מרכז פרס לשלום ולחדשנות

(הופנה מהדף מרכז פרס לשלום)
יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: כתיבה יחצ"נית.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
PERES CENTER-Logo.png
בית מרכז פרס לשלום בשכונת גבעת עלייה ביפו
מרכז פרס לשלום
הרחבה שליד המבנה
חוף הים הנשקף מהאודיטוריום של מרכז פרס, ומצבות בית הקברות המוסלמי הצמוד למבנה מדרום

מרכז פרס לשלום ולחדשנות (עד אמצע 2016 פעל תחת השם "מרכז פרס לשלום"[1][2]) עמותה ללא מטרות רווח שהוקמה בשנת 1996 לקידום השלום במזרח התיכון על פי חזונו של שמעון פרס."[3]

אודות המרכזעריכה

לאחר הפסדו של פרס בבחירות 1996, הוא פנה לאורי סביר ברעיון להקים מרכז לקידום תהליך השלום. הם גיבשו יחד עם מספר אישי ציבור ופעילים את החזון למרכז. בסוף 1996 הוקם "מרכז פרס לשלום" כארגון בלתי תלוי, לא-מפלגתי, לא-ממשלתי, שהוגדר מוסד ללא כוונת רווח. באופן רשמי נחנך המרכז בסוף 1997, בכנס מועצת הנגידים הבינלאומית הראשונה שלו.

בשנת 2003 נערך טקס הנחת אבן הפינה לבניין החדש של מרכז פרס לשלום, שנמצא בשכונת גבעת עלייה ביפו ומכונה "בית פרס לשלום". המגרש, שעליו נבנה הבניין, היה חלק מבית החולים הממשלתי ביפו, שנסגר בשנות ה-80. הבניין תוכנן על ידי האדריכל האיטלקי מסימיליאנו פוקסס. הבניין החדש נבנה על מגרש הצופה אל הים, שטחו הוא כ-2,500 מ"ר וגובהו חמש קומות. הבניין משמש למשרדי הנהלת המרכז וכן לחדרי סדנאות, לאודיטוריום, למרכז מידע ולמרכז מבקרים. מסביב לבניין קיים "פארק השלום", פארק ציבורי פתוח אשר מגיע עד קו החוף. בקומתו השלישית של הבניין שכנה לשכתו של שמעון פרס.

מנכ"לית המרכז היא אפרת דובדבני ונשיא הכבוד אורי סביר. שמעון פרס שימש כנשיא הכבוד עד מותו ב-2016. נכון ל-2018 יו"ר הוועד המנהל הוא חמי פרס והחברים האחרים בו הם: אורי סביר, יונתן קולבר, מנואלה דבירי, צבי ימיני, צביה ולדן, ד"ר יוני פרס, ד"ר נוף עתאמנה אסמעיל ותמיר פרדו. בעבר היו חברים בו בין השאר גם אברהם נאמן, רפי אדרי, טלי ליפקין-שחק, עליזה גורן, אילן חת ומשה תאומים.

בשנת 2016 אונסק"ו - ארגון החינוך, המדע והתרבות של האומות המאוחדות החליט לחתום על הסכם לשיתוף פעולה עם "מרכז פרס לשלום", במסגרתו אונסק"ו יאמץ מספר מהפרויקטים של מרכז פרס לשלום בתחום החינוך לשלום ועידוד לדו קיום בין ישראלים ופלסטינים[4]. ההסכם כולל שיתוף פעולה נרחב בין הארגונים, החלפת מידע, אימון אנשי צוות והכשרה מקצועית. במעמד חתימת ההסכם הוענק לפרס פסל "Tree of Peace" כהערכה על תרומתו[5]. ב-1993 לפרס הוענק מטעם אונסק"ו "פרס לשלום על שם פליקס הופואה-בואני"[6]. ב-19 בדצמבר 2018 הוצב במרכז פרס ארונה של רונה רמון שנפטרה בגיל 54 לאחר מאבק בסרטן ואנשים רבים הגיעו לשם לחלוק לרמון כבוד אחרון. ארון הקבורה של רונה רמון זה שהביא את שרידי גופת בעלה, אילן, מארצות הברית לישראל. בשעה 16:00 התקיים במרכז טקס אשכבה בנוכחות משפחה, חברים ונשיא המדינה, ראובן ריבלין. שם התקיימה גם השבעה.

