג'וליה". הקהל הרחב נחשף אליה בעקבות משחקה בסרט "צייד הצבאים", שבו שיחקה לצד ארוסה, ג'ון קאזאלה. סטריפ סיפרה שהסכימה לשחק בסרט רק כדי להיות לצד ארוסה, שאובחן כחולה בסרטן העצמות. על גילום תפקידה של לינדה בסרט, היא הייתה מועמדת לראשונה לפרס אוסקר.

בהמשך סטריפ שיחקה במיני-סדרה "שואה: סיפורה של משפחת וייס" (1978), שזיכה אותה בפרס אמי. ב-1979 היא הופיעה בסרטו של וודי אלן, "מנהטן". לטענתה, היא לא הורשתה לחרוג מהתסריט ולא ניתנה לה האפשרות לפתח מספיק את דמותה בסרט. באותה שנה היא זכתה בפרס אוסקר על משחקה בסרט "קרמר נגד קרמר", בו היא הורשתה לעצב את דמותה.

אחרי שגילמה תפקידי משנה רבים, מעמדה שודרג והיא זכתה גם בתפקידים ראשיים. בסרט "אהובת הקצין הצרפתי" היא גילמה את הדמות הנשית הראשית לצד ג'רמי איירונס. המבקרים שיבחו את הופעתה בסרט, ובזכותו היא קיבלה את פרס גלובוס הזהב ופרס באפט"א. היא זכתה באוסקר שני על תפקידה ב"בחירתה של סופי" (1982), עיבוד לספרו של ויליאם סטיירון שעוסק בשואה. בשנת 1987 שיחקה לצד ג'ק ניקולסון בסרטו של הבמאי הברזילאי הקטור בבנקו "עשבי פרא" סטריפ וניקולסון זכו למועמדות לפרס האוסקר על תפקידיהם הראשיים.

בעשור הראשון של המאה ה-21 סטריפ הייתה מועמדת ארבע פעמים לפרס האוסקר ותשע פעמים לפרס גלובוס הזהב, מתוכן זכתה ארבע פעמים. סטריפ זכתה בשני פרסי גילדת שחקני המסך. סטריפ שיחקה במספר שוברי קופות, כמו "השעות", "סדרה של צרות", "השטן לובשת פראדה", "מאמה מיה!", "ג'ולי וג'וליה", "זה מסובך" ו-"אשת הברזל".

בשנת 2012 התארחה למשך 2 פרקים בסדרה הקומית "טיפול אונליין" ברשת שואוטיים בכיכובה של ליסה קודרו.

סטריפ ידועה כבררנית בבחירת תפקידים ומופיעה לרוב בסרטים רציניים ואיכותיים אשר מאפשרים לה להפגין את כישורי המשחק שלה. היא ידועה כשחקנית הנכנסת עמוק לכל תפקיד אותו היא מגלמת ומבצעת אותו בקפדנות. היא גם יודעת לסגל לעצמה מגוון מבטאים לצורך תפקידים שונים. בשל כל אלה הפכה לחביבת מבקרי הקולנוע, המגדירים אותה כאחת השחקניות הגדולות של הוליווד בכל הזמנים.

בנובמבר 2016 דווח שסטריפ תשתתף בסדרת טלוויזיה בת 20 פרקים שיביים דייוויד או. ראסל ושמה "The Nix" לצידו של רוברט דה נירו. היא אמורה לגרוף 850,000 דולר לכל פרק בסדרה. בשנת 2018 שיחקה בסרט ההמשך של "מאמה מיה!", בתפקיד הרוח של דונה.

בשנת 2020 שיחקה בסרטו של ריאן מרפי "הנשף" שמבוסס על המחזמר באותו שם משנת 2016.

בשנת 2023 שיחקה בסדרה רק רוצחים בבניין, על תפקידה הייתה מועמדת לפרס גלובוס הזהב לשחקנית המשנה הטובה ביותר בסדרת טלוויזיה, מיני-סדרה או סרט טלוויזיה.

סטריפ נישאה ב-1978 לדון גאמר, פסל במקצועו. לזוג ארבעה ילדים, בהם השחקנית מיימי גאמר. ב-2017 הזוג הודיע על פרידה.

מועמדויות וזכיות עריכה

מריל סטריפ היא השחקנית בעלת מספר המועמדויות הרב ביותר לפרס אוסקר – 21. סטריפ הייתה מועמדת 17 פעמים לפרס השחקנית הטובה ביותר, וארבע פעמים לפרס שחקנית המשנה הטובה ביותר; כמו כן, סטריפ מחזיקה במספר המועמדויות (33) והזכיות (8) הרבים ביותר לפרס גלובוס הזהב. בין הסרטים בגינם הייתה מועמדת:"העיתון", "אדפטיישן", "אל תוך היער, "השטן לובשת פראדה", "ספק", "ג'ולי וג'וליה", "זיכרונות מאפריקה", "צייד הצבאים", "קרמר נגד קרמר" ו"בחירתה של סופי". בסך הכול, זכתה סטריפ ב-3 פרסי אוסקר: פרס שחקנית המשנה הטובה ביותר בשנת 1979 על "קרמר נגד קרמר", פרס השחקנית הטובה ביותר בשנת 1982 על "בחירתה של סופי" ובשנת 2011 על "אשת הברזל"; היא גם זכתה בשני פרסי אמי על משחקה ב"שואה: סיפורה של משפחת וייס" ו"מלאכים באמריקה". בסך הכול הייתה סטריפ מועמדת ליותר מ-215 פרסים מרכזיים וחשובים, וזכתה מתוכם ב-97 פרסים.

פילמוגרפיה עריכה

טלוויזיה עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ "Happy Birthday, Meryl!". rte.ie. 2011-06-21. אורכב מ-המקור ב-18 בדצמבר 2012. נבדק ב-14 באוגוסט 2011. {{cite news}}: (עזרה)
  2. ^ Santas, Constantine (2002). Responding to Film. Rowman & Littlefield. p. 187. ISBN 0-8304-1580-7.
  3. ^ Hollinger, Karen (2006). The Actress: Hollywood Acting and the Female Star. CRS Press. pp. 94–95. ISBN 0-415-97792-4.
  4. ^ The Middle East. Library Information and Research Service. 2005. p. 204.
  5. ^ Horowitz, Joy (1991-03-17). "That Madcap Meryl. Really!". The New York Times. נבדק ב-2009-01-13.
  6. ^ "Press Archive". Simply Streep.com. אורכב מ-המקור ב-2007-09-29. נבדק ב-2012-05-24.
  7. ^ Robert Battle. "Meryl Streep". Ancestry.com. נבדק ב-2009-01-16.(הקישור אינו פעיל)
  8. ^ "Meryl Streep Biography (1949–)". Film Reference.com. נבדק ב-2009-01-16.
  9. ^ ASSOCIATED PRESS (2001-10-03). "Artist Mary W. Streep, mother of actress Meryl, dies at 86". The Star-Ledger. נבדק ב-2009-12-16.
  10. ^ 1 2   Nick Britten,Nickbritten, ‏Baftas: Meryl Streep's British ancestor 'helped start war with Native Americans', The Telegraph, 14 February 2012
  11. ^ "Meryl Streep Biography". Yahoo! Movies.
  12. ^ "Meryl Streep". Faces of America. 2010. נבדק ב-2010-02-05.
  13. ^ McKenzie, Joi-Marie (2010-02-04). "Henry Louis Gates Says He Broke Meryl Streep's Heart". Niteside. נבדק ב-2010-02-04.
  14. ^ "Faces of America: Meryl Streep", PBS, Faces of America series, with Professor Henry Louis Gates, Henry Louis Gates, Jr., 2010.
  15. ^ "N.J. Teachers Honor 6 Graduates". The Philadelphia Inquirer. 1983-11-12. נבדק ב-2007-07-20. Streep is a graduate of Bernards High School in Bernardsville...
  16. ^ "Yale library's list of all roles played at Yale by Meryl Streep". נבדק ב-2010-03-07.
  17. ^ "1974 New York Times review", reprinted in Mel Gussow's Theatre on the Edge. p. 365.
  18. ^ Mel Gussow (1991-01-07). "Critic's Notebook; Luring Actors Back to the Stage They Left Behind". The New York Times. נבדק ב-2010-03-07.
  19. ^ Robert S. Brustein, Letters to a Young Actor, p.61 This book also contains details of her performances at Yale.
מריל סטריפ - פרסים
הקודם:
פרס האקדמיה האוסטרלית לאמנויות הקולנוע והטלוויזיה הבינלאומי – השחקנית הטובה ביותר
2012: מריל סטריפ – אשת הברזל
הבא:
2013: ג'ניפר לורנסאופטימיות היא שם המשחק