מרקו סימונה

כדורגלן ומאמן כדורגל איטלקי

מרקו סימונהאיטלקית: Marco Simone; נולד ב-7 בינואר 1969) הוא כדורגלן עבר איטלקי ששיחק בעמדת החלוץ, וכיום מאמן כדורגל.

מרקו סימונה
מידע אישי
לידה 7 בינואר 1969 (בן 55)
קסטלנצה שבאיטליה
גובה 1.70 מטר
עמדה חלוץ, קיצוני
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
19861989
19871988
19891997
19971999
19992001
20012002
20022003
2004
20052006
סה"כ
קומו
← וירשיט בוקלאונה
מילאן
פריס סן ז'רמן
מונקו
מילאן
מונקו
ניס
לגנאנו
36 (6)
33 (15)
168 (49)
58 (22)
69 (28)
9 (0)
5 (0)
7 (0)
1 (0)
286 (120)
נבחרת לאומית כשחקן
19921996 נבחרת איטליה בכדורגל איטליה 4 (0)
קבוצות כמאמן
20112012
20142015
20152016
20162017
2017
מונקו
לוזאן
טור
לאבל
קלאב אפריקן
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

קריירת משחק עריכה

סימונה החל את הקריירה בראשית שנת 1987 בקבוצת קומו מהסרייה א'. לאחר מספר הופעות במדי הקבוצה הושאל לוירשיט בוקלאונה מהליגה השלישית, במדיה כבש 15 שערים בעונת 1987/1988 וסיים כמלך שערי הליגה.

בעונה הבאה שב לקומו וכבש במהלכה שישה שערי ליגה. בתום העונה נשרה קומו לסרייה ב' וסימונה עבר לקבוצת הצמרת מילאן שאותה אימן אריגו סאקי. בתווך, זומן לנבחרת הצעירה של איטליה, ועד 1990 הופיע במדיה ב-16 משחקים וכבש 7 שערים. במהלך הקדנציה במילאן זכה סימונה במספר רב של תארים: ארבע אליפויות בחמש שנים בין השנים 19921996, בגביע אירופה לאלופות לשנת 1990 ובליגת האלופות בעונת 1993/1994. עונת 1994/1995 הייתה הטובה ביותר מבחינתו כשכבש 17 שערי ליגה ב-30 משחקים בנוסף ל-4 שערים בליגת האלופות שבה הגיעה מילאן עד לשלב הגמר בו הפסידה לאייאקס. בעונת 1995/1996 כבש 11 שערים בכל המסגרות, 8 מתוכם בליגה, וניצב במקום השני ברשימת הכובשים של אלופת איטליה מילאן אחרי עמיתו ג'ורג' ואה. אף על פי שנאבק על מקום בהרכב לאורך שנותיו במילאן עם חלוצים שזכו בתואר כדורגלן השנה בעולם, מרקו ואן באסטן, רוברטו באג'ו וג'ורג' ואה, סימונה כבש 74 שערים ב-245 הופעות במדי הקבוצה.

לאחר שפאביו קאפלו החליף את סאקי, שמונה למאמן נבחרת איטליה, זומן סימונה לראשונה לסגל הנבחרת וב-19 בדצמבר 1992 ערך את הופעת הבכורה שלו נגד נבחרת מלטה. עד 1996 ערך סימונה שלוש הופעות נוספות במדי הנבחרת אך לא כבש ולו שער אחד.

בעונת 1997/1998 עבר סימונה לפריס סן ז'רמן הצרפתית. סימונה, ששימש קפטן הקבוצה, זכה במדיה בגביע הצרפתי בעונתו הראשונה בה. בעונת 1999/2000 עבר למונקו, ובמהלך עונה זו כבש 21 שערים ובישל 15 נוספים ב-34 הופעות, והיה אחראי למעשה ליותר ממחצית משערי הקבוצה שזכתה באליפות בתום העונה. בדירוג כובשי השערים קדמו לו מלך השערים סוני אנדרסון שכבש 23 שערים ודויד טרזגה שכבש 22.

סימונה שב למילאן במהלך עונת 2001/2002 מיעט לשחק ולא כבש שערים בקדנציה השנייה בקבוצה. הוא שב למונקו בעונת 2002/2003, אך גם בקדנציה השנייה בשורותיה רשם הופעות מעטות בלבד. בעונת 2003/2004, לאחר תקופה קצרה ולא מוצלחת במיוחד בניס, פרש סימונה ממשחק פעיל בגיל 35. בשנת 2005 הצטרף כחבר הנהלה בקבוצת לגנאנו מהליגה הרביעית באיטליה והשתתף במשחק אחד של הקבוצה באותה עונה.

לאחר הפרישה עריכה

בשנת 2005 הצטרף סימונה כשותף וכחבר הנהלה בקבוצת לגנאנו מהליגה הרביעית באיטליה וב-2007, בעת שמילא תפקיד זה, עלתה הקבוצה לליגה השלישית.

בשנת 2009 קיבל סימונה תעודת סוכן מורשה מטעם פיפ"א ושימש יועץ במונקו. בספטמבר 2011 נענה להצעה לאמן את המועדון שהיה שקוע באותה העת בתחתית ליגת המשנה בצרפת[1], אך פוטר בתום העונה לאחר שהקבוצה סיימה במקום השמיני. באוקטובר 2014 מונה למאמן לוזאן מליגת המשנה השווייצרית, וב-2015 למאמנה של טור מליגת המשנה בצרפת. ביוני 2016 פוטר מאימון הקבוצה.

בנובמבר 2016 מונה למאמנה של לאבל מליגת המשנה בצרפת, 14 מחזורים לאחר פתיחתה. הוא פוטר מתפקידו באפריל 2017, כאשר הקבוצה במקום האחרון בטבלה שישה מחזורים לסיום העונה.

ביולי 2017 התמנה לתפקיד מאמן קלאב אפריקן התוניסאית, אך פוטר לאחר כארבעה חודשים בלבד בעקבות יכולתה החלשה של קבוצתו.

תארים עריכה

מילאן
פריס סן ז'רמן
מונקו

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא מרקו סימונה בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה