מרים המגדלית בעלת התשובה (דונטלו)
מרים המגדלית בעלת התשובה (באיטלקית: Maddalena penitente) הוא פסל מעץ צפצפה לבנה של הפסל דונטלו, שהושלם בין השנים 1453–1455 ומתאר את מרים המגדלית. הוא נחצב בגודל טבעי (גובה 188 ס"מ) ומוצג במוזיאון הדואומו בפירנצה.[1][2]
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| פַּסל | דונטלו |
| תאריך יצירה | בין השנים 1453–1455 |
| טכניקה וחומרים | עץ צפצפה לבנה. |
| ממדים בס"מ | |
| גובה | 188 |
| נתונים על היצירה | |
| זרם אמנותי |
רנסאנס מוקדם  |
| מיקום |
מוזיאון הדואומו פירנצה שבאיטליה |
  | |
היסטוריה ורקע עריכה
התיעוד אודות היצירה הוא מועט. הפסל הוזמן ככל הנראה עבור הבפטיסטריום של פירנצה, אם כי עובדה זו נתונה במחלוקת.[3] האזכור המוקדם ביותר מתוארך לשנת 1500 ומציין כי הפסל הוצב בחזרה בבפטיסטריום של פירנצה, כנגד הקיר הדרום-מערבי. מאז הועבר הפסל מספר פעמים: בשנת 1688 הועבר לאחסון, בשנת 1735 הוחזר לבפטיסטריום כנגד הקיר הדרום-מזרחי ובשנת 1912 הוצב כנגד הקיר הדרום-מערבי.
היצירה ניזוקה בשנת 1966 עקב עליית נהר הארנו על גדותיו. תהליך השיקום חשף חלק מהפוליכרומים (אנ') וציפוי הזהב המקוריים של הפסל.[3]
לאחר שיקומו, הועבר הפסל בשנת 1972 למוזיאון הדואומו.
התיארוך נקבע בעקיפין, ומתבסס על העתק משנת 1455 של האמן נרי די ביצ'י, שנמצא כעת במוזיאון באמפולי. דונטלו חזר לפירנצה בשנת 1453, ועל כן יצירת הפסל מתוארכת לבין השנים 1453–1455.
דונטלו ביצע את העבודה כשהיה בן יותר משישים, לאחר שבילה עשור פורה בפדובה. זקנתו ודעיכתו הפיזית השפיעו על בחירת הנושא, הקשור למוות. היצירה התקבלה בתדהמה עקב הריאליזם חסר התקדים שלה. אף על פי ש"מרים המגדלית בעלת התשובה" היה התיאור המקובל באמנות עבור דמויות רבות של מרים המגדלית, דמותה הכחושה והמרופטת בפסלו של דונטלו שונה מאוד מרוב התיאורים, המציגים צעירה יפהפייה שבריאותה כמעט מושלמת.
בהגיוגרפיה מימי הביניים בכנסיות המערביות (הכנסייה הקתולית והנצרות הפרוטסטנטית), התמזגה דמותה של מרים המגדלית, שעוד קודם לכן התמזגה עם שתי דמויות מן הבשורות: מרים מבית עניה ואנונימית חוטאת שמשחה את ישו בשמן, עם זו של מרים המצרית, אשר הייתה זונה לפני שחזרה בתשובה והתנזרה שלושים שנה במדבר. התיאור של דונטלו הושפע ככל הנראה מהתיאורים האורתודוקסים המזרחיים של מרים המצרית, המציגים דמות מוחלשת דומה. אי לכך, הוא התעלם מהאגדות המערביות שעל פיהן ניזונה מרים המצרית מדי יום מידי מלאכים במדבר.
תיאור היצירה עריכה
היסטוריון האמנות ג'ורג'ו וזארי מתייחס לפסל בספרו חיי הציירים, הפסלים והאדריכלים הדגולים ביותר: "באותו בפטיסטריום, מול קבר זה, ניתן לראות פסל מעץ מעשה ידיו של דונטלו עצמו, מרים המגדלית הקדושה בעלת התשובה, שהוא יפה מאוד ומבוצע היטב, שכן היא קמלה עקב צום והתנזרות במידה כזו שכל חלק מגופה משקף הבנה מושלמת ומלאה של האנטומיה האנושית".[4]
מרים המגדלית מוצגת בתור נזירה זקנה ומקומטת, עומדת בתנוחת קונטרה פוסטו כשידיה שלובות בתפילה. עצמות הלחיים שלה גבוהות, היא גבוהה וחיננית ובעלת גוף שברור שהיה פעם מאוד יפה. אלא שהגוף קמל, החיים גבו ממנה את מחירם ונותרה בה רוחניות טהורה בלבד. שערה הארוך, שהוא מאפיין איקונוגרפי ידוע שלה, הוא למעשה לבושה היחיד. אפילו החגורה שלה היא למעשה שערה שכרוך סביבה. גם הבחירה בחומר ממנו עשוי הפסל: עץ, חומר אורגני פגיע שיכול להתרכך, נראית מתאימה כאן.[5]
שערה נצבע באדום וזהב ועקבות לכך עדיין נותרו. מבטה עז וממוקד, ובו זמנית נראה כאילו עזבה את העולם הזה. כמו במקרה של חבקוק, הפסל מבטא את התעניינותו של דונטלו בפרטיה של הדמות, ובכך הוא שונה מן האמנות הגותית שהייתה לפניו, ומבטא את אהדת האנושות וההומניזם של הרנסאנס המוקדם. ידיה הארוכות כמעט יוצרות צורה של קתדרלה בעת מפגשן, רמז לכך שהיא דמות חשובה מאוד בנצרות, המסמלת את הכנסייה עצמה במובנים מסוימים.[5]
לקריאה נוספת עריכה
- Rolf C. Wirtz, Donatello, Könemann, Colonia 1998. ISBN 3-8290-4546-8
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ "Penitent Maddalen". donatello.net. (באנגלית)
- ^ Kevin Burns. "Penitent Magdalene by Donatello". ArtWay. (באנגלית)
- ^ 1 2 Levine Dunkelman, Martha (2005). "Donatello's Mary Magdalen: A Model of Courage and Survival". JSTOR. (באנגלית)
- ^ Vasari, Giorgio (1550). The Lives of the Artists. Translated by Bondanella (1998), Oxford University Press. p. 149. ISBN 9780199537198. (באנגלית)
- ^ 1 2 Dr. Beth Harris and Dr. Steven Zucker. "Donatello, Mary Magdalene". אקדמיית קהאן. (באנגלית)