מרי בליאן
מרי בליאן (בארמנית: Մարի Պալյան; 1927 – 13 בספטמבר 2017) הייתה ציירת ואמנית קרמיקה ארמנית שפעלה בירושלים. יצירותיה מהוות חידוש סגנוני בתוך מסגרת אמנות הקרמיקה הארמנית בירושלים.
 | |
| לידה |
1927 ליון, צרפת |
|---|---|
| פטירה |
13 בספטמבר 2017 (בגיל 90 בערך) ירושלים, ישראל |
| מדינה |
ישראל  |
| תחום יצירה | קרמיקה |
| השכלה |
בית הספר הלאומי הגבוה לאמנויות היפות |
  | |
ביוגרפיה
עריכהמרי בליאן החלה לצייר בילדותה. מאוחר יותר נשלחה ללימודים באקדמיה לאמנויות היפות. בשנת 1953 היא פגשה את בעלה לעתיד, סטארק בליאן, בן דוד רחוק שלה, שלמד באותה עת הנדסת קרמיקה באנגליה. השניים נישאו לאחר שנה בבית לחם.[1] בשנת 1955 התגורר הזוג ברבת עמון, שם כיהן סטארק בתפקיד מנהל בית חרושת למוצרים קרמיים. בשנת 1965, עם פטירתו של נישאן בליאן, סב המשפחה, שבו בני הזוג לירושלים. אז פורקה ה"הסדנה המשותפת" לייצור קרמיקה שהקימו מגרדיש קרקשיאן ביחד עם נישאן בליאן בדרך שכם בירושלים. סטארק ומרי בליאן המשיכו להפעיל את הסדנה בדרך שכם מס' 14, אשר קיבלה את השם "Palestine Pottery", ואילו סטפן קרקשיאן ואחיו הכדר ברג' קרקשיאן פתחו סדנה לייצור קרמיקה ברחוב ה"ויה דולורוזה" שנקראה "Jerusalem Old City". בשנותיה הראשונות בסדנה השתמשה מרי בדגמים המסורתיים של הסדנה. העבודות מאותה עת מאופיינות בקו עדין, על כלים קטנים או בינוניים בגודלם. בין חידושיה העיקריים בתקופה זו היה השימוש בדגם של עץ איילות ואריה שנלקח מפסיפס בח'רבת אל-מפג'ר. בנוסף, בליאן השתמשה במוטיבים של דגם זה לשם פיתוח סצנות חדשות ובעלות קומפוזיציה חופשית יותר.
החל ממחצית שנות השבעים ובמהלך שנות השמונים של המאה ה-20 עברה יצירתה של בליאן שינוי בקנה המידה של העבודות. המעבר מציור על כלים קטנים לכלים גדולים יחסית, לציור המורכב מכמה אריחי קרמיקה, איפשר לבליאן ליצור קומפוזיציות מורכבות יותר, המדגישות את התנועה שבדגמים. בין העבודות הציבוריות שיצרה בתקופה זו ניתן למנות לוח אריחים במלון אמריקן קולוני, שלושה לוחות בנושא של איילות ועצים במשכן הנשיא ועוד.
החל מראשית שנות התשעים הפכה יצירתה של בליאן למונומנטלית יותר. בשנת 1990מרי יצרה לוחות קיר קרמיות עבור חדר ההסבה של המעון הרשמי של נשיאי ישראל.[2] בשנת 1992 הציגה בליאן במוזיאון הסמית'סוניאן סדרה של 22 ציורי אריחים גדולי ממדים ובהם נושאים ומוטיבים מסורתיים עם קומפוזיציות חדשניות ומלאות תנועה.תערוכה זו תוכננה לפרק זמן של שלושה חודשים, אך על פי בקשת הקהל נוספו לה עוד שלושה חודשים.[3]
רזי גן העדן
עריכהבשנת 2004 הותקן ציור אריחים גדול ממדים של בליאן על גבי בנין ברחוב כורש בירושלים שנושאו "רזי גן העדן", כשי לעיר בה האמנית חיה ויצרה במשך ארבעים השנים האחרונות. גודל היצירה הוא 4 מטר* 6 מטר, ומורכבת מ1000 אריחים. מבחינה תכנית אין היצירה מנהלת דיאלוג עם תמונות קיר אחרות בירושלים,אלא מתארת חזון של נוף אידילי .בציור מופיעים עצים דומים לאלה שבמסורת הארמנית והאיסלמית, אך בשונה מהן, ביצירה זו מרי בליאן העניקה להם תנועתיות על ידי שימוש בצורות מעוגלות, קווים גליים ומעבר לדגם גיאומטרי.[4]
תהליך היצירה ארך שישה חודשים. כל האריחים צוירו על ידי מרי בליאן עצמה, בסדנה המשפחתית. בשלב הראשון הציור הועלה על האריחים בקווי מתאר בעזרת פחם. בשלב השני כל אריח צויר ונצבע בנפרד. בשלב הבא האריחים הועברו לתנור ולבסוף מוקמו על הקיר בהתאם לציור המקורי.
לקריאה נוספת
עריכה- כנען-קדר, נורית, הקרמיקה הארמנית של ירושלים, שלושה דורות, 1919-2000, יד יצחק בן-צבי, ירושלים, 2002.
קישורים חיצוניים
עריכה
- The Palestinian Pottery, אתר הסדנה של משפחת בליאן (באנגלית)
- חדש: קרמיקה ארמנית במרכז ירושלים, ynet, 28.11.2005
- יוסף צוריאל, קרמיקה במשפחה, מעריב, 23 ביוני 1986
הערות שוליים
עריכה- ^ ראו: Jane M. Friedman "The Gardens of Marie Balian"
- ^ Jane Friedman, Armenian Ceramics, THE WASHINGTON POST, יוני 1992
- ^ צוות האתר, The Smithsonian Museum and Balian Tile Murals, Armenian Ceramics-Balian LTD
- ^ נורית קידר, Balian Wall, אוניברסיטת תל אביב, 2012