מר זוטרא
אמורא בבלי בדור השישי
מר זוטרא היה אמורא בבלי בדור השישי. היה חברם הקרוב של אמימר ושל רב אשי.
 | |
| לידה |
המאה ה־4  |
|---|---|
| פטירה |
417 |
| תקופת הפעילות | דור שישי לאמוראי בבלי |
| השתייכות | ישיבת פומבדיתא |
| רבותיו | רב פפא ורב פפי |
| בני דורו | אמימר, רב אשי |
  | |
מר זוטרא היה ראש ישיבת פומבדיתא, לפי הספר הקדום "סדר תנאים ואמוראים", לפני רב אחא בריה דרבא. באיגרת רב שרירא גאון (נוסח צרפת) אינו מוזכר כראש ישיבה, אך במקורות מאוחרים יותר מוזכר מר זוטרא כראש ישיבה.
חבריו
עריכהמר זוטרא למד אצל רב פפא ואצל רב פפי[1]. מסר גם הלכות שקיבל בשמם של חכמים מדורות קודמים לו, כרב הונא, רב חסדא ורב ששת[2].
חבריו היו אמימר ורב אשי. השלושה מוזכרים יחד בלימודם, בסעודות שסעדו יחד וגם בהיותם בחצרו של המלך יזדגרד הראשון[3].
כן נמצא מר זוטרא נושא ונותן בהלכה עם חכמי דורו, כמרימר, רב יימר בר שלמיא ורבינא[4].
אחיו של מר זוטרא היה רב אדא סבא.
ממידותיו והנהגותיו
עריכה- בעלותו על מיטתו, לפני השינה, היה אומר: אני מוחל לכל מי שציער אותי, ומכאן הנוסח שנאמר בקריאת שמע שעל המיטה "הריני מוחל וסולח..."[6].
- חיבר "ברכת אבלים", בשעת ניחום אבלים אצל חברו, רב אשי: "אל אמת, דיין אמת, שופט בצדק, לוקח במשפט, ושליט בעולמו לעשות בו כרצונו, כי כל דרכיו משפט, שהכל שלו, ואנחנו עמו ועבדיו, ובכל אנחנו חייבים להודות לו ולברכו. גודר פרצות בישראל הוא יגדור את הפרצה הזאת בישראל לחיים"[7].
- "אגרא דתעניתא - צדקה". עיקר השכר על קיום תענית הוא על הצדקה שניתנת ביום התענית[8].
קישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף מ"ג, עמוד א'; מסכת סוכה, דף כ"ו, עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף מ"א, עמוד ב'; תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף מ"ד, עמוד ב'; תלמוד בבלי, מסכת בכורות, דף כ"ז, עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ס"ג, עמוד ב'; תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף מ"ד, עמוד ב', נ ע"ב; פסחים קג ע"ב; כתובות סא ע"א
- ^ ברכות נג ע"ב, ל ע"א; בבא בתרא סא ע"א.
- ^ בשמו של נתן מופיע בתלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף כ"ט, עמוד א' הביטוי סהדי שקרי אאוגרייהו זילי, והונא מופיע במסכת בבא בתרא, דף פ"ו, עמוד א'.
- ^ בבלי, מגילה כח ע"א.
- ^ ברכות מו ע"ב.
- ^ ברכות ו ע"ב.