תחומי פעילותעריכה

המרכז מפעיל פרויקטים רבים בתחומים שונים כגון: טכנולוגיה, עסקים, חקלאות, ספורט, חינוך ורפואה. תוכניות המרכז פונות למגוון רחב של משתתפים מכל המגזרים, המינים והגילאים.

חינוך לשלוםעריכה

בתחום החינוך לשלום, פיתח "מרכז פרס לשלום ולחדשנות" מתודות חינוכיות המשלבות כלים שונים המאפשרים לצעירים יהודים וערבים לקחת להשתתף בפעילויות המחנכות אותם להתמודד עם המכשולים העומדים ביניהם. לאפשר דיאלוג גלוי בסביבה בטוחה, ולצייד אותם בכלים בוני מנהיגות.

  • פרויקט הכדורגל "בתי ספר תאומים לשלום ולספורט"[7] פועל בקהילות מגוונות ברחבי ישראל והאזור בו ילדים לוקחים חלק בפעילות חינוכית ספורטיבית. קבוצות כדורגל יהודיות-ערביות וישראליות-פלסטיניות, משחקות יחד לאורך שנת פעילות שלמה. המאמנים מקבלים הכשרה וליווי מהמרכז ומעבירים את האימונים תוך שימוש במתודות חינוכיות שפותחו במרכז פרס.
  • פרויקט "משחקים הוגן מובילים שלום" מכשיר עשרות סטודנטים מרקעים שונים, בנושאי מנהיגות, חינוך ושלום באמצעות ספורט. לאחר ההכשרה, הסטודנטים יוצאים להוביל תוכניות חינוכיות בבתי ספר ברחבי הארץ.
  • "יאללה - מנהיגים צעירים"[8] פרויקט המשתמש ברשתות החברתיות כדי להפגיש צעירים וצעירות מרחבי המזרח התיכון. נכון ל-2016 מעל ל-900 אלף צעירים מרחבי המזרח התיכון משתתפים בפעילויות של הפרויקט דרך רשת פייסבוק.

רפואה בשירות השלוםעריכה

בתחום הרפואה המרכז מקדם שני פרויקטים עיקריים: פרויקט "הכשרת רופאים" ופרויקט "Saving Children". פרויקט "הכשרת רופאים" מאפשר קבלת הכשרה מקצועית של רופאים פלסטינים על ידי אנשי מערכת הבריאות הישראלית. המרכז נעזר המרכז בידע הרפואי בישראל כדי לסייע למערכת הבריאות הפלסטינית להתפתח למערכת עצמאית. בפרויקט "Saving Children"[9] מספק המרכז מענה לצרכים הומניטריים של ילדים פלסטינים הנזקקים לטיפולים מצילי חיים שאינם זמינים להם במערכת הבריאות הפלסטינית.

יזמות ועסקיםעריכה

המרכז חותר לשיתוף פעולה כלכלי אזורי, כדי לחזק שווקים ולטפח יחסים ידידותיים חוצי-גבולות. לצד שיתופי הפעולה הכלכלים מופעלות גם סדנאות בניית יכולות ופיתוח מקצועי של קשרים עסקיים וסביבתיים.

פרויקט "קידום שותפויות עסקיות חוצות גבולות" מקדם שיתוף פעולה כלכלי אזורי דרך מחקר משותף, פיתוח מקצועי, וחיבור עסקי בין חברות ובין אנשי מקצוע בעלי השפעה באזור.

