בית החולים האוניברסיטאי אסותא אשדוד

בית חולים באשדוד
(הופנה מהדף מרכז רפואי אשדוד)

בית החולים האוניברסיטאי אסותא אשדוד על שם סמסון הוא בית חולים ציבורי בבעלותה של חברת אסותא מרכזים רפואיים שבבעלות מכבי שירותי בריאות, הממוקם בעיר אשדוד. הוא מתפרש על שטח של כ-70 דונם ברובע המיוחד (קריית פרס) במזרח העיר.

בית החולים אסותא אשדוד
מאפייני הארגון
סוג בית חולים ציבורי
אוניברסיטה אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
בעלים אסותא מרכזים רפואיים
מנכ"ל ד"ר ארז ברנבוים
היסטוריה
תאריך ייסוד 4 ביוני 2017 עריכת הנתון בוויקינתונים
שירותים
מספר מחלקות 20
מיטות 300
www.assutaashdod.co.il
גאוגרפיה
כתובת רחוב הרפואה 7
מיקום הרובע המיוחד (קריית פרס), אשדוד, ישראל
קואורדינטות 31°46′49″N 34°39′26″E / 31.780206°N 34.657105°E / 31.780206; 34.657105
(למפת אשדוד רגילה)
 
בית החולים האוניברסיטאי/אסותא אשדוד
בית החולים האוניברסיטאי
אסותא אשדוד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בית החולים החל לפעול ביוני 2017 ובהדרגה הגיע לפעולה בהיקף מלא בנובמבר 2017. בבית החולים 300 מיטות, מועסקים בו כ-1,200 עובדים והוא משרת כחצי מיליון תושבים מאשדוד והסביבה.

65 אחוזים מחדרי בית החולים הם ממוגנים. חדרי הניתוח, היחידה לטיפול נמרץ ויחידות נוספות פועלות בקומת המרתף, כך שיוכלו להמשיך לפעול גם בעת חירום. המרכז הרפואי פועל במסגרת הרפואה הציבורית, ומסונף לאוניברסיטת בן-גוריון בנגב כבית חולים אוניברסיטאי.[1] בית החולים נקרא על שם שילה ואריק סמסון, נדבנים יהודים מדרום אפריקה שתרמו מיליוני דולרים לתקציב בית החולים.[2][3]

היסטוריה עריכה

ניסיונות להקמת בית חולים באשדוד עריכה

ניסיונות לבניית בית חולים באשדוד החלו כבר בשנות ה-60 כאשר קופת חולים כללית החלה לבנות בית חולים בעיר, אך הבנייה הופסקה בשלביה הראשונים ולא הושלמה. מה שנותר מבנייה זו הוא מבנה נטוש ומוזנח שנמצא בשטח הדיונה שמדרום לרובע ט', ונהרס ב-2017.

בשנת 1998, לאחר כעשר שנים של דיונים, פורסם מכרז להקמת בית החולים. אך הוא בוטל בתחילת 1999, בעקבות דרישת משרד האוצר. באוקטובר 1999, הודיע ועדת הכספים של הכנסת שתפעל לקדם מכרז בינלאומי להקמת בית חולים משולב פרטי-ציבורי.[4] המכרז פורסם כשנה אחר כך, אך שוב בוטל.[5]

בשנת 2002 חוקקה הכנסת, ביוזמתה של חברת הכנסת סופה לנדבר, חוק המחייב בניית בית חולים באשדוד.[6] מטרת החוק הייתה להבטיח שמשרד האוצר יקציב את התקציב הדרוש להקמת בית החולים.[7] אך למרות החוק ולאורך שנים, טורפדה הקמתו של בית החולים, גם בתמיכת "חוק ההסדרים" אשר מנע את יישומו.[8] עד 2008 פקידים באוצר הצליחו לסכל החוק להקמת בית חולים באשדוד, בעיקר מסיבות הנובעות משיקולי יעילות כלכלית.[9] באותה שנה, התגלתה אופוזיציה מפתיעה לבניית בית החולים באשדוד. כמה ממנהלי בתי החולים המובילים במדינה החליטו לכתוב מכתב לשר הבריאות, בו טענו כי הקמת בית חולים באשדוד תהווה בכייה לדורות. במכתב הסבירו מנהלי בתי החולים כי לבית חולים באשדוד אין מקום והצדקה קיומית בזמן שקיים ויכוח תקציבי מתמיד בנוגע למיטות אשפוז והקמת יחידות חדשות. המנהלים טענו בנוסף כי בית חולים נוסף יחריף את המחסור החמור ברופאים ואחיות ויגרום לתחרות לא הוגנת על כוח אדם, בכך שימשוך כוחות רפואה אשר מפעילים את בתי החולים סביב אשדוד באמצעות הסכמים מנוגדים ולא תואמים להסכמי שכר המקובלים במערכת הציבורית.[10]

מרכז רפואי אשדוד עריכה

 
מרכז רפואי אשדוד שבנייתו הופסקה

פרויקט בשם מרכז רפואי אשדוד, החל בשנת 2006, ביוזמת עמותת רפואה וישועה של חסידי גור, שרבים מחסידיה גרים בעיר, במטרה להקים חדר מיון קדמי שיחל לשרת את כלל תושבי אשדוד רבתי. יוזמה זו תאמה את כוונת קברניטי העיר אשדוד להקים בית חולים בעיר במקום להשתמש בשירותי הרפואה של מרכז רפואי ברזילי באשקלון המשרת את תושבי העיר היום. עיריית אשדוד קיבלה ממינהל מקרקעי ישראל קרקע בדרום מזרח העיר בגודל 3 דונם, בחכירה ארוכת טווח. הקרקע נמסרה לעירייה ללא תמורה, והותר לבנות עליה בניין בן 5 קומות, חלקן תת-קרקעיות, ובסה"כ 6,000 מ"ר.

העירייה העבירה את זכויות החכירה לעמותה "רפואה וישועה" של חסידות גור, שהתחייבה להפעילו עד שנת 2009. בניגוד להסכם עם מינהל מקרקעי ישראל, העמותה הקימה בניין בן 9 קומות, 4 מהן תת-קרקעיות, בהיקף 17 אלף מ"ר, פי שלושה מהמותר, בלי אישור מינהל ובלי לשלם בגין הבנייה העודפת.[11] הבנייה הופסקה בסוף שלב השלד. בבניין הושקעו כ-100 מיליון שקל, הרוב מתרומות, וכ-10 מיליון שקל שהועברו כתמיכות ממשרד הבריאות. בינואר 2014 פרסם מינהל מקרקעי ישראל מכרז לרכישת המגרש והמבנה הבנוי עליו שהוקם למטרת הקמת חדר המיון הקדמי.[12] עמותת רפואה וישועה זכתה במכרז, אך בסוף שנת 2014 מכרה את המבנה, תמורת 57 מיליון שקל, לאיש העסקים פרץ הירשנבוים.[13]

בספטמבר 2021, בית המשפט המחוזי בבאר שבע נתן תוקף של פסק דין, להסכם הפשרה במסגרתו התחייבו עמותת "רפואה וישועה" להשיב למדינה תוך 60 יום את מלוא סכום כספי התמיכה שהוענקו לה, לשם הקמת מרכז רפואי באשדוד אשר לא הוקם מעולם.[14]

המכרז להקמת המרכז הרפואי עריכה

משרד האוצר קיים מכרז להקמת בית חולים מלא בעיר בשטח צמוד למרכז הרפואי אשדוד. במקביל לביצוע עבודות פיתוח שטח כולל דרכי גישה למרכז הרפואי. ב-9 באוגוסט 2009 פרסם משרד האוצר מכרז להקמת בית חולים באשדוד. את ההליך המקדמי עברו שלוש קבוצות, שתוכלנה להתמודד במכרז.[15][16]

המכרז התקדם באיטיות רבה, עד ששלוש החברות המתמודדות עברו את שלב המיון המוקדם – אסותא, "מור" המכון למידע רפואי, וקריה רפואית אשדוד. ביולי 2010, פרשו המתמודדים מהמכרז, למעט קבוצת מכבי המיוצגת על ידי רשת אסותא. משרד האוצר פרסם כי יקרא לגופים שהתמודדו להתמודד שוב עם שיפור תנאים, כדי להגדיל את הכדאיות הכלכלית. במכרז החדש נוספו שני מרכיבים: אפשרות להפעלת שירותי רפואה פרטית בהיקף של עד 25% מההכנסה השנתית של בית החולים, ומענק הקמה לזכיין בסך 487 מיליון ש"ח. נספח ההפעלה של המכרז מפרט את מסלול הרפואה הפרטית, המכונה מסלול בחירת רופא, שהיזם רשאי להפעיל בבית החולים באשדוד. ברשימת ההגבלות של פעילות מסלול בחירת רופא קובע הנספח, בין השאר, כי היקף הפעילות לא יעלה על 25% מכלל הכנסות בית החולים ממכירת שירותים רפואיים; היקף הפעילות של כל רופא וכל מחלקה לא יעלה על 25%; הרופאים שייתנו שירות במסגרת מסלול בחירת רופא יהיו מרמת מומחה ומעלה העובדים בבית החולים במשרה חלקית לפחות; לא תינתן קדימות בקביעת תורים, ומוקד קביעת התורים יהיה מוקד מרכזי ללא הפרדה; והטיפול שיינתן לכל החולים יהיה זהה.

באפריל 2011 זכתה חברת "אסותא" אשר בבעלותה של מכבי שירותי בריאות, במכרז להקמת בית החולים הציבורי באשדוד.[17] בסוף מאי אותה שנה נחתם עם משרד האוצר ההסכם לבנייתו וב-12 בנובמבר 2012 הונחה אבן הפינה.

באפריל 2016 נחתם הסכם שבו המדינה תעביר לאסותא כ–364 מיליון שקל בפריסה לחמש שנים, ובתמורה אסותא תוותר על ההיתר שניתן לה להפעיל רפואה פרטית בתשלום בבית החולים בשיעור של 25% מפעילותו. בנוסף לתשלום החד־פעמי, משרד הבריאות יעניק לאסותא אשדוד רישיונות לשירותים רפואיים שלא כלולים בהסכם המקורי להקמת בית החולים, להפעלת מרכז סרטן שכולל שני מאיצים קוויים (מכונות הקרנה), מכשיר MRI, יחידת צנתורים ויחידת הפריה חוץ-גופית.[18]

 
בית החולים אסותא אשדוד

הפעלת בית החולים עריכה

בית החולים החל את פעילותו ב-4 ביוני 2017[19] עם פתיחתן של מרפאות החוץ. ב-16 באוקטובר נפתחה מחלקת היולדות בבית החולים. ב-7 בנובמבר נפתח חדר המיון ובית החולים החל לפעול בצורה מלאה. שעה בלבד לאחר הפתיחה פונו לחדר המיון שני פצועים בניסיון חיסול.[20]

מלחמת חרבות ברזל עריכה

מאז מתקפת הפתע על ישראל ב-7 באוקטובר 2023, בית החולים קיבל אליו מאות פצועים בדרגות פציעה שונות, חלקם לוחמי צבא הגנה לישראל שפונו במסוקים מהקרבות ברצועת עזה.[21]

בעקבות המאמצים שבהם נקט הצוות הרפואי של בית החולים במלחמה, החליט ב-2024 נשיא אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, דניאל חיימוביץ, להעניק לבית החולים, לצד הסמוכים לו בדרום – סורוקה וברזילי, את אות פרס נשיא האוניברסיטה, על ”מחויבותם הבלתי מעורערת של בתי החולים לרווחת קהילת הנגב בפרט ולמדינה בכלל”.[22]

פיתוח עתידי עריכה

בינואר 2021, אושרה הקמת מגדל אשפוז נוסף בבית החולים ובו מחלקות לילדים, מחלקות פנימיות נוספות, אודיטוריום ומרכז סימולציה. בכך יגדיל את בית החולים בתוספת של עוד 200 מיטות, ל-500 מיטות אשפוז. עלות ההקמה בהיקף של מעל ל-600 מיליון ש"ח.[23] במרץ 2024 החלה בנייתו.[24]

קישורים חיצוניים עריכה

עיינו גם בפורטל

 

פורטל אשדוד הוא שער לכל הנושאים הקשורים בעיר אשדוד. בפורטל תמצאו מידע נגיש אודות ההיסטוריה של העיר, אתריה והאנשים המרכיבים אותה, הרבעים וכל מה שיש לדעת אודות אשדוד.

