מרינוס ואן דר לובה

קומוניסט הולנדי צעיר שהואשם בשריפת הרייכסטאג והוצא להורג במשפט ראווה.

מרינוס ואן דר לוּבֶּההולנדית: Marinus van der Lubbe;‏ 13 בינואר 190910 בינואר 1934) היה קומוניסט הולנדי צעיר שהואשם בשריפת הרייכסטאג והוצא להורג במשפט ראווה.

מרינוס ואן דר לובה
Marinus (Rinus) van der Lubbe
לידה 13 בינואר 1909
ליידן, הולנד עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה להורג 10 בינואר 1934 (בגיל 24)
לייפציג, גרמניה הנאצית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ממלכת ארצות השפלה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות הדרומי בלייפציג עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הקומוניסטית ההולנדית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
קברו של מרינוס ואן דר לובה בהולנד

ביוגרפיה עריכה

מרינוס ואן דר לובה נולד למשפחה קתולית בליידן שבהולנד. את ילדותו בילה בדן בוס. בבגרותו הצטרף למפלגה הקומוניסטית ההולנדית והפך לחבר ב"חזית האדומה" המקומית. בשנת 1933, לאחר מינויו של אדולף היטלר לקנצלר גרמניה נסע ואן דר לובה לגרמניה כדי למחות על המינוי. ב-27 בפברואר 1933, זמן קצר לאחר מינויו של היטלר, עלה הרייכסטאג באש, כנראה ביוזמתם של שר התעמולה יוזף גבלס ונשיא הרייכסטאג הרמן גרינג. ואן דר לובה שנמצא במקום ביחד עם עוד שלושה קומוניסטים מבולגריה ובהם גאורגי דימיטרוב, לימים ראש ממשלת בולגריה, נעצר והובא לחקירה אצל הגסטפו. לאחר חקירה קצרה הועמדו הארבעה לדין במשפט ראווה ביחד עם ארנסט טורגלר (Torgler), מנהיג הסיעה הקומוניסטית ברייכסטאג. כל הנאשמים זוכו מחוסר ראיות, פרט לוואן דר לובה אשר נמצא אשם, והוצא להורג בעריפת ראשו ב-10 בינואר 1934, שלושה ימים לפני יום הולדתו ה-25.

הליכים משפטיים מאוחרים עריכה

בשנים שלאחר הוצאתו להורג המשיכה המערכת המשפטית בגרמניה לעסוק במשפט ובתוצאותיו; בפסק דין מ-1967, שנים לאחר מותו של ואן דר לובה, המתיק בית משפט בברלין את עונשו לשמונה שנות מאסר במקום עונש המוות; אותו בית משפט ביטל את עונשו לחלוטין בשנת 1980, אולם בית המשפט הפדרלי, כערכאה גבוהה יותר, הפך החלטה זו; ואז, ב-1981, ביטל בית משפט במערב גרמניה את גזר דינו בטענה שהיה לא שפוי בדעתו. ביטול זה לא השביע את רצון יורשיו של ואן דר לובה, שפעלו להשגת חנינה מלאה. ואכן, בשנת 2008 החליטה התביעה הכללית להעניק לוואן דר לובה חנינה מעין זו. עורך דין אנונימי הפנה את תשומת לבה של התובעת הפדרלית, מוניקה הארמס (Harms), לחוק מ-1998, שמאפשר לבטל פסקי דין שהתקבלו על ידי בתי משפט שפעלו תחת חוקי השלטון הנאצי. יש לציין כי החנינה שקיבל היא סמלית בלבד, ולא הובילה לתשלום פיצויים ליורשיו.

קישורים חיצוניים עריכה