מרים, אם ישו

אמו של ישו
(הופנה מהדף מרים אם ישו)
Disambig RTL.svg המונח "מריה" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו מריה (פירושונים).
Disambig RTL.svg המונח "סנטה מריה" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו סנטה מריה (פירושונים).

מרים, אם ישו (גם מרים הבתולה, יולדת האלוהים, מדונה ועוד; בלטינית וברוב השפות האירופאיות: Maria, "מריה") היא דמות מרכזית בנצרות, בה היא מתוארת כאמו של ישו. לפי הברית החדשה והמסורת, מרים הייתה מאורסת ליוסף כשהמלאך גבריאל הודיע לה שהיא הרה מרוח הקודש בעודה בתולה. היא גידלה את ישו, נכחה בחלק מן הנסים שחולל וחזתה בצליבתו בירושלים. התאולוגיה הנוצרית הציבה את מרים כראשונה מבין הקדושים, כמשחקת תפקיד מרכזי בישועת המין האנושי, וכסמל לתום ולאדיקות. בייחוד הודגשו בתוליה הנצחיים, שלא נפגמו בלידת בנה. האמונה בכך היא עקרון יסוד בכמה זרמים נוצריים ודוֹגמה בכנסייה הקתולית. אמונות נוספות הן שעיבורה ברחם אמה היה ללא מתום, ושלא מתה אלא עלתה השמימה בגופה. עתירות למרים כדי שתשתדל אצל אלוהים עבור המתפלל נפוצות בליטורגיה, וחגים רבים מוקדשים לה.

מרים, אם ישו
מרים
דיוקנה של מרים, אם ישוע, כפי שצויר במאה ה-16 במנזר סנטה קתרינה שבסיני
דיוקנה של מרים, אם ישוע, כפי שצויר במאה ה-16 במנזר סנטה קתרינה שבסיני
לידה בערך 20 לפנה"ס
ציפורי, ארץ ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 41 או 44[1]
קדוש עבור כל הכנסיות
מקום פולחן עיקרי סירקוזה ומקומות רבים נוספים
חג תאריכים רבים, ראו להלן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
דמות אישה בכנסייה מהמאה ה-2, נחשב לציור העתיק ביותר של מרים שהתגלה.

חייה לפי הברית החדשהעריכה

מרים איננה מוזכרת רבות בבשורות, למעט בקטעים העוסקים בהולדת ישו במתי א'-ב' ובלוקאס א'-ב', בעיקר במקור השני. מרים מופיעה כבתולה יהודיה המתגוררת בעיר נצרת ומאורסת ליוסף, שהמלאך גבריאל מתגלה אליה ומבשר לה שהיא הרה, ועומדת ללדת את המושיע בן האלוהים שימלוך על העולם. בנוסף, סיפר לה על הריונה של קרובתה אלישבע. מרים יצאה לבקר את אלישבע, שחוותה התגלות ובירכה את מרים ואת עוברה. לאחר מכן יצאה הבתולה ההרה עם בעלה להתפקד בעיר הולדתו, בית לחם, לפי ציווי הקיסר הרומי. היא כרעה ללדת את ישו בבית לחם, ושלושה חכמים מן המזרח ביקרו אותה ואת יוסף והעלו מנחות לרך הנולד. כדי להציל את ילדם בעת שהורדוס הורה לרצוח את כל התינוקות בעיר, המשפחה נמלטה למצרים, ושבה ליהודה בעבור זעם. מרים ובעלה הציגו את ישו הפעוט בבית המקדש. כשהיה בן שתים-עשרה והם ביקרו שוב בירושלים, מצאה אותו מרים ויוסף בין המורים.

בנוסף לנרטיבים אלו, "אם ישו" מוזכרת ללא שם בעת החתונה בקנה בבשורה על פי יוחנן, שם היא מסבירה לבנה שתם היין ומורה לנוכחים לעשות כמצוותו. בסוף הבשורה, בעודו גוסס על הצלב, ישו מורה ל"תלמידו אשר אהב", כותב הבשורה, לנהוג במרים כאילו הייתה אמו שלו ולה לנהוג בו כבנה, והתלמיד אוסף אותה אל ביתו. אזכורה האחרון כרונולוגית הוא לאחר עלית ישו השמימה, כשהיא והשליחים שוהים יחד בעלית גג בירושלים ושוקדים על דבריו.

בתוליה של מריםעריכה

  ערך מורחב – הבתולים הנצחיים של מרים

הקתולים, האורתודוקסים ורוב הכנסיות, בייחוד המסורתיות, גורסים שמרים הייתה בתולה באורח נס כל חייה: לא רק בעת ההתעברות, אלא אף בעת הלידה עצמה וגם לאחר מכן. אמונה זו הפכה למקובלת בהדרגה למן המאה הרביעית. היא הייתה כרוכה לא רק בראיית הלידה כנסית ובקביעה שמרים ויוסף לא מימשו את נישואיהם, אלא בגם בפירוש אזכורם של אחי ואחיות ישו המוזכרים בברית החדשה כאחים חורגים או כדודנים. כנסיות פרוטסטנטיות רבות דוחות את הדוקטרינה כפרי מסורת החסרה ביסוס במקרא, ומוכנות לקבל לכל היותר שמרים הייתה בתולה בעת שהרתה את ישו, כמתואר במפורש בבשורה לפי מתי.

מרים הקדושה במסורת הקתוליתעריכה

המסורת הקתולית טוענת כי מרים לא מתה, אלא נרדמה לשנת עולמים, ואז הועלתה השמיימה. במקום בו הלכה מרים לישון את שנתה האחרונה על הר ציון נבנתה כנסיית דורמיציון (מלטינית - תרדמה). הקתולים מאמינים כי מרים היא מדיאטריקס, כלומר דמות המתווכת בין ישו לבין אנשים במצוקה. המקור לאמונה זו הוא המקרה בו השפיעה מרים על ישו לחולל את נס היין בחתונה בקנה.

 
דיר ראפאת ליד בית שמש וקיבוץ צרעה - הנקרא גם "גבירתנו מלכת פלשתינה", מנזר המוקדש למרים, אם ישו

ועידת אפסוס הכריזה ב-431 כי מרים היא יולדת האל (תיאוטוקוס (אנ')). במאה ה-6 הוסיפו לה את הכינוי ניקופיאה (האלה מנחילת הניצחון). ב-1964 הכריז פאולוס השישי כי מרים היא אם הכנסייה.

הכנסייה הקתולית הקדישה למרים, אם ישו, מספר חגים ומועדים:

מרים הקדושה במסורת הקופטית האורתודוקסיתעריכה

המסורת הקופטית חולקת על חלק מהתפישׂה הקתולית את מרים, ובפרט על הטענה כי רוח הקודש התערב בהריונה.

הכנסייה הקופטית גם הקדישה למרים, אם ישו, מספר חגים ומועדים:

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ לפי הכנסיות המערביות לא נפטרה אלא נרדמה ועלתה השמיימה (יש כנסיות החולקות על כך)