יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

משבר מציין אירוע או תקופה חריגה בעלת פוטנציאל השפעה שלילי בחיי יחיד, חברה, ארגון או מדינה אשר תוצאותיו יכולות להביא לפגיעה חמורה עד כדי איום על עצם קיומם. חקר משברים זוכה להתייחסות נרחבת בתחומי ידע שונים, בהם: כלכלה, סביבה (למשל משבר האנרגיה העולמי), פסיכולוגיה, סוציולוגיה ויחסים בינלאומיים. בעברית, שורש המילה משבר הוא "שבר", מונח המציין שינוי גדול ובלתי צפוי בחיים, המייצר שבר בין דרך החיים בעבר להווה. משבר יכול להיות מפתיע או תוצאה של הידרדרות לאורך זמן.

הגדרות עריכה

משבר (Crisis)[1] הוא מושג משני למושג סכסוך (Conflict), והוא מתאר מצב בו מערכת יחסים שבבסיסה קיים סכסוך, משנה את פניה באופן חד-פעמי, בנושא מסוים ונקודתי שבו פרץ הסכסוך, שאינו ניתנת לגישור בעיני הצדדים, והם אינם מוכנים לוותר לגביו. ישנם מקרים שכיחים פחות, בהם המשבר מביא ליצירת סכסוך. בתיאור סכמתי ניתן לראות את המעבר בין סכסוך למשבר כשינוי מתצורת קו לתצורת נקודה בצדי הקו, שמיקומה מעלה או מטה ומרחקה מהקו הוא סובייקטיבי ונועד לתאר את העוצמה.[2][דרוש מקור: מלא]

משבר אישי עריכה

בהתייחסות למשבר כחוויה בעלת מאפיינים אישיים, ספרות מקצועית מעגנת את הסיבות למשבר בנסיבות חיצוניות, כגון פיטורים ממקום עבודה, מחלה קשה, הגירה וכדומה. התייחסות נוספת לסיבות למשבר קושרת אותו לחלק אימננטי מתקופות שונות בחיים: כך למשל, משבר גיל הארבעים. בכל הקשור במשברים אישיים קיימת ספרות ענפה העוסקת בנושא לא רק בתחום האקדמי, אלא גם בספרי עזרה עצמית, המתמקדים בצמיחה מתוך משבר.

משבר חברתי עריכה

משבר חברתי מתייחס לקיומו של משבר מתוך זיקה לקהילה, או חברה. הוא יכול להתייחס למשבר שעובר אדם פרטי מתוך זיקה לחברה בה הוא נמצא, או למשבר שעוברת קהילה או חברה.

מאפיינים כלליים של מצבי משבר עריכה

משבר הוא מצב של שינוי משגרת החיים הנתפס על ידי המעריך אותו כבעל מאפיינים אלה: פגיעה בפועל באחד מערכי היסוד או איום מהותי עליו. דחיפות בתחילת הטיפול באירוע וצורך לסיים את הטיפול מהר ככל האפשר מתחילתו (זאת, על מנת לבלום את התפשטות האירוע או את החמרת המצב). חוסר וודאות בתיאור המצב ותוצאות הפעולה המידית שתינקט. מחסור במשאבים הנדרשים לטפל במשבר - בסוג המשאבים או בכמותם.

חוסר הוודאות והמחסור במשאבים הם ההופכים את המצב למשבר (בעוד שהדחיפות היא מאפיין ההופך את האירוע ל"מצב חירום" בלבד) מכיוון שמשבר הוא "מצב נתפס", מעריכים שונים עשויים לראות רוע אחד כמשבר או שאינו ככזה.

גודל המשבר עריכה

ניתן להעריך משברים באופן אובייקטיבי על פי מספר האתרים בהם מתרחשים אירועים בעלי פוטנציאל משברי, על פי מאפייני האירועים ועל פי קצב התרחשותם והתמשכותם. כאשר מתחולל אירוע מתוחם במקום אחד, המשבר יהיה "קטן". כאשר מתחולל אירוע בעל מספר מאפיינים במקום אחד, או כאשר מספר אירועים במקומות שונים הם בעלי מאפיין דומה, המשבר הוא "בינוני". כאשר מתרחשים מספר אירועים בעלי מאפיינים שונים באתרים שונים בו זמנית (גם הצטברות אירועים נכללת כאן) המשבר הוא "גדול".

מכיוון שמשבר הוא "מצב נתפס", אפשר להעריך משבר גם בהערכה סובייקטיבית על פי מידת הסיבוכיות אותה חווה המעריך, בהשוואה לאירועים קודמים איתם התמודד, בהתייחס לכמות המשאבים העומדים לרשותו ולמיומנויות שיש בידו להתמודד עם המצב (הגדרה זו דומה להגדרת מסוגלות או חוללות עצמית

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ אילון גלעד, כיצד נוצרה המילה מַשְׁבֵּר, ומתי הפסקנו לכתוב "קריסיס" בעיתון?". "הארץ", 23 באוקטובר 2019
  2. ^ Bar-Lev, T. 2015
  ערך זה הוא קצרמר בנושא פסיכולוגיה ובנושא סוציולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.