מרשל סרנת

מבכירי הכלכלנים ומאבות תחום המימון בישראל

מרשל סרנתאנגלית: Marshall Sarnat: ‏1 באוגוסט 1929 שיקגו, אילינוי19 ביולי 2006) היה מבכירי הכלכלנים ומאבות תחום המימון בישראל[1]. בשנת 1962, הקים יחד עם פרופ' חיים בן שחר ואחרים את "המכון הישראלי למחקר פיננסי", שפעל בירושלים, ושימש מכון מחקר תאורטי ואמפירי מרכזי בנושאי ההשקעה בבורסה. המכון סיפק, בין היתר, אנליזות והערכות שווי על חברות מרכזיות במשק ובנה את התשתית למסד נתונים כמותי של שיעורי התשואה על מניות ואיגרות חוב שנסחרו בזמנו בבורסה.

מרשל סרנת
Marshall Sarnat
לידה 1 באוגוסט 1929
שיקגו, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 19 ביולי 2006 (בגיל 76) עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי כלכלה, בנקאות ומימון
מקום לימודים תואר ראשון בכלכלה באוניברסיטה העברית בשנת 1955;
תואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת נורת'ווסטרן בשנת 1957;
תואר דוקטור לפילוסופיה באוניברסיטת נורת'ווסטרן בשנת 1965
מנחה לדוקטורט דן פטינקין
בת זוג כרמלה שיינקר, 17 בינואר 1956
תרומות עיקריות
בנקאות ומימון
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מרשל סרנת בקריה האקדמית אונו
מרשל סרנת, פרופ' ירון זליכה ופרופ' יעקב נאמן

סרנת היה מראשוני חוקרי שוק ההון, הבורסה והבנקים בישראל ואיש חינוך בתחום מנהל עסקים. סרנת היה ממיסדי בית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית ובשלוחת אוניברסיטת מנצ'סטר, שהפכה לקריה האקדמית אונו. הספר של חיים לוי, משה סמיט ומרשל סרנת, "הבורסה וההשקעה בניירות־ערך", היה בזמנו המדריך הרחב והמקיף ביותר בישראל בתחום זה[2]. מהדורה מורחבת של הספר יצאה לאור בשנת 1999. היה חבר בוועדת החקירה הממלכתית לחקר משבר מניות הבנקים, הרי היא ועדת בייסקי, שהייתה לה השפעה עמוקה על הניהול הבנקאי במשק, ובמיוחד על הפרדת הפעילות המסחרית של הבנקים מפעילותם בשוק ההון[3][4].

סרנת היה פרופסור מן המניין למנהל עסקים בקריה האקדמית אונו, וכיהן בה בתפקיד דיקן הפקולטה למנהל עסקים[4].

ביוגרפיה

עריכה

מרשל סרנת נולד ב-1 באוגוסט 1929 בשיקגו, אילינוי, למאוריץ ודינה (לבית לוי) סרנתצקי. עלה לישראל בשנת 1950[5].

סרנת קיבל תואר ראשון בכלכלה באוניברסיטה העברית בשנת 1955 ותואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת נורת'ווסטרן בשנת 1957. קיבל תואר דוקטור לפילוסופיה באוניברסיטת נורת'ווסטרן בשנת 1965[5].

באקדמיה

עריכה

סרנת לימד באוניברסיטה העברית, החל מדרגת מדריך בשנת 1959. בשנת 1967 הועלה לדרגת מרצה בכיר[6] ובשנת 1972 הועלה לדרגת פרופסור חבר. בשנת 1976 הועלה לדרגת פרופסור מן המניין.

סרנת מונה להיות המנהל אקדמי של הקריה האקדמית אונו, בשנת 1995. היה פרופסור אורח באוניברסיטת ניו יורק, באוניברסיטת קליפורניה, באוניברסיטת ברקלי, באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס ובאוניברסיטה החדשה של ליסבון (NOVA University Lisbon) (פורטוגל). מונה להיות מנהל פרויקט במכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות בשנים 19891993. כיהן כעמית מחקר בכיר במכון הבינלאומי לניהול, ברלין, 1975-1977. סרנת הוזכר כמחנך פיננסי ראוי לציון ברשימת מרקיז מי ומי (Marquis Who's Who)[5].

סרנת כיהן כדיקן מייסד של הפקולטה למנהל עסקים בקריה האקדמית בקרית אונו[1].

בתחום האקדמי סרנת היה אחד החלוצים בחקר ההחלטות על הקצאת משאבים בשווקים פיננסים, שמאופיינים באי-ודאות. יחד עם עמיתו פרופ' חיים לוי הוא כתב את אחד הספרים הבסיסיים בתחום[1]. סרנת היה בעד פעולה של שוק חופשי, אך חשב שכאשר יש בנקים עם כוח שוק גדול מדי נוצר כשל, והדרך היחידה להתגבר עליו הוא באמצעות התערבות ממשלתית[1].

חברות בארגונים

עריכה

פרסומים נבחרים

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא מרשל סרנת בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 3 4 אבי טמקין וסטלה קורין-ליבר, ‏נפטר פרופ' מרשל סרנת מבכירי הכלכלנים וממתנגדי הכוח לבנקים, באתר גלובס, 20 ביולי 2006
  2. ^ הבורסה וההשקעה בניירות־ערך, באתר הוצאת שוקן, מסת"ב 965-19-0436-4
  3. ^ צבי זרחיה, פרופ' מרשל סרנת: רפורמה של ממש במערכת הפיננסית מחייבת הפרדה של הבנקים משוק ההון, באתר הארץ, 19 ביולי 2004
  4. ^ 1 2 מרשל סרנת, רפורמה של ממש במערכת הפיננסית, באתר TheMarker‏, 2 במאי 2004
  5. ^ 1 2 3 ‏Marshall Sarnat, באתר prabook
  6. ^ הועלו בדרגה באוניברסיטה, על המשמר, 17 באוגוסט 1967
  7. ^ בין השאר, פרופ' גרוס - על התקופה העות'מאנית ופרופ' מרשל סרנת על תקופת מדינת ישראל - החל ממחצית התקופה.