משה גרשנזון
משה ינקלביץ' גרשנזון, או ברוסית: מויסיי יעקבלביץ' גרשנזון {5 ביולי (לפי לוח השנה היוליאני) או 18 ביולי (לפי לוח השנה הגרגוריאני) 1903 צ'רניאהיב, אוקראינה - 16 באפריל 1943} היה מחזאי, סאטיריקן, משורר, במאי, שחקן תיאטרון ומחבר משלים יהודי-אוקראיני, בשפה יידיש, שפעל בברית המועצות. עבד בין היתר בכתב העת ביידיש "סובייטיש היימלנד". גרשנזון ביים ושיחק בתיאטרון הממלכתי היהודי בקייב.
לידה |
18 ביולי 1903 צ'רניחוב, אוקראינה |
---|---|
נהרג |
16 באפריל 1943 (בגיל 39) סטניצה קרימסקה, מחוז קרסנודר, רוסיה |
עיסוק |
סופר מחזאי משורר שחקן תיאטרון |
שפות היצירה |
יידיש רוסית |
יצירות בולטות |
הערשעלע אסטראפאליער די כעלמער חכמים |
תקופת הפעילות | 1918–1943 (כ־25 שנים) |
קורות חיים
עריכהמשה הרשנזון או גרשנזון נולד בשנת 1903 במשפחה יהודית ענייה ומרובת ילדים,[1] ביישוב הקטן צרניאהיב (צ'רניאגוב) באזור ז'יטומיר בגוברניה ווליניה באוקראינה, אז באימפריה הרוסית. עוד מילדותו הצטייר כאדם שמח, שידע להצחיק את הסובבים. בהתבגרותו, בתום מלחמת האזרחים ברוסיה, נסע לקייב כדי ללמוד בסמינר יהודי למורים.
בשנת 1918 הקים וניהל גרשנזון בקייב תיאטרון לנוער היהודי שנקרא "משאלהויס" (בית המשל). האנסמבל הציג לרוב מחזות זמר, ומערכונים פרי עטו. הלהקה הופיעה בפני קהל יהודי בבתי ספר ובמועדוני פועלים בקייב ובערים ועיירות רבות ברחבי אוקראינה. כשהוקם בקייב התיאטרון היהודי הממלכתי ע"ש שלום עליכם, הוזמן גרשנזון לעבוד בו כבמאי וכשחקן. הוא ביים שם מחזות ועיבודים לפי סופרי היידיש הקלאסיים כמו שלום עליכם, מנדלה מוכר ספרים, יצחק לייבוש פרץ ואחרים. מחזות שכתב - כמו "המנהל" ו"פסולת" זכו להצלחה בתיאטרון זה ועל במות תיאטראות בחרקוב, ברדיצ'ב ובמקומות רבים אחרים. בשנת 1937 הוא סיים לימודי תיאטרון במוסקבה. שלמה מיכאלס הציע לו עבודה בתיאטרון הממלכתי היהודי במוסקבה. עם פלישת הצבא הנאצי לאוקראינה ב-1941 פונה התיאטרון היהודי של קייב למרכז אסיה והמשיך שם את פעילותו. כשנודע לו כי משפחתו פונתה לבשקיריה הוא ביקר אצלה ואחר כך התנדב לצאת לחזית. עבר קורס קצינים ושירת כמפקד פלוגה בחיל הרגלים (גדוד הרובאים 16 בחטיבה 221 רגלים). גרשנזון נפל בקרב עם הכוחות הגרמנים ביישוב קרימסק באזור קרסנודר. לוחמים שנכחו במקום העידו על גבורתו. הוא נקבר זמנית על ידי נשות המקום ביישוב שייטאנובקה. גם אחרי מותו ועד היום הוצגו מחזותיו, בייחוד "הרשל'ה אוסטרופולר" ו"חכמי חלם" על במות תיאטראות ביידיש בעולם: למשל - ב-1950 בלודז' בפולין, ב-1950 ביאשי ברומניה, ב-1956 בבוקרשט, גם כן ברומניה, ב-1955 שוב בפולין, בוורשה, ב-1962 בוילנה, ב-1963 בקישינב, כמו כן בארצות הברית, בקנדה, בצרפת, באוסטריה, ישראל (בתיאטרון יידישפיל) וכו'. גרשנזון חיבר גם כן את המאמר "איך היה טוביה החולב אם היה חי בתקופתנו?".
חייו הפרטיים ומשפחתו
עריכהגרשנזון היה נשוי לחנה מויסייבנה גרשנזון. המשפחה עלתה לישראל בשנת 1992[1]והתיישבה בראשון לציון. אלמנתו נפטרה בישראל בגיל 93. בתם, רומה מויסייבנה גרשנזון, נשואה ואם לילדים.
הנצחה
עריכה- ביוני 1944 במליאת איגוד הסופרים של אוקראינה המשורר מקסים רילסקי ציין את נסיבות נפילתו של משה גרשנזון.
- 1990 - קובץ מחזות שלו פורסם בקייב בתרגום לשפה האוקראינית, עם מבוא מאת איליה מזור
מחזות
עריכה- 1931 - אוּטיל - "פסולת"
- 1935 - כאָר - "מקהלה" - מחזה לילדים
- 1936 - הערשעלע אסטראפאליער (ידוע כיום כהרשל'ה אוסטרופולר) - פורסם והוצג ב-1939 על במת התיאטרון היהודי הממלכתי בקייב
- 1939 -אפ דער גרענעץ - "ליד הגבול"
- 1939-דער דירעקטאר - "המנהל" - דרמה המערכה אחת
- 1940- די כעלמער חכמים (בכתיב של אז - די כעלעמער כאכאמים) - חכמי חלם - הוצגה ב-1942 בתיאטרון יהודי בוילנה
- 1940 - באם דנייעסטער - "על הדנייסטר"
- מיין זון - "בני"-
עיבודים לבמה של ספרים
עריכה- מאׇטל פייסע דעם חזנס לפי שלום עליכם (לפי הכתיב של אז בברית המועצות -מאׇטל פייסי דעם כאזנס - "מוטל בן פייסי החזן"
- לפי ספרים של מנדלה מוכר ספרים, י.ל. פרץ ואחרים.
קישורים חיצוניים
עריכה- "Гepшeлe Оcтpoпoлep и eгo aвтop Мoиceй Гepшeнзoн"
יפים גולברייך - מאמר בכתב העת "מוסט", 2003, למלאת מאה שנה להולדתו של הסופר, "פורוורטס", ינואר 2004
- ГЕРШЕЛЕ ОСТРОПОЛЕР» И ЕГО АВТОР МОИСЕЙ ГЕРШЕНЗОН, www.languages-study.com
- אנציקלופדיה של אוקראינה המודרנית - מ.י. קוסטריציה, א.ג. קרז'נר:הערך "מויסי גרשנזון" מאת קוסטריציה -2006
- לכתובת המקורית. בוריס דורפמן - באתר ברוסית "מכון ליהדות" על גרשנזון ועל תחיית התרבות היידיש באוקראינה בשנות ה-1920–1930, אוגוסט 2003
- לקסיקון יידיש