מרים יחיל-וקס

סופרת ישראלית
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: שמות, תרגמת וכו'.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

מרים יחיל-וקס (נולדה ב-12 ביוני 1946, בבוקרשט) היא חוקרת תיאטרון וספרות, מתרגמת, דרמטורגית, סופרת ומשוררת ישראלית, ילידת רומניה.

מרים יחיל-וקס
אין תמונה חופשית
לידה 12 ביוני 1946 (בת 75)
בוקרשט, ממלכת רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

שנותיה המוקדמות ולימודיהעריכה

מרים יחיל-וקס נולדה בבוקרשט בשם מרצ'לה - מרים וינשטיין. היא עלתה לישראל עם משפחתה בשנת 1951. בשנת 1966 נישאה לראשונה ליונתן (ג'וני) יחיל (1945-1967), סטודנט לאדריכלות. הזוג התגורר בחיפה. ב־6 ביוני 1967, פחות משנה אחרי נישואיהם, בעלה הצעיר נהרג בירושלים בקרב באבו תור. בשנת 1972 מרים יחיל-וקס סיימה את לימודיה בבית הספר למשחק ניסן נתיב, נישאה לגבי ווקס, טייס ואדריכל, וילדה את בנה, יונתן. בשנת 1973 סיימה תואר ראשון בספרות אנגלית ופילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. בהמשך למדה באותה אוניברסיטה ספרות אנגלית ואמריקאית וקיבלה תואר מוסמך בתחום זה בשנת 1977. בשנים 1981-1977 למדה באוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה וקיבלה תואר דוקטור בתחום המחזאות האירופית המודרנית.

קריירה אקדמיתעריכה

לימדה באוניברסיטאות סטנפורד, חיפה, UCSC ותל אביב. הצטיינה גם בהיקף עבודתה בתחום התרגום. משנת 2005 חברה בסגל ההוראה של התוכנית לתרגום ולעריכה של אוניברסיטת תל אביב.

פעילותה בתחום התיאטרוןעריכה

יחיל-וקס פעילה בתחומים בעולם התיאטרון (לרבות משחק, בימוי, מחקר, דרמטורגיה, תירגום וניהול) וההוראה. שיחקה בעבר בתיאטרון לילדים בירושלים וביימה הצגות בתיאטרון לילדים ונוער ע"ש אורנה פורת ובבית הספר למשחק ניסן נתיב. היא כתבה מחזות כמו Shit Path - על נושא הסכסוך הישראלי-ערבי, (1988) ו"האבן הראשונה" בנוגע לתלאותיה של אשה ערבייה פלסטינית. המחזה האחרון הוצג בבימויו של מכרם ח'ורי ובביצועה של השחקנית סלווה נקארה בפסטיבל "תיאטרונטו" בשנת 1994 וזכתה בפרס השני. בשנים 1989–1991 כיהנה כמנהלת אמנותית של התיאטרון אורנה פורת לילדים ונוער. ייסדה את פסטיבל חיפה להצגות ילדים. היא הייתה דרמטורגית בעירוני חיפה, "הבימה"[1], "גשר" בשנים 1992–2000, ו"החאן"[2].

פעילותה השירה והתרגוםעריכה

היא תרגמה כ-50 רומנים ומחזות מאנגלית ומצרפתית, ביניהם יצירות של צ'ארלס דיקנס ("בין שתי ערים")[3], דוריס לסינג[4], קארסון מקקאלרס, טורגנייב, לואי דה ברנייר, ג'ויס קרול אוטס, א"ל דוקטורוב, מחזות מאת שילר ("מזימה ואהבה"), גולדוני, מולייר, בריאן פריל[5], שון או'קייסי ואחרים. היא עיבדה ותירגמה את המחזות "רוזנקרנץ וגילדנשטרן מתים" מאת טום סטופארד, "בשפל" מאת מקסים גורקי, הייתה שותפה לעיבוד המחזות "טרטיף" מאת מולייר, "שלוש אחיות" מאת צ'כוב, הרומן "אידיוט" מאת דוסטויבסקי, הרומן "אדם בן כלב" מאת יורם קניוק, ועיבדה לבמה את "סיפורי אודסה" מאת איסאק באבל בשם "עיר." ואחרים.

פרסמה ספר שירים בשם "בלי כוונה" בהוצאת עקד בשנת 1978, וסיפורים קצרים ב"קשת", "ידיעות אחרונות" ו"עתון 77."

בשנת 2009 מרים יחיל-וקס פרסמה יחד עם היזם רוני עינב את הספר "נורדאו פינת וול סטריט" (זמורה-ביתן-דביר)[6].

בשנת 2016 פורסם ספרה "הפרק החסר" (הוצאת ספרים כרמל), רומן דוקומנטרי שעלילתו מתרחשת ברומניה וברוסיה ערב מלחמת העולם השנייה ובמהלכה.

פרסים והוקרהעריכה

  • פרס ואלנרוד לשירה
  • פרס ויצו לתרגום

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה