משה בן יצחק בונמש
רבי משה בן יצחק בּוּנֶמשׂ (בּוּנִים, בּּנֵמ'ס או בּוּנִימְז - כלומר: של בּוּנִים, 1600 - 15 בנובמבר 1668, בקירוב[1]) מכונה רבי משה מלובמלא או רבי משה מלומבלא,[2] היה רב ומפרש התלמוד בלובומל ובלובלין, חתנו של המהרש"א.
 | |
| שער הספר "חידושי הלכות מהדורי בתרא" מהדורה ראשונה לובלין ה'ת"ל - 1670 | |
| לידה |
1600 פינסק, האיחוד הפולני-ליטאי  |
|---|---|
| פטירה |
1668 (בגיל 68 בערך) |
| תקופת הפעילות |
?–1668 |
  | |
ביוגרפיה עריכה
נולד כנראה בפינסק, ללאה - בת רבי בונם מיזלש חתן הרמ"א, ועקב חשיבות משפחתם נקרא על שם אביה, רבי יצחק בונים מפינסק, דודו של הש"ך,[3] ומצאצאי רבי ישראל איסרלן מחבר תרומת הדשן.[4]
הוא נישא לבתו של המהרש"א.
אחותו נישאה למדפיס מנחם נחום מייזלש (מייזלס) מקרקוב.[5][6] כיהן כרב בלובומל ומשנת תט"ז (1656) ועד לפטירתו שימש כרבה של לובלין, בהחליפו את רבי השיל שעבר לרבנות קראקא.[7]
ספרו המכונה "מהדורא בתרא[8]" על חידושי חותנו המהרש"א וחידושיו שלו, יצא לאור בשנת ה'ת"ל ובתבניתו הייחודית השפיע רבות על לימודי התלמוד.
יש המציינים את תאריך פטירתו בח' בכסלו ה'תכ"ט, אך הוא חתום על הסכמה שניתנה בי"א בתשרי ה'תל"ב,[9] ומכאן שנפטר לאחר מכן.[10] ונקבר בלובלין.
ספרו עריכה
הספר 'מהדורא בתרא'[8]: רבי משה ערך והגיה וכן הוציא לאור חלק מפירושי חותנו המהרש"א על התלמוד, אשר לא הודפסו בספר חידושי הלכות של המהרש"א וחבורתו, שיצא לאור עוד בחיי המהרש"א, כ-60 שנה קודם לכן. הספר הודפס בשם "חידושי הלכות מהדורא בתרא למהרש"א" וכונה בקיצור "מהדורא בתרא"[11] ספרו של רבי משה, כולל חידושי הלכה מהמהרש"א שלא הודפסו קודם עם הערות של רבי משה, מסומנים ביד מצביעה, וכן חידושי אגדות של רבי משה (שאינם כלל משל המהרש"א).
הפירוש ההלכתי "חידושי הלכות" והפירוש התלמודי "חידושי אגדות" ערוכים לבקשת המהרש"א זה לצד זה[12] לעיתים, דבריו והערותיו הם עיקרו של הכתוב, ובחלק מהמסכתות הן למעשה חידושיו של רבי משה ולא של המהרש"א. הספר הודפס בלובלין בשנת ה'ת"ל.[13][14]
הספר צורף גם מאוחר יותר בדפוס וילנא בסופי הכרכים, עם שגיאות העתקה מרובות, ובלי הפרדה בין דבריו של רבי משה לדברי המהרש"א. ספר זה הפך להיות אחד המקורות המרכזיים בלימוד התלמוד בישיבות.
ייחוסו ומשפחתו עריכה
מכיוון שאביו היה ממשפחתו של מחבר תרומת הדשן הרב ישראל איסרלן, וממשפחת הרמ"א, ומכיוון שהיה דוד של אשת הש"ך, וחתן המהרש"א שושלות רבניות ובעקבותיהן משפחות מיוחסות רבות, ראו ב'רב מלומבלא' עוגן לתולדות המשפחה וקשריה עם משפחות חשובות אלו.[7] ביניהן משפחות רוקח, מרגליות, מייזלס ומייזל, אידלס, וכן שושלות אדמורים חסידיים וביניהם נדבורנא ובלז.
אחד מצאצאיו היה בין חשובי עליית החסידים עם הרב מנחם מנדל מוויטבסק וחלק מאגרותיו מהתקופה נשתמרו.
לקריאה נוספת עריכה
- מאיר וונדר, אלף מרגליות, ירושלים תשנ"ג, עמוד 174.
קישורים חיצוניים עריכה
- דוד הלחמי, רבי יונה משה מלובלין (בעל „מהדורא בתרא”), חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' פ"א, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- הספר מהדורא בתרא, בסוף כרך של מהדורת ש"ס וילנא - בדוגמה כאן: על מסכת בבא מציעא בתלמוד הבבלי. (אתר כתבים עבריים)
- כרטיס הספר חידושי הלכות מהדורי בתרא - למהרש"א, במחסן ספרים נדירים בספריה הלאומית
הערות שוליים עריכה
- ^ ראו בערך מספר גרסאות על שנת פטירתו.התאריך 1668 הוא על פי האנציקלופדיה היהודית.
- ^ ייתכן שהשיבוש מכוון. ר' בערך לובומל ובהערות שם.
- ^ כתב יחוס עתיק לצאצאי הרמ"א והש"ך במאסף ישורון, הערה 63: "שם רשום כ"התורני החכם הגדול מהר״ר" [מורנו הרב רבי] יצחק בונימ' נר״ו [נרו יאיר] מק״ק [מקהילת קודש] פינסק״, (לשון עמוד השער של ספר שפתי כהן על יו״ד דפו״ר [ספר שולחן ערוך כרך 'יורה דעה' דפוס ראשון] קראקא ת״ו [שנת ת"ו לפ"ק], שנתחבר מאת חתן אחיו- רבינו הש״ך). כלומר: בת אחיו הייתה נשואה לש"ך.
- ^ גם בעניין זה היו ספקות, כאשר הקשר של בני משפחת הרמ"א לתרומת הדשן, דילגו בטעות על הרב יצחק בונים וחשבו שהרמ"א עצמו היה מצאצא בעל תרומת הדשן. ור' ההערה הנ"ל במאמר בישורון, שם
- ^ גורם חשוב בתפוצת ספרו.
- ^ לפי מאמר כתב יחוס עתיק לצאצאי הש"ך והרמ"א (הקישור באתר כתבים עבריים) מכתב המאסף ישורון, הערה 63, הרב מנחם נחום מייזלס (מייזלשׂ) מדפיס הספר שפתי כהן (של הש"ך) רשם בהקדמתו: "המרומם הנודע בשערים המופלג בתורה וגדולה במקום אחד ה״ה (הרי הוא, או: הרב הגדול) מחותני החכם הגדול מוהר״ר (מורנו הרב רבי) יצחק". כלומר בתו של רבי יצחק בּוּנים'ס (ואחותו של רבי משה) הייתה נשואה למדפיס הנ"ל.
- ^ 1 2 כתב יחוס עתיק לצאצאי משפחות הש"ך והרמ"א, ישורון, כרך י"ג, אלול התשס"ג, הערות 63 ו-64
- ^ 1 2 זהו השם הנפוץ במהדורות מאוחרות, אך בשער המהדורה הראשונה השם הוא 'מהדורי בתרא'.
- ^ נחמות ציון, פפד"מ תל"ז, באתר אוצר החכמה.
- ^ ראו ישורון כרך יג עמ' תשכט הערה 71, לפיו נפטר בה'תל"ב, כלומר שנתיים לאחר יציאת ספרו לדפוס, ולפי פורום העולם היהודי (אידישע ועלט פארומס) נפטר בח' בכסליו, ה'תכ"ט, כלומר שנה לפני יציאת מהדורתו לספרי החידושים בדפוס. כמו כן בכרטיס הספר, שמו מופיע עם הכיתוב: נפטר 1668, בכרטסת הספריות המאוחדת. לעומת זאת, במהדורת ספרו משנת ה'ת"ל (כנראה המהדורה הראשונה) מודפס כמה פעמים ליד שמו ברכת החיים נר"ו - נטריה רחמנא ושמרהו, המורה על כך שהיה בחיים בעת ההדפסה.
- ^ בכרטסת הספרייה הלאומית (ר' כאן) הספר נקרא חידושי הלכות מהדורי בתרא למהרש"א. השם "מהדורי" בלשון רבים מקורה כנראה בכך שמדובר באסופה של "חידושים" - כלומר פירושים דיונים ותובנות בסוגיות תלמודיות והלכתיות, על כמה מסכתות בש"ס.
- ^ ר' הקדמת המהרש"א לחידושיו במהדורת תקמ"ד ורשא (כמאתיים שנה אחרי הדפוס הראשון): "כי תורה אחד היא לנו... על כן תהיתי על הראשונות שחילקתי חיבור זה לב' חלקים, דהיינו חלק אחד מחידושי אגדות, שמן הראוי שלא להפרידן אך לחברן אשה אל אחותה. אבל לי לא היה אפשר לחברן שוב חיבור אחד - מפני הטורח. ועל כן הנני מבקש מאת כל מעיין: שישים לבו לזאת - גם מהיום שעשיתיו שני חלקים, לא יהיה מפריד אותם מלעיין בשניהם! כי יראה בהם במקום שזה סותם זה מגלה, זה סוגר וזה פותח. ויהיו שנים תמים יחדיו..."
- ^ בכרטיס הספר בספריה הלאומית, נטען שחידושי המהרש"א למסכת שבת, עירובין וגיטין הם של רבי משה. כמו כן מוסבר שחידושי האגדות המופיעים בספר זה, בכל המסכתות כולן, הן פרי כתיבתו של רבי משה. בכרטיס הספר רשום כך: מיקרופילם, פוזיטיב מעותק הבודליאנה. כולל ההוספות שהוסיף המהרש"א לספרו 'חדושי הלכות', וכן חידושי הלכות ואגדות מאת חתנו ר' משה ב"ר יצחק. הוספותיו של ר' משה מצוינות בשמו. החידושים הם למסכתות: בבא קמא, בבא מציעא, בבא בתרא, שבת, עירובין, יבמות, גיטין וחולין. החידושים לשבת, עירובין וגיטין וכן חידושי האגדות בכל המסכתות הם של ר' משה בלבד.
- ^ בכרטסת הספריות המאוחדת (ר' הערה בדבר תאריך ושנת פטירתו) נרשמו כמה שיבושים ובהם שיבוש שמו רבי משה יצחק, ושיבוש כינויו המהר"ס, כפי הנראה טעות העתקה של המהרש"א אולי תרגום מלועזית, וטעות בהבנת חלקו של המהרש"א בחיבור זה.