פתיחת התפריט הראשי

משאל העם על הסכם השלום הקולומביאני

מפת חלוקת ההצבעה לפי מחוזות קולומביה
  בעד
  נגד

מִשאל העם בקולומביה התקיים ב-2 באוקטובר 2016 ובו נשאלו אזרחי המדינה אם הם מקבלים את הסכם השלום שנחתם בין ממשלו של הנשיא חואן מנואל סנטוס לבין מנהיג מחתרת FARC רודריגו לונדוניו. ההסכם נדחה ברוב זעום כש-50.2% הצביעו "לא" ואילו 49.8% הצביעו "כן".[1] אחוז ההצבעה היה נמוך ורק 37.44% מבעלי זכות הבחירה השתתפו במשאל. על מאמציו לקידום השלום ולסיום מלחמת האזרחים בקולומביה קיבל הנשיא סנטוס פרס נובל לשלום באותה שנה.[2] הוא הבטיח לתרום את הפרס למען קורבנות הסכסוך.

רקעעריכה

המשא ומתן בין הממשלה בבוגוטה לבין המורדים החל בהוואנה, בירת קובה, בנובמבר 2012, במטרה לסיים את המלחמה שהחלה ב-1964 וגבתה את חייהם של כ-220 אלף בני אדם.[3] כעבור ארבע שנים, ב-24 באוגוסט 2016, חתמו הצדדים על הסכם השלום,[4] שהעמדתו למשאל עם אושרה על ידי בית המשפט החוקתי של קולומביה ב-18 ביולי אותה שנה. עיקרי ההסכם כללו את פירוק לוחמי FARC מנשקם בפיקוח האו"ם, הפיכת המחתרת למפלגה פוליטית שתקבל שריון בפרלמנט, פיצויים לקורבנות, רפורמה חקלאית והקמת בתי דין מיוחדים. במשאל העם נשאלו האזרחים "האם הם תומכים בהסכם השלום?" והם נדרשו לבחור בין "כן" ו"לא".

הקמפייןעריכה

תומכי ההסכםעריכה

הנשיא חואן מנואל סנטוס היה ממובילי מחנה ה"כן", שקיבל תמיכה נרחבת גם מצד מפלגות רבות בקולומביה, מכל קצוות הקשת הפוליטית, בהן המפלגה השמרנית, המפלגה הליברלית, מפלגת הירוקים, התנועה הילידית לשינוי חברתי ואחרות. על אף שרוב הדמויות הציבורית במדינה סירבו להכריז מפורשות אם הן בעד הסכם השלום עם המורדים או נגדה, רבים הצביעו על כך שהם תומכים בו באמצעות הודעות שונות. הזמרים המפורסמים ביותר במדינה כמו שאקירה, קרלוס ויווס, חואנס ופונסקה הביעו תקווה לשלום בחשבונות הטוויטר שלהם. הכדורגלן רדאמל פלקאו כתב מכתב לעיתון "אל טיימפו" ובו סיפר כי הוא מדמיין מדינה "עם היכולת לסלוח" ואילו כדורגלן העבר קרלוס ולדרמה היה נחרץ יותר, והופיע בעצרת של מחנה ה"כן" ובה הצהיר כי הוא רוצה עתיד טוב יותר לילדיו.

מתנגדי ההסכםעריכה

הדמות הבולטת ביותר בקרב מחנה המתנגדים היה הנשיא לשעבר אלווארו אוריבה, ששימש סנאטור בזמן הקמפיין. אוריבה הבטיח להילחם עד חורמה ב-FARC במהלך שתי הקדנציות שלו והפך למבקר בולט של יורשו סנטוס, מאז החל במשא ומתן עם המחתרת. בכירים במפלגת "המרכז הדמוקרטי" הצטרפו אל אוריבה, בהם המועמד לנשיאות ב-2014 אוסקר איוואן סולואגה וסגנו המיועד קרלוס הולמס טרוחיו. הם התנגדו לחנינת המורדים, לשריון המקומות בקונגרס, טענו כי ההסכם יעניק לגיטימציה לסחר בסמים וכי הנשיא סנטוס חרג מסמכותו במהלך השיחות.

תגובות לתוצאהעריכה

הנשיא סנטוס הודיע כי ישאיר את הפסקת האש בתוקף למרות דחיית ההסכם. כמו כן הצהיר כי ימשיך לחתור לשלום עד לרגע האחרון של כהונתו, ואמר כי יתייעץ עם האופוזיציה ועם מנהיגי המורדים לגבי המשך פעולה.

גם מפקד FARC לונדוניו אמר כי הארגון ממשיך לרצות בשלום, והבטיח כי השלום ינצח.

ב-24 בנובמבר נחתם בבירה בוגוטה הסכם שלום מתוקן, הכולל שינויים שהציעו מתנגדי ההסכם הקודם. בניגוד לנוסח הקודם, הנוסח החדש לא הוצג להצבעה במשאל עם נוסף, אלא הועבר לאישור הקונגרס, וזכה לאישורו.[5][6]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה