מרסל סרדן

מתאגרף צרפתי

מרסלין "מרסל" סרדןצרפתית: Marcellin "Marcel" Cerdan; ‏ 22 ביולי 191628 באוקטובר 1949)[1] היה מתאגרף צרפתי שזכה באליפות העולם באיגרוף במשקל בינוני. הוא זכור בשל הישגיו באיגרוף, חיי החברה הצבעוניים שלו והטרגדיה שהביאה למותו.

מרסל סרדן

מרסל סרדן וחגורת האליפות שלו
מרסל סרדן וחגורת האליפות שלו
מרסל סרדן וחגורת האליפות שלו
לידה 22 ביולי 1916
סידי בל-עבאס, אלג'יריה
פטירה 28 באוקטובר 1949 (בגיל 33)
סאו מיגל, פורטוגל
מידע כללי
שם לידה Marcellin "Marcel" Cerdan
מדינה צרפתצרפת צרפתי
גובה 1.73 מטר
בן או בת זוג אדית פיאף (19471949) עריכת הנתון בוויקינתונים
marcelcerdan.com
ספורט
ענף ספורט איגרוף
משקל בינוני
הישגים
שיאים אישיים אלוף עולם במשקל בינוני
פרסים והוקרה
  • אלוף האלופים של ל'אקיפ (1948)
  • בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

מרסל סרדן נולד ב-22 ביולי 1916 בסידי בל עבס, באלג'יריה הצרפתית. הוא החל להתאגרף באופן מקצועי ב-4 בנובמבר 1934 במקנס כשהביס את מרסל בוקיאנרי בסיבוב השישי, לפי החלטת השופטים. מכאן ואילך סרדן זכה ב-47 ניצחונות ברציפות עד 4 בינואר 1939, כאשר נפסל בסיבוב חמישי והפסיד בקרב להארי קרסטר בלונדון. סרדן ניהל קרבות רבים בתקופה זו בטריטוריות הצרפתיות של אלג'יריה ומרוקו, כמו גם במטרופולין הצרפתי, מקום הולדתם של הוריו. ב-1938 הוא הביס את עומר קואידרי בקזבלנקה בסיבוב ה-12, לפי החלטת השופטים וזכה באפשרות להתמודד על תואר אלוף המשקל החצי-בינוני של צרפת.

לאחר הפסדו הראשון זקף לזכותו סרדן חמישה ניצחונות ברציפות, מה שהקנה לו את ההזדמנות להתמודד על כתר אליפות אירופה במשקל חצי בינוני במילאנו. הוא זכה בתואר האירופי לאחר 15 סיבובים לפי החלטת השופטים, והמשיך להעפיל לאליפות[2].

סרדן הגיע ל-23 ניצחונות רצופים לפני שהוא נחל תבוסה לוויקטור בוטין באלג'יר כשנפסל בסיבוב השמיני. בקרב הבא שלו התמודד סרדן שוב על האליפות נגד חוזה פרר[3]. הוא הפיל את פרר בסיבוב הראשון, וזכה בעוד ארבעה קרבות ברציפות לפני שעמד מול ג'יימס טוני[4]. סרדן הפיל את טוני בסיבוב השני והמשיך ברצף ניצחונותיו מחדש, שהגיע לכדי 37 ניצחונות. באמצע הוא הצטרף ב-1944 לבעלות הברית במלחמת העולם השנייה וזכה באליפות של בעלות הברית.

סרדן טיפס בקטגוריית המשקל, עלה למשקל בינוני, וזכה בתואר הצרפתי אחרי שגבר על אסאן דוף בנוקאאוט בסיבוב השלישי. הוא החזיק בתארו מספר פעמים עד שנוצח בבריסל בידי סיריל דלאנואה בסיבוב ה-15 לפי החלטת השופטים. במהרה, הוא חזר לבלגיה והשיב לעצמו את התואר אחרי שהביס את דלנואה, גם כן בהתאם להחלטת השופטים.

לבסוף, אחרי הקרב החוזר עם דלנואה, זכה סרדן באפשרות להתמודד על כתר אליפות העולם והוא נסע לארצות הברית, שם הוא הביס את אלוף העולם במשקל בינוני טוני זייל. סרדן נהיה אלוף העולם אחרי שניצח את זייל בסיבוב ה-12, הקרב נערך באצטדיון רוזוולט, בג'רזי סיטי, ניו ג'רזי ב-21 בספטמבר 1948.

המוות והתהילה עריכה

בתקופה הקצרה בה היה אלוף העולם, הפך סרדן לדמות פופולרית בנוף הפריזאי. למרות שהיה נשוי ולו שלושה ילדים, הוא ניהל רומן עם הזמרת המפורסמת אדית פיאף. הרומן נמשך מקיץ 1948 עד למותו בסתיו 1949. לצורך קרב ההגנה הראשון על התואר שב סרדן לארצות הברית, שם הוא לחם נגד ג'ייק למוטה בדטרויט. סרדן הופל בסיבוב הראשון, ונקע את זרועו וכתוצאה מכך נאלץ להיכנע בסיבוב העשירי. היה זה הקרב האחרון בחייו של סרדן. נחתם חוזה לקרב חוזר וסרדן עמד לצאת למחנה אימונים על מנת להתכונן, אך לפני שהחלו האימונים הוא טס בטיסת אייר פראנס כדי לבקר את פיאף בניו יורק, שם היא שרה. מטוס הלוקהיד ל-749 קונסטליישן התרסק במונטה רדונדו (סאו מיגל, האיים האזוריים), כל 11 אנשי הצוות נהרגו ו-37 נוסעים, בכללם סרדן והכנרת הצרפתייה המפורסמת ז'ינט נבה, כשהם התקרבו לתחנת ביניים בשדה התעופה בסנטה מריה.[5][6] ימים אחרי כן הביע למוטה את תנחומיו, ושיבח את סרדן על היותו אדם נפלא. סרדן נטמן ב"בית הקברות דו סוד" (Cimetière du Sud),‏ פרפיניאן, לנגדוק-רוסיון, צרפת.

מאזנו של סרדן עמד על 113 ניצחונות ו-4 הפסדים, כשלזכותו 66 ניצחונות בנוקאאוט.[7]

הוא חבר, לצד למוטה וזייל, בהיכל התהילה של האיגרוף הבינלאומי (International Boxing Hall Of Fame).

ב-1983, יצא לבתי הקולנוע סרט ביוגרפי שמתעד את חייהם של סרדן ופיאף, בבימויו של קלוד ללוש. הסרט, Édith et Marcel, מככב בנו, מרסל סרדן הבן, בתפקיד אביו ואוולין בואי כפיאף. הוא גם גולם בידי השחקן ז'אן-פייר מרטינס בסרט הביוגרפי על פיאף ״אדית פיאף - החיים בורוד״ שיצא בשנת 2007.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא מרסל סרדן בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ תצלום תעודת הלידה של סרדן
  2. ^ באותה עת היה חיוני לזכות בתואר יבשתי על מנת לעלות ולהתמודד על אליפות העולם, כיום, הדבר אינו משמעותי עוד
  3. ^ המתאגרף חוזה פרר קרוי על שמו של הכוכב הוליוודי חוזה פרר
  4. ^ ג'יימס טוני חולק את שמו עם מתאגרף אחר שייהפך להיות אלוף העולם במשקל בינוני חמישה עשורים אחרי כן
  5. ^ לוקהיד ל-749-79-46 קונסטליישן F-BAZN's תיאור התאונה וסיבותיה (איגוד הבטיחות בטיסה)
  6. ^ ההיעלמות הטראגית של מרסל סרדן (1949) - מורשתו של מרסל סרדן
  7. ^ האתר הרשמי של מרסל סרדן: ביוגרפיה - מאזן תוצאות (בצרפתית)