מרק ורשבסקי

מרק מרקוביץ ורשבסקיכתיב יידי: מאַרק וואַרשאַווסקי; ברוסית: Марк Маркович Варшавский;‏ 26 בנובמבר 184826 בנובמבר 1907) היה משורר, מלחין וזמר יידיש עממי רוסי-יהודי.

מרק ורשבסקי
מאַרק וואַרשאַווסקי
Warshawsky.jpg
לידה 26 בנובמבר 1848
אודסה, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 26 בנובמבר 1907 (בגיל 59)
קייב, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים Faculty of Law of Taras Shevchenko National University of Kyiv עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק משורר, מלחין, עורך דין, זמר, ליריקן, זמר-יוצר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
מרק ורשבסקי (מ. מ. ווארשאווסקי) בספר השירים היידי אמנטאלאגיע פינף הונדערט יאהר אידישע פאעזיע, 1917 ניו יורק. לחצו על התמונה לדפדוף בספר מעמוד 96

קורות חייםעריכה

ורשבסקי, יליד אודסה, קיבל חינוך מסורתי, למד בחדר והשלים את לימודיו בישיבה, ובמקביל החל ללמוד גם לימודים כלליים. משהצליח בבחינות האקסטרניות שלו, החל ללמוד משפטים באוניברסיטת קייב והתפרנס כעורך דין בעיר זו.

ורשבסקי היה אמן טבעי ומבורך, וכבר מגיל מאוד צעיר כתב הלחין ושר שירי עם שחיבר, שזכו להצלחה בין קרובי משפחה וידידים. הוא לא ראה עצמו כיוצר שחי מיצירתו, אבל השמועות על כישרונו הגיעו אל שלום עליכם, ביאליק וחבורתם, שישבה באודסה ובסביבתה. שלום עליכם התלהב מאוד משיריו ופזמוניו, ופרסם אותו ואת יצירתו ברחבי העולם היהודי – קודם באוקראינה ובמזרח אירופה, ואחר כך ברחבי העולם. שיריו הגיעו כמובן גם לארץ ישראל, תורגמו לעברית, ונחשבים עם מחברם, בין אבני היסוד של הזמר העברי.

ורשבסקי החל להופיע בפומבי, בעצרות עם ציוניות, נשפים וכנסים, ושיריו זכו לתהודה עצומה. עד כדי כך התחבבו על קהל השומעים, שאחדים מהם נחשבו לשירי עם אמיתיים, שמחברם הוא אלמוני. שירו העברי הידוע ביותר הוא "אלף בית", תרגום של שירו היידי הנודע "אויפן פריפעטשיק ברענט א פייערל" (יידיש: "על האח בוערת אש קטנה").

שיריו של ורשבסקי, שינקו ממקורות עממיים, היו גם בעלי צביון עממי מובהק, לשון פשוטה ומתנגנת, ורוח של תקווה וניחומים, שהמתיקו את חייהם הקשים של ההמונים היהודיים במזרח אירופה.

שיריו נאספו ונדפסו ביידיש, קודם בוורשה, ואחר כך גם באודסה, ניו יורק ובואנוס איירס. בבית הספרים הלאומי מצויים כמה ממקבצי השירים שלו ביידיש. לשירי ורשבסקי יש גם הד בתולדות הזמר העברי.

נפטר בקייב ב-1907.

מיצירותיו ועליהן בבית הספריםעריכה

  • יואל אנגל, שלום עליכם, מ"מ וארשבסקי, מכתבים על המוזיקה היהודית (תרגום והסברים: מנשה רבינא), תל אביב: דבר, 1941.
  • דער אלף בית, שירו המפורסם של מארק ווארשאווסקי (עיבוד לקול ופסנתר: הנרי רוסוטו), ניו יורק: 1918.
  • מרק ורשבסקי, יודישע פאלקס ליעדער פון מ. מ. ווארשאווסקי (יידיש: שירי עם יהודיים מאת מ"מ ורשבסקי), ניו יורק: 1918.
  • לוי יצחק קופר, די מיזינקע אויסגעגעבן, המנהג והמנגינה השיר והמשורר (יצא לאור לרגל נישואי ... די מיזינקע ידידה רבקה קופר... עב"ל .. שלום פינחס ויסברג...), ירושלים: תשס"ו.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא מרק ורשבסקי בוויקישיתוף