משה בן-דוד (צורף)

צורף ומעצב תכשיטים ישראלי

משה בן-דוד (נולד ב-1927) הוא צורף ומעצב תכשיטים ישראלי. בן-דוד היה מנהל מחלקת הצורפות בחברת "משכית" בשנים 1955 - 1977[1], כאשר היה לו חלק מרכזי בהעברת מסורת הצורפות התימנית הקלאסית לישראל. תכשיטים בייצורו מוצגים כיום במוזאון בהמבורג, וכן הוצגו בשני סרטי קולנוע[2].

משה בן דוד
לידה 1927 (בן 97 בערך)
עמק ביחאן, תימן
שם לידה מוסא דאוד
תאריך עלייה 1949
לאום ישראלי
תחום יצירה צורפות, ייצור תכשיטים
פרסים והוקרה מקום שני ושלישי בתחרות מטעם מכון היצוא
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חיים

עריכה

חיים מוקדמים

עריכה

משה בן-דוד נולד בעמק ביחאן שבדרום תימן בשנת 1927 תחת השם מוסא דאוד[3][4]. בגיל ארבע התייתם בן-דוד מאביו, ועבר לגור עם דודו, סאלם סעיד דוד[5] בעיר אלעילייה שבביחאן, ולמד ממנו את מלאכת הצורפות[3]. בשנת 1949 עלו כלל בני קהילת ביחאן לישראל, כאשר בדרכם הם עברו בעיר עדן ובמחנה חאשד; בין עולים אלה נמנה משה בן-דוד, שעלה יחד עם אשתו חנה ובנו צדוק, בן חמישה חודשים[6][2].

עם עלייתו ארצה, נרשם מוסא תחת השם "משה דוד", והוסיף לשם משפחתו בשנות השישים את התיבה "בן", על מנת למנוע בלבול בין בני משפחה ששמותיהם הפרטיים חזרו על עצמם[7]. בארץ הגיע בן-דוד למעברה, שם הפך לאחראי על השמירה, על מנת להימנע מעבודות דחק אחרות שהוצעו לו, וכן עסק בציד עזים מסתננות שחצו את גבול המעברה, בניגוד למדיניות הקיצוב של אותה תקופה[3][7]. במהלך שהותו במעברה, הבחין אחד מקציני הביטחון הממונים על בן-דוד בשטיח אותו הוא הביא מתימן, והעביר את השטיח אל הסוכנות היהודית, שקיימה באותה עת מפעל בשם "אשת חיל" לעידוד מלאכה ועבודות יד בקרב העולים במחנות. השטיח תפס את תשומת לבה של רות דיין, שהייתה אחת מן המדריכות במפעל זה, ובמשך כשנה עבד בן-דוד בטווית שטיחים, עד ליציאת רות דיין מישראל לצורכי שליחות ולימודים[8][3][9]. בראשית שנות החמישים ניסה בן-דוד לעסוק בצורפות באופן עצמאי ורכש חומרים לצורך זה, אך לא צלח בכך, כאשר הצעות המחיר אותן קיבל היו נמוכות מכדי לאפשר רווחיות[10][3].

משכית

עריכה

בין השנים 19511954 עבד בן-דוד בהשקיה ובניהול פועלים בפרדסים[10][11]. בשנת 1954 רות דיין, אשר שבה לישראל שנה קודם לכן, פנתה לבן-דוד על מנת שיעבוד במחלקת הצורפות של חברת "משכית" אותה הקימה באותו זמן[3]. בן-דוד החל לעבוד במשכית בשנת 1955, ועבר לגור בנס ציונה[12]. בן-דוד עבד בחברה משנה זו עד 1977, והחל משנת 1965 שימש כמנהל הייצור של מחלקת הצורפות[13][11]. תחת ניהולו, המחלקה זכתה בארבע תעודות הצטיינות, כאשר מאפרה בעיצוב בן-דוד זכתה במקום שני ושלושי בתחרות עיצוב של מכון היצוא הישראלי בשנת 1965[14][15]. בחברה עבדו גם אחיו של משה, חיים דוד וצדוק דוד[16]. במשכית, עבד בן-דוד עם צורפים ואמנים מוכרים, כגון נחמיה עזז, ביאנקה אשל גרשוני, פיני לייטרסדורף, חנה ליבון ועוד[2][17]. בשנת 1974 עיצב בן-דוד עשרה תכשיטים עבור סרטו של הבמאי הקפריסאי מייקל קאקויאניס, "סיפורם של יעקב ויוסף", שהופק באותו זמן בישראל[12]. בשנות השבעים חל מפנה בעבודתו של בן-דוד ב'משכית', כאשר תהליך הפרטת החברה באותו עשור הוביל להתפטרותו. לאחר מלחמת ששת הימים חלה עלייה דרסטית במכירות החברה[18], שלוותה במכירתה לחברת משקיעי ישראל בשנת 1970[19]. לאחר המכירה שקל בן-דוד לעזוב את החברה, אך נעתר לבקשת יעל דיין להישאר[18]. המכירה לוותה בחילופי הנהלה, עם מינוי יהודה מילוא למנכ"ל ומאורי גולן למעצב ראשי[20]. חילופים אלה הביאו לשינוי בדרכי הייצור, כאשר מחלקת הצורפות, שמיתוגה התבסס קודם לכן על עבודת יד, עברה למודל תעשייתי בו תפקידו של בן-דוד נהיה יותר ויותר משני. בעקבות זאת, עזב בן-דוד את החברה בשנת 1977; אחריו עזב גם המעצב מאורי גולן, ומחלקת הצורפות נסגרה באותה שנה[21]. מעט לפני עזיבתו, השתתף בן-דוד בניסיון להקמת מפעל תכשיטים בעיר ימית שבסיני, שפורק בעקבות פינוי העיר בשנת 1982[22].

פעילות עצמאית

עריכה

לאחר פרישתו ממשכית עבר בן-דוד לפעילות עצמאית בבית המלאכה שלו בנס ציונה[11][23]. במסגרת זו השתתף בן-דוד ביריד שלושים שנה לעצמאות ישראל בפילדלפיה, וכן במספר רב של תערוכות ותחרויות בין לאומיות, וכן באירועים ביוזמת המכון לייצוא[2][24]. בשנת 1981 השתתף בן-דוד בשחזור תכשיטים שמצא היינריך שלימן באתר הארכאולוגי של טרויה, לצורך הסרט גרמני "אוצרות טרויה" בבימוי קרל פרוכטמן[25][26]. באותה תקופה החל בן-דוד לשלב ביצירתו פרטי יודאיקה[11][24], וכן ללמד את מלאכת הצורפות בביתו, כאשר בין תלמידיו נמנו בניו צדוק ורמי, הצורף אבי סופר ועוד[27]. בשנות התשעים חזר בן-דוד לעבוד לצד רות דיין, כמדריך לעובדים בדואים במפעל בבעלות דיין ברהט[11]. בשנת 1998 שחזר בן-דוד סט תכשיטי כלה וכלי בית מלאכה מתימן[24], ובשנת 2004 שחזר בן-דוד דגם בית מלאכה כפי שהיה בתימן[28]. בשנת 2016 פורסם הספר "דיוקן צרוף", המתאר את חייו של בן-דוד ויצירתו. בשנת 2018 הופקד ארכיונו של בן-דוד, ובו כאלף צילומי תכשיטים, יציקות ואובייקטים שונים שבן-דוד יצר בספרייה הלאומית, והומר לפורמט דיגיטלי[1]. באותה שנה, הוצגו יצירותיו בתערוכה "בין מסורת לחדשנות" במרכז מורשת יהדות תימן וקהילות ישראל בעיר רחובות[29].

לקריאה נוספת

עריכה
  • יעל גילאת, דיוקן צרוף : חייו ויצירתו של הצורף משה בן דוד, מביחאן לכור ההיתוך הישראלי, ירושלים: מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, יד יצחק בן-צבי והאוניברסיטה העברית בירושלים, תשע"ו 2016

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא משה בן-דוד בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 ארכיון משה בן דוד, בספרייה הלאומית
  2. ^ 1 2 3 4 נצחית יעקב, צורף את המורשת, באתר ישראל היום
  3. ^ 1 2 3 4 5 6 טלי פרקש, מתימן, למעברה, לגלריה: "כך ניצלה האמנות התימנית", באתר ynet, 20 באוגוסט 2018
  4. ^ יעל גילאת, דיוקן צרוף : חייו ויצירתו של הצורף משה בן דוד, מביחאן לכור ההיתוך הישראלי, ירושלים: מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, יד יצחק בן-צבי והאוניברסיטה העברית בירושלים, תשע"ו 2016, עמ' 11
  5. ^ תצלום - סאלם סעיד דוד, ארכיון משה בן דוד, הספרייה הלאומית
  6. ^ יעל גילאת, דיוקן צרוף : חייו ויצירתו של הצורף משה בן דוד, מביחאן לכור ההיתוך הישראלי, ירושלים: מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, יד יצחק בן-צבי והאוניברסיטה העברית בירושלים, תשע"ו 2016, עמ' 13
  7. ^ 1 2 יעל גילאת, דיוקן צרוף : חייו ויצירתו של הצורף משה בן דוד, מביחאן לכור ההיתוך הישראלי, ירושלים: מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, יד יצחק בן-צבי והאוניברסיטה העברית בירושלים, תשע"ו 2016, עמ' 19
  8. ^ יעל גילאת, דיוקן צרוף : חייו ויצירתו של הצורף משה בן דוד, מביחאן לכור ההיתוך הישראלי, ירושלים: מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, יד יצחק בן-צבי והאוניברסיטה העברית בירושלים, תשע"ו 2016, עמ' 20-21
  9. ^ גילעת, יעל, אבן הבוחן פרקטיקות חברתיות, מרחבי ייצור ועיצוב תכשיטים במחלקת הצורפות במשכית, מחשבות על קראפט, בצלאל, 2015, עמ' 233
  10. ^ 1 2 יעל גילאת, דיוקן צרוף : חייו ויצירתו של הצורף משה בן דוד, מביחאן לכור ההיתוך הישראלי, ירושלים: מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, יד יצחק בן-צבי והאוניברסיטה העברית בירושלים, תשע"ו 2016, עמ' 22-23
  11. ^ 1 2 3 4 5 כתבה - 'משה בן דוד - דרך הכסף', אריאלה שביד, חדשות, 7 בינואר 1994, ארכיון משה בן דוד, הספרייה הלאומית
  12. ^ 1 2 יעל גילאת, דיוקן צרוף : חייו ויצירתו של הצורף משה בן דוד, מביחאן לכור ההיתוך הישראלי, ירושלים: מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, יד יצחק בן-צבי והאוניברסיטה העברית בירושלים, תשע"ו 2016, עמ' 84
  13. ^ גילעת, יעל, אבן הבוחן פרקטיקות חברתיות, מרחבי ייצור ועיצוב תכשיטים במחלקת הצורפות במשכית, מחשבות על קראפט, בצלאל, 2015, עמ' 242
  14. ^ כתבה - משה בן דוד - מגזין תכשיטנים ישראליים, ארכיון משה בן דוד, הספרייה הלאומית
  15. ^ הודעה על זכיית 'משכית' בפרס, ארכיון משה בן דוד, הספרייה הלאומית
  16. ^ גילעת, יעל, אבן הבוחן פרקטיקות חברתיות, מרחבי ייצור ועיצוב תכשיטים במחלקת הצורפות במשכית, מחשבות על קראפט, בצלאל, 2015, עמ' 239
  17. ^ גילעת, יעל, אבן הבוחן פרקטיקות חברתיות, מרחבי ייצור ועיצוב תכשיטים במחלקת הצורפות במשכית, מחשבות על קראפט, בצלאל, 2015, עמ' 243-244
  18. ^ 1 2 גילעת, יעל, אבן הבוחן פרקטיקות חברתיות, מרחבי ייצור ועיצוב תכשיטים במחלקת הצורפות במשכית, מחשבות על קראפט, בצלאל, 2015, עמ' 252
  19. ^ "משכית" ניתנה כ"מזכרת", על המשמר, 20 באוקטובר 1970
  20. ^ גילעת, יעל, אבן הבוחן פרקטיקות חברתיות, מרחבי ייצור ועיצוב תכשיטים במחלקת הצורפות במשכית, מחשבות על קראפט, בצלאל, 2015, עמ' 253
  21. ^ גילעת, יעל, אבן הבוחן פרקטיקות חברתיות, מרחבי ייצור ועיצוב תכשיטים במחלקת הצורפות במשכית, מחשבות על קראפט, בצלאל, 2015, עמ' 256 - 255
  22. ^ יעל גילאת, דיוקן צרוף : חייו ויצירתו של הצורף משה בן דוד, מביחאן לכור ההיתוך הישראלי, ירושלים: מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, יד יצחק בן-צבי והאוניברסיטה העברית בירושלים, תשע"ו 2016, עמ' 43-44
  23. ^ חומרי סטודיו - תכשיטי משה בן דוד, ארכיון משה בן דוד, הספרייה הלאומית
  24. ^ 1 2 3 יעל גילאת, דיוקן צרוף : חייו ויצירתו של הצורף משה בן דוד, מביחאן לכור ההיתוך הישראלי, ירושלים: מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, יד יצחק בן-צבי והאוניברסיטה העברית בירושלים, תשע"ו 2016, עמ' 36
  25. ^ כתבות וקטעי עיתונות - משה בן דוד, ארכיון משה בן דוד, הספרייה הלאומית
  26. ^ יעל גילאת, דיוקן צרוף : חייו ויצירתו של הצורף משה בן דוד, מביחאן לכור ההיתוך הישראלי, ירושלים: מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, יד יצחק בן-צבי והאוניברסיטה העברית בירושלים, תשע"ו 2016, עמ' 35
  27. ^ יעל גילאת, דיוקן צרוף : חייו ויצירתו של הצורף משה בן דוד, מביחאן לכור ההיתוך הישראלי, ירושלים: מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, יד יצחק בן-צבי והאוניברסיטה העברית בירושלים, תשע"ו 2016, עמ' 39
  28. ^ יעל גילאת, דיוקן צרוף : חייו ויצירתו של הצורף משה בן דוד, מביחאן לכור ההיתוך הישראלי, ירושלים: מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, יד יצחק בן-צבי והאוניברסיטה העברית בירושלים, תשע"ו 2016, עמ' 41
  29. ^ תערוכה חדשה: "בין מסורת לחדשנות", באתר ערוץ 7