צריכת אופיואידים בישראל

צריכת אופיואידים בישראל היא השימוש בתרופות אופיואידיות במדינת ישראל. החל מהעשור השני של המאה ה-21 נרשמה עלייה משמעותית בצריכת האופיואידים בישראל. על פי דו"ח של מרכז טאוב משנת 2023, החל משנת 2020 נמצאת ישראל במקום הראשון בעולם בצריכת אופיואידים במרשם ביחס לגודל האוכלוסיה.

נתונים

עד שנת 2011 היה שיעור הצריכה של אופיואידים במרשם בישראל נמוך למדי, ומבוסס בעיקר על אופיואידים חלשים יחסית כגון פרופוקסיפן וקודאין. עקב תופעות לוואי קרדיולוגיות נדירות, הוחלט בשנת 2011 לאסור את השימוש בפרופוקסיפן, והשימוש בקודאין הוגבל ב-2015. על פי מחקרים שבוצעו בישראל, ועל פי דו"ח ארגון המדינות המפותחות בנושא השימוש באופיואידים, הוכפלה צריכת האופיואידים בישראל בין השנים 2011 ל־2016. בישראל נצפתה העלייה המהירה ביותר מבין 36 המדינות שנכללו בדו"ח. בדו"ח של ועד הפיקוח הבינלאומי לענייני סמים נרקוטיים של האו"ם, נכתב כי הצריכה הממוצעת של מנות פנטניל בישראל עמדה בשנים 2020–2022 על 12,083 מנות למיליון נפש ביום, שהיא הצריכה הגבוהה ביותר מבין מדינות העולם. בשנת 2023 דווח כי כ-60 אלף ישראלים מטופלים מדי שנה באופיואידים, ומשרד הבריאות העריך שמעט יותר כ-10% מהם מתמכרים לסם, אך לא ניכרה עליה בתמותה הקשורה לשימוש בו. הצריכה הלא חוקית של האופיואידים הביאה לצמיחת שוק שחור: תרופות במרשם זולגות לשוק השחור ונמכרות בו במחירי עתק.

השלכות על בריאות הציבור

כמו בעולם, גם בישראל, הצריכה המוגברת של אופיואידים גורמת לתופעות שיש להן השלכות על בריאות הציבור.

התמכרות

תרופות אופיואידיות נועדו לטפל בכאבים עזים לטווח קצר. בשימוש ממושך, מטופלים עלולים לפתח סבילות לאופיואידים, מה שמחייב את הגדלת מינון התרופות כדי להביא לתוצאה של הקלה בכאב. הצורך בעלייה במינון כדי לקבל השפעה הוא מהסימנים הראשונים לסבילות לתרופה ובהמשך אחוז ניכר מהם יפתחו תלות בתרופה. לצד העלייה בצריכת אופיואידים בישראל קיימת גם עדות ברורה לעליה במספר המאושפזים במרכזי גמילה בעקבות שימוש באופיואידים.

תמותה

על אף העליה החדה בשימוש באופיואידים, לא נרשמה בישראל עליה בתמותה הקשורה לשימוש באופיואידים ובמחקר אחד אף דווח על ירידה בתמותה. יחד עם זאת חסרים נתונים מהימנים על היקף התופעה משום שאין בישראל מסד נתונים ארצי בנושא ואין רישום מסודר של סיבות המוות של המשתמשים באופיואידים. מנתוני משרד הבריאות שפורסמו בדו"ח עמותת רופאים לזכויות אדם עולה כי ב־2019 נבעו בין 25% ל-35% ממקרי המוות כתוצאה מאופיואידים מ"שימוש רפואי או הגעה למינון יתר ללא כוונה". בין 2014 ל־2018 נרשמה עליה חדה של 250% במקרי מוות מסוג זה.

רגולציה על אופיואידים

מבחינת החקיקה בישראל, מתן מרשמים לתרופות אופיואידיות הוסדר תחת נוהלי אגף הרוקחות במשרד הבריאות אשר מגדירים את מרבית התרופות ממשפחת האופיואידים תחת פקודת הסמים המסוכנים. המשמעות היא שמי שצורך, רושם או סוחר בתרופות אלה שלא על פי חוק – עובר עבירה פלילית על פי פקודת הסמים המסוכנים ומסתכן בענישה פלילית.