מאיץ היזמות "מזנקים ביחד" מופעל על ידי מרכז פרס בשותפות עם קרן אדמונד דה רוטשילד, מאיץ הסטארט-אפים MassChallenge Israel וקרן ההשקעות TAU Ventures של אוניברסיטת תל אביב, בו יזמים מתחילים מכל רחבי הארץ (בדגש על הפריפריה החברתית והגאוגרפית של ישראל) עוברים סדנאות מקצועיות ומקבלים סיוע בפיתוח מוצר ובניית מיומנויות. את המשתתפים מלווים מנטורים מובילים מעולם היזמות והטכנולוגיה.

פרויקט CityZoom מקדם את עולם הערים החכמות בישראל באמצעות שיתופי פעולה חוצי מגזרים בין סטארטאפים וחברות טכנולוגיה, חברות ישראליות ורב לאומיות וגופים מוניציפליים. במהלך הפרויקט מקיימת קהילת CityZoom מפגשים בין מנהלים ואנשי מפתח מהתעשייה, רשויות מקומיות ואקדמיה, ועורכת דיוני 'שולחן עגול' וסמינרים עם מומחי חדשנות, יזמים וחוקרים. הפרויקט בשותפות עם משרד הכלכלה, משרד הפנים, ישראל דיגיטלית, אוניברסיטת תל אביב ועתידים.

מרכז החדשנות של ישראלעריכה

 
מרכז החדשנות של ישראל

ביוני 2016 הכריז מרכז פרס לשלום ולחדשנות על הקמת מרכז החדשנות של ישראל. בשנת 2019 נפתח המרכז למבקרים, תיירים ומשלחות עסקיות וממשלתיות מישראל והעולם. המרכז מציג את סיפורה של מדינת ישראל מיום הקמתה עד להפיכתה לאומת החדשנות שהיא כיום. הסיור במרכז כולל מיצגים אינטראקטיביים כגון ציר הזמן של החדשנות הישראלית, הולוגרמות של פורצי הדרך בחדשנות הישראלית (גיל שוויד, פרופ' רות ארנון, פרופ' אמנון שעשוע ועוד), קפסולת VR בה המבקרים נחשפים לאתגרי העתיד של האנושות, ותערוכה שנתית מתחלפת בה מוצגים הסטארט-אפים והפיתוחים המבטיחים של אותה שנה.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ הילה שמר ואיתי כ"ץ, אל נא תאמר לי שלום: הבניין של מרכז פרס ביפו יהפוך למרכז חדשנות, באתר xnet‏, 30 באפריל 2016
  2. ^ מזכירות הממשלה, דברים שנאמרו בפתח ישיבת הממשלה המיוחדת לזכרו של שמעון פרס - סעיף מספר 1977 של הממשלה, באתר משרד ראש הממשלה, 28 בספטמבר 2016: "רק לפני חודשיים הגעתי עם רעייתי להשקת 'מרכז פרס לשלום ולחדשנות', חלקנו חזון משותף, חזון של קידמה וטכנולוגיה. שמעון ראה את התייצבותה של ישראל בחזית הקדמה הטכנולוגית והמדעית, בצדק, כמפתח לרווחת האנושות, כמפתח לשלום."
  3. ^ דף הבית באתר של מרכז פרס לשלום
  4. ^ ynet - אונסק"ו
  5. ^ UNESCO
  6. ^ Félix Houphouët-Boigny Peace Prize
  7. ^ בתי ספר תאומים לספורט ושלום, באתר של מרכז פרס לשלום
  8. ^ יאללה - מנהיגים צעירים, באתר של מרכז פרס לשלום
  9. ^ Saving Children, באתר של מרכז פרס לשלום
גבעת עלייה
ניתן ללחוץ על הקישורים לשמות המקומות.
חורשת עציוןיפו ג'בית קברות ארמניבת יםהמישלמה ליפובית יצחק שדהבית קברות יווני אורתודוקסיבית קברות קתוליבית קברות יווני קתוליבית קברות מוסלמימרכז פרס לשלוםחוף גבעת עלייהרחוב קדםגשר חלון ליפוגן קידרוןמסגד ג'בליהרחוב יפתמדרון יפועג'מיגן טולוזהמרכז הערבי-יהודי ביפומרכז פיסבית השגריר הצרפתיתיכון עירוני י"ב 
אודות התמונה