משה בן דרור

משה (מוריס) בן דרור (נולד ב-22 ביולי 1922) שירת בפלמ"ח כמפקד מחלקת סיור, כמפקד פלוגה וכמפקד האחרון של הגדוד החמישי של חטיבת הראל. במהלך מלחמת העצמאות השתתף במספר מבצעים (מבצע דני, מבצע ההר ומבצע חורב). המשיך בשירות סדיר ומילואים בצה"ל גם לאחר קום המדינה והשתתף במלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים. בתקופה שפיקד על מחלקת הסיור של פלוגה ג' של הפלמ"ח היה בין פורצי מעלה פלמ"ח בנחל חתירה שבנגב.

משה (מוריס) בן דרור
משה בן דרור מוביל את מחלקת הסיור של פלוגה ג' - 1943 צפון השומרון
משה בן דרור מוביל את מחלקת הסיור של פלוגה ג' - 1943 צפון השומרון
לידה 22 ביולי 1922 (בן 99)
דרום אפריקה דרום אפריקהדרום אפריקה
השתייכות Hahaganah.png  ההגנה
Palmach.jpg  פלמ"ח
Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות 19411988 (כ־47 שנים)
דרגה סגן-אלוף סא"ל
תפקידים בשירות
מפקד פלוגה א' של הפלמ"ח
מפקד הגדוד החמישי בחטיבת הראל
מפקד גדוד 32 בחטיבת אלכסנדרוני
פעולות ומבצעים
מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות
מבצע דני
מבצע ההר
מבצע חורב
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
החזית הסורית
מלחמת יום כיפור  מלחמת יום כיפור

ביוגרפיהעריכה

בן דרור נולד ב-1922 בדרום אפריקה ליום טוב ופלורה בן דרור, אח לנסיה. ב-1932 עלה ארצה בגפו, התגורר ברחובות אצל דודו יהודה גורודיסקי (ששירת כיושב ראש המושבה) ולמד בבית ספר היסודי במושבה. ב-1938 עלתה משפחתו ארצה והתיישבה בתל אביב ובן דרור המשיך את לימודיו בגימנסיה בלפור שבעיר.

ב-1940 יצא להכשרה של תנועת המחנות העולים.

באוגוסט 1941 התגייס בן דרור לפלמ"ח והוצב בפלוגה ג' שם שירת (תחת פקודו של המ"פ אורי יפה) עד 1945[1]. במהלך תקופה זו סיים טירונים בקיבוצים אלונים ובית אורן וכן וקורס מודיעין וסיירות בקיבוץ משמר העמק. בהמשך השלים קורס מ"כים לסיור ושובץ במחלקת הסיור של פלוגה ג'. במסגרת זו ערך סיורים לאורך גבול הצפון.

ב-1945 יצא בן דרור לקורס מ"מים בג'וערה ובסיומו מונה למדריך בקורס המ"כים הארצי של הפלמ"ח ברמת יוחנן. בהמשך חזר לפלוגה ג' ושירת כמפקד מחלקת הסיור הפלוגתית שהוצבה באשדות יעקב. במסגרת תפקידו זה הוביל את פלוגה ג' למסעות ממושכים ברחבי הארץ. בין השאר הוביל את הפלוגה בפריצת מעלה פלמ"ח ב-1944.

בין 1945 ו-1946 שירת בן דרור כקצין בפלוגה ז' והשתתף בפיצוץ של משטרת החוף והמכ"ם בגבעת אולגה, הוביל את הפריצה למחנה המשטרה הבריטית הניידת בכפר ויתקין[2] במהלך ליל המשטרות וכן השתתף בליל הרכבות במהלכו הביא לחבלה במסילת רכבת העמק בעמק יזרעאל.

ביוני 1946 מונה בן דרור לפקד על פלוגה א' של הפלמ"ח לאחר שמפקדה הקודם נחמיה שיין נהרג במהלך פיצוץ גשר א-זיב. מטה הפלוגה הוצב ביגור וזמן קצר לאחר מכן נעצר בן דרור על ידי הבריטים במהלך השבת השחורה ונכלא בעתלית אולם הצליח לברוח משם אחרי שבועים ולחזור לפלוגתו.

ב-1947 מונה בן דרור לקצין תכנון במטה הפלמ"ח בתל אביב ולעוזרו של יצחק רבין. בתפקידיו אלו היה מעורב בפעולות ההגנה נגד ארגוני אצ"ל ולח"י בתקופת פרשת אלטלנה.

בתחילת יולי 1948 מונה בן דרור לקצין מבצעים במפקדה המרכזית שניהלה את מבצע דני. ב-21 ביולי 1948 מונה למפקדו של הגדוד החמישי של הפלמ"ח בחטיבת הראל תחת פיקודו של יוספל'ה טבנקין. את התפקיד הזה מילא עד פירוק הגדוד באפריל 1949. משימתו הראשונה של הגדוד הייתה לסייע למפקד חטיבת ירושלים, משה דיין, לפרק ארגון לח"י בירושלים בעקבות רצח ברנדוט[3]. באוקטובר אותה שנה הוביל את הגדוד למבצע ההר ובהמשך ירד עם הגדוד לנגב שם השתתף הגדוד במבצע חורב.

בתחילת 1949 פורק הגדוד החמישי (יחד עם כל הפלמ"ח) ובן דרור חזר לקיבוצו אך המשיך לשרת במילואים בצה"ל. במהלך שירות זה עבר קורס מג"דים וקורס קציני ממשל. במלחמת ששת הימים פיקד על גדוד 32 בחטיבת אלכסנדרוני תחת פיקודו של אל"ם עמנואל שקד. במלחמת יום הכיפורים שירת כמושל נפת ממשל בסוריה. כמו כן שירת כקצין פרויקטים בשייטת 13. ב-1988 שוחרר משירותו הצבאי.

משפחתועריכה

ב-1941 הצטרף בן דרור לקיבוץ יגור. ב-1943 היה בין מייסדי קיבוץ חמדיה וב-1945, בעקבות פילוג בקיבוץ, עבר לקיבוץ חפציבה.

בן דרור נישא לאסתר בת מוריס ופולה אייזן (ילידת 1938, בלגיה) ולזוג נולדו שש בנות ובן.

אימוץ המנון הפלמ"חעריכה

אחד מהלוחמים שהשתתפו עם בן דרור בטירונות באלונים היה זרובבל גלעד. בסיום הקורס הציג זרובבל לחבריו את מילותיו של שיר שחיבר. הלוחמים אימצו את השיר והצמידו לו לחן רוסי. בהמשך הלחין דוד זהבי מנגינה אחרת לשיר והוא הפך להמנון הפלמ"ח.

מעלה פלמ"חעריכה

אחת מהמסורות של פלוגה ג' הייתה קיום מסעות ארוכים חוצי ישראל כשהמסע המפורסם היה המסע השלישי שהתקיים ב-1944 ותוכנן להימשך 18 ימים מעמק יזרעאל לקיבוץ רביבים. למסע יצאו 150 מאנשי הפלוגה בפיקודו של אורי יפה כשנקודת המוצא הייתה עמק יזרעאל. משם התקדמו לג'נין, קרן סרטבה, בית הערבה ומפעל האשלג בסדום. בנקודה זו ערכו חברי הפלוגה אימון באש חיה. כדי לחמוק מסיורים של המשטרה הבריטית באזור זה נבחר מסלול שעקף את הדרכים הראשיות. הובלת הפלוגה הוטלה על מחלקת הסיירים בפיקודם של משה בן דרור, דוד ניב ושאול יפה. הפלוגה המשיכה מסדום לנחל צין, המכתש הקטן, מעלה עקרבים ונחל חתירה. בנחל זה נתקלו הסיירים במפל יבש גבוה שחסם את דרכם לעין ירקעם. בהחלטה נועזת הורה מפקד הפלוגה לסלול שביל במעלה המפל וכל הפלוגה עלתה בו. מעלה זו כונה על ידי הבדואים "נקב אל יהוד" ובהמשך שופץ המסלול והפך אתר טיולים רשמי בשם מעלה פלמ"ח והוא חלק משביל ישראל[4][5]

לקריאה נוספתעריכה

  • יואב הרפז, דרך האש - הגדוד החמישי של הפלמ"ח, הוצאת "מערכת", קיבוץ דליה, 2008
  • משה בן דרור, 'פלוגה ג' : 1941-1947, פורצי מעלה פלמ"ח (עין ירקעם), הוצאת יוצאי פלוגה ג' ודורותיה, 2004

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ פלוגה ג', באתר הפלמ"ח
  2. ^ התקפה על משטרת כפר ויתקין, באתר הפלמ"ח
  3. ^ סגירת פעילות מפקדת לח"י בירושלים, באתר הפלמ"ח
  4. ^ על דעת המקום: 'שביל לפרא בין הרים', באתר "עונג שבת", 2 במאי 2014
  5. ^ מעלה פלמ"ח, באתר "נקודת חן"