מרכזי צעירים בישראל

מרכזים עבור צעירים בערי ישראל

מרכזי צעירים הוא שרות הפועל בכ-170 רשויות מקומיות בישראל, שנועד לספק מענה לצרכים שונים של צעירים וצעירות בין הגילים 18-40. מרכזי הצעירים נותנים מענה לצעירים בתחומי ההשכלה, התעסוקה, והמעורבות החברתית ברשויות השונות: עיריות ומועצות אזוריות או מקומיות.

מרכזי צעירים בישראל
מרכז צעירים בחדרה
מרכז צעירים בחדרה
מדינה ישראל
tzeirim.org.il

פעילות עריכה

המטרה העיקרית של "מרכזי צעירים" היא לתת מענה כולל מוסדר ומקיף לצורכי הצעירים (בגילי 18-40) ביישובים בהם הם חיים. רבים מהצעירים עומדים בתקופה זו בחייהם בפני צמתים וקבלת החלטות אשר ישפיעו באופן ישיר על אופי החיים שלהם, על איכותם ועל התנהלותם. החלטות אלו כרוכות בגיבוש הזהות האישית, המקצועית, הכלכלית והמשפחתית.

מחקרים מראים כי רבים מהצעירים חסרים את הכלים ואת המיומנויות הדרושים להתמודדות מיטבית עם תקופה זו וכי חסר מענה מקיף לסוגיות אלו. מטרתו של מיזם "מרכזי הצעירים" הוא לתת מענה מערכתי וממוסד עבורם. בד בבד מרכזי הצעירים רואים בצעירים ובצעירות, משאב חברתי אשר כדאי לפתחו, לקדמו ולהביא לשגשוגו, לצורך שיפור החברה והקהילה. צוות "מרכז הצעירים" כולל מנהל וצוות מקצועי האמון על מספר תחומי ליבה, ביניהם: הנגשת השכלה גבוהה, תעסוקה לצעירים, עצמאות כלכלית, מעורבות חברתית ותרבות ופנאי. בחלק מהמרכזים ישנם אנשי צוות נוספים הפועלים עם צעירים בסיכון וצעירים עולים תחום הפנאי והתרבות ועוד - בהתאם לצורכי הצעירים בעיר.

מרכזי הצעירים בנויים בצורה מבוזרת, כך שכל מרכז צעירים פועל באופן אוטונומי. לרוב מבוסס המרכז על שיתופי פעולה בין הרשות המקומית, ג'וינט ישראל (עד 2014) וקרנות שונות (כגון "קרן גנדיר"). בכדי להקל על איתור מרכז הצעירים הרלוונטי ועל יצירת הקשר, הושק בשנת 2012 אתר אינטרנט ששיפר את היכולת של צעירים ליצור קשר עם מרכז הצעירים הרלוונטי עבורם.

חלק מפעילויות המרכזים כוללות עידוד מעורבות חברתית ומנהיגות במגוון תחומים כגון איכות הסביבה, זוגיות, ניהול כלכלי, חינוך, רשתות חברתיות, מעמד האישה ועוד, תוך עבודה משותפת עם גרעיני התיישבות שונים, לרבות פיתוח תוכניות מנהיגות, מתן מלגות לסטודנטים פעילים ומסגרות התנדבותיות[1].

ברוב המרכזים ניתן גם למצוא הכוונה לחיילים, שירות לאומי ואזרחי לאחר תום השירות, קליטת עלייה, יזמות חברתית, ייעוץ והכוונה בקריירה ובלימודים וכן הכשרות מקצועיות ופיתוח קריירה[2][3].

המרכזים מציעים גם אירועי תרבות שונים, המשלבים את כלל אוכלוסיות היישוב.

בשנת 2019 הוקמה עמותת צעירי ישראל - רשת מרכזי הצעירים, על מנת לשמש התאגדות מקצועית עבור מנהלי המרכזים, וכן כרשת של ידע וקשרים עבור חברי המרכז ואוכלוסיית היעד. במקביל, העמותה עוסקת בייצוג מגזר הצעירים בנקודות ההשפעה על סדר היום הציבורי, וכן ביצירת מדיניות ואסטרטגיה עבורם.

היסטוריה עריכה

פעילות מרכזי צעירים נועדה להדגיש את חשיבות נושא הצעירים בישראל בסדר היום הלאומי והמוניציפלי, ולתת מענה כולל ומוסדר לצרכיהם ביישובים בהם הם גרים.

התוכנית נוצרה לאחר שבמהלך איתור צרכים חברתיים שהתקיים ב-2005 על ידי מסד קליטה (אגף שילוב עולים בג'וינט ישראל), זוהתה יוזמה מקומית בבאר שבע, בה הקים סגן ראש העיר, רוביק דנילוביץ תוכנית בשם "סטארט-אפ" לצעירי העיר, שסיימו שירות צבאי. לאחר בירור צרכים מעמיק פותח מודל לצעירים עולים, ובהמשך מודל כלל-ארצי לצעירים, זאת במטרה להעניק מענה מותאם לאוכלוסייה על מנת לקדם את המשק ולשפר את איכות החיים של כלל תושבי ישראל[4].

המיזם משותף למספר משרדי ממשלה (כגון היחידה להכוונת חיילים משוחררים במשרד הביטחון) וקרנות הפועלות לטובת צעירים בישראל. מרכזי הצעירים הפכו לגוף מוכר לאחר שנקבעו מספר החלטות ממשלה לגביהם באזור הנגב והגליל[5] ובשאר הארץ.[6] החל משנת 2014, ג'וינט ישראל אינו פעיל יותר במיזם ומרבית התקצוב למרכזים מגיע מהיישובים עצמם. בשנת 2016, הוקם חל"צ בשם התאחדות מרכזי הצעירים בישראל.[7]

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה