משה ברגמן

ראש ישיבת בנ"ע מירון וישיבת הרשב"י

הרב משה ברגמן כ"ט בשבט תרס"ט, 20 בפברואר 1909י"א בטבת תשל"ח, 21 בדצמבר 1977) היה ראש ישיבת בני עקיבא במירון, ולאחר מכן ראש ישיבת רשב"י בבני ברק.

רב מקובל
רבי משה ברגמן
רבי משה ברגמן ראש ישיבת רשב"י
לידה 20 בפברואר 1909
כ"ט שבט תרס"ט
ירושלים העתיקה
פטירה 21 בדצמבר 1977 (בגיל 68)
י"א בטבת תשל"ח
בני ברק
מקום קבורה הר הזיתים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים ירושלים, מירון, בני ברק
תקופת הפעילות ? – 21 בדצמבר 1977 עריכת הנתון בוויקינתונים
חיבוריו זיבולא בתרייתא, עתיר פומבי, גמלא ותיתורא
בת זוג ליבא רייזיל הרשלר
אב אליעזר
אם צביה זלאטע ליברזאהן
צאצאים רבי מאיר צבי ברגמן, צביה זלאטע גולדמן, אסתר דנציגר,
חתנים רבי ישראל צבי יאיר דנציגר, רבי יעקב גולדמן מזוויהל
ראש ישיבת רשב"י
רב בית הכנסת זהרי חמה
מייסד ומנהל תלמוד תורה ביהוד
ראש ישיבת בני עקיבא במירון
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורותיו

עריכה

נולד בירושלים, בן הרב אליעזר ברגמן, מצאצאי הרבנים אליעזר ברגמן, משה נחום ולנשטיין ונחום לעווי. למד בישיבת עץ חיים אצל הרב איסר זלמן מלצר והרב שמואל גדליה ניימן[1]. נישא לאלטא ליבא רייזיל, בתו של רבי יונה זאב הרשלר מירושלים, ולאחר שנפטרה ממחלת הטיפוס בשנת 1937, נישא בשנית לרחל (נפטרה ניסן תשי"ז). לאחר פטירתה נישא בשלישית לשרה וויץ.

לאחר נישואיו עסק בהפצת תורה ובארגון שיעורי תורה לבעלי בתים בירושלים. בשנות ה-30 וה-40 כיהן כרב בבתי כנסת שונים בירושלים, ובהם בית הכנסת זהרי חמה.[2]

 
מודעה של ישיבת מירון בעיתון הצופה, על שיעורו של הרב ברגמן ביום ראש השנה תש"כ לפני התקיעות

בשנת תרצ"ח (1938) התמנה ל"שומר תקנות" של החברה קדישא הכללית של "כוללות האשכנזים" בירושלים. בתפקיד זה, נשא קודם לכן הגאון רבי דוד בהר"ן, ומשהזקין נתמנה על מקומו רבי משה, כחבר החברא קדישא וכירושלמי מדורי דורות[3]. בעקבות זאת פרסם, בשנת תש"א, את ספרו "זיבולא בתרייתא", העוסק בדיני קבורה לפי מנהג ירושלים. הספר זכה להסכמתם של רבני ירושלים, ובהם הרב שמשון אהרון פולנסקי והרב זליג ראובן בנגיס.

לאחר קום המדינה ייסד את התלמוד תורה ביהוד.

תקופת מירון

עריכה

בשנות ה-50 התמסר ללימוד תורת הקבלה ולשם כך התיישב במירון ואז נרתם להקמת ישיבה במקום, כשהוא עובר בין המעברות וישובי העולים ומזמין אותם ללמוד בישיבתו[4]. היה מספק לתלמידיו לינה ומזון ודואג ליתומים ולמעוטי היכולת[5]. כשרבו התלמידים, פנה אל הגבאים של "ישיבת בר יוחאי" העתיקה, וביקש מהם לאפשר לו לשפץ את חורבות בניין הישיבה לצורך הרחבתה, ובהסכמתם חידש את הבניין שנהרס רובו ככולו בידי הערבים, לפני קום המדינה, ובנה את הבנין מהמסד ועד הטפחות.[6] רבי משה סיפק לתלמידיו מקומות לינה ושלוש סעודות בכל יום, למען ישבו וילמדו תורה בשקידה באין מפריע. משנודע לו כי ישנם תלמידים בישיבה אשר יתומים מאב או מאם, החל לדאוג גם לצורכי הלבשת התלמידים וסיפק כל מחסורם. כדי לאפשר לתלמידים, אשר יד הוריהם לא הייתה משגת כדי לתמוך בהם בעתיד, דאגה הנהלת הישיבה להנהיג בין כתליה שיעורים במלאכת השחיטה והסופרות, וכן חייטות, פקידות, תיקון חשמל וטבחות[7]. לאחר מאבק משפטי מול ההקדש הספרדי, נאלצה הישיבה לעמוד תחת חסות מרכז ישיבות בני עקיבא[8]. לאחר שבשנת תשכ"ז השתנו צורכי האזור ודרישות התלמידים, ובהתאם גם הישיבה שינתה את פניה והפכה להיות ישיבה טכנולוגית, ומגמות הלימוד היו מסגרות ומכונאות רכב, עזב הרב ברגמן את הכפר ועבר להתגורר בבני ברק, בה הקים את ישיבתו, ישיבת רשב"י.

נפטר בשנת תשל"ח ונקבר בהר הזיתים בירושלים.

משפחתו

עריכה

בניו (מאשתו הראשונה) הם:

בנותיו (מאשתו השנייה):

ספריו

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 4452 | Encyclopedia of the Founders and Builders of Israel, www.tidhar.tourolib.org
  2. ^ בנימין מפתח תקווה, תולדות ושורשים - עצי משפחה: הרב משה ברגמן ראש ישיבת הרשב"י, באתר תולדות ושורשים - עצי משפחה, ‏יום שני, 24 בדצמבר 2012
  3. ^ בנימין מפתח תקוה, הרב משה ברגמן ראש ישיבת הרשב"י, באתר תולדות ושורשים, ‏24 דצמבר 2012
  4. ^ ראו: ישיבות ומוסדות תורה, באתר ארכיון המדינה, עמ' 246
  5. ^ מנהרת הזמן - ישיבה בהרי מירון, באתר www.yba.org.il
  6. ^ על פי עדותו בהקדמתו לספרו 'עתיר פומבי' בני ברק תשל"ג
  7. ^ תולדות ישיבת מירון, באתר ישיבת בני עקיבא מירון
  8. ^ יום אחד במירון, באתר דרשו, ‏2018-05-10
  9. ^ אברמי פרלשטיין, ראש הישיבה בדמעות: "אחי היחיד נרצח לי מול העיניים על ידי ערבי", באתר בחדרי חרדים, 16 בפברואר 2023
  10. ^ משה ויסברג, הכירו את הממשיך: הרבי החדש מזוועהיל ארה"ב • פרופיל, באתר בחדרי חרדים, 24 ביולי 2017(הקישור אינו פעיל, 25.2.2020)