מאז שנת 2018 פועל משרד הבריאות לקידום מספר אסטרטגיות למניעת רישום יתר של אופיואידים. מאז שנת 2019 הורחבה הבקרה של משרד הבריאות לתחום "טיפול בכאב ומניעת התמכרויות" כחלק מהבקרה השנתית על קופות החולים. בספטמבר 2022 הופץ חוזר של חטיבת הרפואה במשרד הבריאות ובו הופצו הנחיות להעמקת הבקרה והניטור על רישום תרופות מרשם לאופיואידים מתוך כוונה שהמעקב והניטור יביאו להפחתה ברישום התרופות הללו על ידי רופאים. בפברואר 2023 הוקמה ועדה לבחינה מחודשת של תחום רישום האופיואידים בישראל. באוגוסט 2023 ועדה שתפקידה לעסוק בנושא ההתמכרות לאופיואידים.

בדצמבר 2023 הפיץ משרד הבריאות לומדה עבור הרוקחים העובדים בבתי מרקחת בקהילה (רשתות פארם, קופות חולים, פרטיים), צה"ל ובתי המרקחת בבתי החולים. הלומדה הופצה מתוך מחשבה שהרוקחים הם בקו הראשון של חלוקת האופיואידים והגברת המודעות שלהם לסכנה שבתרופות אלו יכול לעזור במלחמה בשימוש הנרחב בהן. בפברואר 2024 תוקן צו הרוקחים (סיווג רעלים, רישומם והחזקתם) והוספה אזהרה בולטת על גבי אריזות התרופה על מנת ליידע את המטופלים הנוטלים תכשירים המכילים אופיואידים בדבר ההשלכות של שימוש בתכשירים אלו. תיקון זה מהווה חלק משורה של צעדים בהם נוקט משרד הבריאות על מנת להתמודד עם תופעת השימוש לרעה בתכשירים המכילים אופיואידים.

בשנת 2025 הוטלו על ידי משרד הבריאות מגבלות על מתן המרשמים לאופיואידים.

הרקע והסיבות לצריכת אופיואידים

כאב כרוני ראשוני מוגדר ב-ICD-11 ככאב שמתמשך מעבר למשך הזמן הרגיל הנדרש לריפוי רקמות, בדרך כלל מעבר ל-3–6 חודשים, כאשר הכאב לא מוסבר באמצעות הפרעת כאב אחרת. בעשור הראשון של שנות ה־2000 שכיחות הכאב הכרוני באוכלוסייה הבוגרת באירופה ובישראל עמדה על 20%-50%. בישראל דווח על שיעור גבוה במיוחד של אנשים החווים כאב כרוני: כ־40% מהמשיבים לסקר בגילאי 25–50 ולמעלה מ־60% מהמשיבים לסקר בגילאי 51 ומעלה דיווחו על כאבים שנמשכו למעלה מ-3 חודשים ופגעו בתפקודם ובאיכות החיים שלהם.

על אף ההכרה בכאב כרוני כמחלה, הטיפול בו לוקה בחסר. לצד ההבנה בדבר חיוניותה של גישה מולטידיסיפלינרית לטיפול בכאב כרוני, קיים פער גדול בין הביקוש הגובר לפתרונות טיפוליים לבין ההיצע הקיים, הן בישראל והן במדינות מערביות אחרות.

עם העלייה בשכיחות הכאב הכרוני בעולם ובארץ והחיפוש אחר פתרון לבעיית הכאב הכרוני, נצפתה עליה בצריכת תרופות משככות כאב מסוג אופיואידים. תרופות אלה שווקו כיעילות בהקלה על כאב כרוני וכבטוחות לשימוש. עם הזמן התברר כי לתרופות הללו תופעות לוואי קשות שהובילו להתמכרות ולעליה במקרי מוות.

בחודש מרץ 2024, פרסם המרכז הישראלי להתמכרויות בישראל שכמחצית מהמשתמשים באופיואידים דיווחו על ”רמות גבוהות של דחק פוסט טראומטי בעקבות המלחמה כחצי שנה לאחר תחילתה”.

קישורים חיצוניים

• מכורים ברישיון: כך מגפת משככי הכאבים מתפשטת בישראל, שלושה פרקים של כאן 11, 30 במאי 2023

ראו גם

• משבר האופיואידים בארצות הברית