משה גולדמן (זווהיל)
רבי משה גולדמן (יונגרלייב) מזוועהיל (? - י' אייר ה'תקצ"א), בנו של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב. היה אבי שושלת חצר החסידות זוועהיל.
| לידה | אוקראינה | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | י' באייר ה'תקצ"א | ||||
| מקום מגורים | אוקראינה | ||||
| מקום פעילות | זוועהיל, מזריטש | ||||
| רבותיו | רבי לוי יצחק רוסקוב, רבי מרדכי מנעשכיז, רבי יעקב יצחק הלוי הורוביץ | ||||
| בת זוג | חיה סריל ז"ק | ||||
| אב |
יחיאל מיכל מזלוטשוב  | ||||
| אם | מרת פופריש | ||||
| צאצאים | רבי יחיאל מיכל גולדמן | ||||
| |||||
  | |||||
קורות חייו
עריכהמשה גולדמן נולד באוקראינה לרבי יחיאל מיכל מזלוטשוב שהיה אבי שושלת זלוטשוב ואביהם של ראשי חצרות ראדוויל, גלינא, זוועהיל, יאמפולה, סקאליה ושאץ.
אמו של רבי משה גולדמן הייתה בתו של הרב מאיר פופריש.
האדמו"רות
עריכהאת דרכו החל רבי משה גולדמן כתלמידם של מי שהיו גדולי תנועת החסידות בדורם, הוא נמנה עם תלמידם המובהקים של רבי לוי יצחק מברדיצ'ב, לאחר מכן החל ללמוד אצל הרב מרדכי מנשכיז ובסוף ימי בחרותו היה תלמידו של רבי יעקב יצחק הלוי הורוביץ.
בניגוד לשאר אחיו סירב הרב משה גולדמן לכהן כאדמו"ר עם פטירתו של אביו, הרב יחיאל מיכל, בכ"ה אלול ה'תקמ"א (ספטמבר 1781). אחיו היו מייסדי החצרות יאמפולה, ראדוויל, קרעמניץ וזבוריזש. בעקבות לחצים מצד רבותיו רבי לוי יצחק מברדיצ'ב ורבי מרדכי מנשכיז[1] הוא הסכים לבסוף למלא את מקום אביו, בתחילה ישב בעיר מזריטש שבאוקראינה ולאחר מכן עבר לזוועהיל שם הקים את חצרו וייסד את חסידות זוועהיל.
בי' אייר ה'תקצ"א (אפריל 1831) נפטר הרב משה גולדמן ואת מקומו מילא בנו, הרב יחיאל מיכל גולדמן שהוכתר לכהן כאדמו"ר השני לזוועהיל.
משפחתו
עריכהרבי משה גולדמן נישא לרבנית חיה סריל ז"ק, בת הרב דוד ז"ק אב"ד גרובוביץ, בן הרב אברהם ז"ק משרגורוד. בניהם:
- יעקב שמעון חיים דייטש (אשכנזי) האדמו"ר מזעליכוב[2] (מבערך תפ"ב – כג' אייר תקפ"ו)
- יחיאל מיכל גולדמן, אדמו"ר השני לזוועהיל (תקמ"ח – י"ב בתשרי תרי"ז)
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- נדב דוידסון ועוז רוזנברג, תופעה חדשה בי-ם: עשרות מאמינים פוקדים את קבר הצדיק בגן סאקר, באתר nrg, 1 בפברואר 2011
- הרה"צ רבי גודלי' משה גולדמן האדמו"ר מזוועהיל, יסוד צדיק
- חסידות זוועהיל, בלוגספוט
הערות שוליים
עריכה- ^ יצחק אלפסי, החסידות, הוצאת ספרית מעריב, 1977, עמ' 57.
- ^ ראו תולדות האדמו"ר מזעליכוב.