משה בן נפתלי
משה בן דוד בן נפתלי או בשמו הערבי אבו עמראן, חי במחצית הראשונה של המאה ה-10. נחשב לאחרון ולחשוב במשפחת בן נפתלי, משפחה של בעלי מסורה, שפעלה בטבריה[1].
| לידה | המחצית הראשונה של המאה ה-10 |
|---|---|
| פטירה | המאה ה-10 או המאה ה-11 |
| מקום מגורים | ארץ ישראל |
| הערות | שייך למשפחה של בעלי מסורה, שפעלה בטבריה. |
| תרומות עיקריות | |
| תרם רבות למסורה הטברנית | |
  | |
משה בן נפתלי הוא בן דורו של אהרון בן אשר, ובעל מחלוקתו בנושאים רבים ביחס להגיית הטקסט המקראי: בספרות המסורה ישנם 850 "חילופים" בנוסח המקרא בינו לבין בן-אשר.
מבין המחלוקות הידועות ביניהם היא שאלת ההגייה של השם "יששכר". לפי ר' משה בן נפתלי הקריא הוא כמו הכתיב (ראו קרי וכתיב)- יששכר, ואילו לפי אהרון בן אשר יש לקרוא את המילה "ישכר". במחלוקות אלו אין הלכה כמותו, משום שנמצא שהוא אינו מדויק כמו אהרון בן אשר, וכך סברו הרבה ראשונים ובהם הרמב"ם. אף-על-פי-כן משה בן נפתלי תרם רבות למסורה הטברנית, אשר היא זאת שהתקבלה בעם ישראל.
הספר שהרמב"ם המליץ עליו כנוסח הנכון של המקרא הוא הנוסח של בן-אשר, והרד"ק כותב ש"אנחנו סומכים על קריאת בן-אשר".
רשימת המחלוקות בין בן אשר לבן נפתלי הועלתה על הכתב בחיבורו של מישאל בן עוזיאל, "כתאב אלכ'לף" (ספר החילופים). הספר כתוב ערבית יהודית באותיות עבריות.
ראו גם עריכה
לקריאה נוספת עריכה
- אליעזר ליפשיץ, ספר החילופים, הוצאת מאגנס, ירושלים, תשכ"ה.
הערות שוליים עריכה
- ^ "במדינת מעזיה בעיר טבריה ההוללה" – זה הנוסח המופיע בספר דקדוקי הטעמים של בן אשר (בר הפלוגתא של בן נפתלי), לגבי תיאור מקום מגוריו.