הערות שוליים עריכה

  1. ^   רוני לינדר-גנץ, פרץ את המחסום האקדמי: אסותא יציע לרופאים משרה מלאה בביה"ח, באתר TheMarker‏, 24 בנובמבר 2016
  2. ^ עופר אשטוקר, מדוע שונה השם של אסותא ל"אסותא סמסון"?, באתר אשדוד.נט, ‏30 במרץ 2018
  3. ^ אשדודים תתחדשו: אסותא אשדוד מתחדש בשם חדש, באתר כאן דרום - אשדוד, ‏1 באפריל 2018
  4. ^ גדי גולן, ‏מיכרז בינלאומי להקמת בי"ח באשדוד יתפרסם בתוך כמה חודשים, באתר גלובס, 12 באוקטובר 1999
  5. ^ פרופ' דב צ'רניחובסקי, ‏מי בכלל צריך בית חולים באשדוד, באתר גלובס, 24 בספטמבר 2000
  6. ^ חוק בית חולים באשדוד (הקמה והפעלה), התשס"ב-2002
  7. ^ אריה כספי, העיקר הבריאות?, באתר הארץ, 29 בינואר 2002
  8. ^ שי ניב, ‏בן-יזרי: בית חולים באשדוד יוקם עוד במהלך כהונתי, באתר גלובס, 3 באוגוסט 2006
  9. ^ שי ניב, ‏עיכוב נוסף בהקמת בית החולים באשדוד: המדינה תפרסם מכרז חדש, באתר גלובס, 16 באפריל 2008
  10. ^ מיטל יסעור בית-אור, "לבית חולים באשדוד אין מקום או הצדקה קיומית", באתר ynet, 11 באוגוסט 2008
    רוני לינדר-גנץ, חולים בלי בית, באתר הארץ, 22 בינואר 2008
  11. ^ משה ליכטמן, ‏תחקיר: הדיל של ליצמן, עמותת חסידים וקופ"ח באשדוד, באתר גלובס, 24 בפברואר 2013
  12. ^ מוכרים את חדר המיון בשורה רעה לתושבי אשדוד: חדר המיון, ככל הנראה, לא ייפתח
  13. ^   רוני לינדר-גנץ, הקונה המסתורי וחסידות גור: לאן נעלמו המיליונים שיועדו לחדר המיון באשדוד?, באתר TheMarker‏, 18 ביוני 2018
  14. ^ דוד לוי, שערוריית חדר המיון הקדמי באשדוד: המדינה תקבל בחזרה 9.6 מיליון ש"ח, באתר "כאן דרום - אשדוד", 29 בספטמבר 2021
  15. ^ עכשיו זה רשמי: פורסם מכרז להקמת בית חולים באשדוד, באתר גלובס, 9 באוגוסט 2009
  16. ^ משה ג'רפי, אולי הפעם? פורסם המכרז להקמת בית החולים באשדוד, מעריב, 9 באוגוסט 2009
  17. ^ יעל גרונטמן, ‏אסותא אשדוד זכתה במכרז: תקים את ביה"ח הראשון בעיר, באתר גלובס, 11 באפריל 2011
  18. ^   רוני לינדר-גנץ, הסכם חסר תקדים: אסותא תוותר על שר"פ באשדוד - וכמה היא תקבל מהמדינה?, באתר TheMarker‏, 18 באפריל 2016
  19. ^ יניר יגנה ורויטל בלומנפלד‏, בית חולים ציבורי חדש נפתח לראשונה מאז 1980, באתר וואלה!‏, 05 ביוני 2017
  20. ^ ניסיון חיסול ליד תיכון באשדוד: שני פצועים בינוני וקל בפיצוץ בחניון בניין, באתר ynet, 7 בנובמבר 2017
  21. ^ שמואל סרדינס, מעל 300 פצועים טופלו באסותא אשדוד מאז פרוץ המלחמה, באתר אשדוד נט, ‏15 בנובמבר 2023
  22. ^ פלד ארבלי, ‏בתי החולים בדרום יקבלו את 'פרס הנשיא' של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באתר מעריב אונליין, 27 במרץ 2024
  23. ^ עופר אשטוקר, בית החולים אסותא אשדוד: אושרה הקמת מגדל אשפוז נוסף בעלות של מעל 600 מיליון ₪, באתר אשדוד נט, ‏1 בינואר 2021
  24. ^ בשורה לתושבי אשדוד והסביבה העבודות על בניית מגדל אישפוז חדש באסותא מתחילות, באתר אשדוד נט, ‏3 באוקטובר 2024