משה דוד גרוס
הרב משה דוד גרוס (י' בשבט ה'תרמ"ב – ט"ז בתשרי ה'תשכ"ז, 30 בינואר 1882 – 30 בספטמבר 1966) היה רב הונגרי-שווייצרי וארץ ישראלי, מחנך ומחבר תורני, פעיל ציוני ומראשי תנועת המזרחי וקק"ל.
 | |
| לידה |
30 בינואר 1882 י' בשבט תרמ"ב מאיינקה, הונגריה  |
|---|---|
| פטירה |
30 בספטמבר 1966 (בגיל 84) ט"ז בתשרי ה'תשכ"ז תל אביב |
| מקום קבורה |
בית העלמין קריית שאול |
| מדינה | ישראל |
| מקום פעילות | הונגריה, שווייץ, וינה, ישראל |
| תקופת הפעילות |
? – 30 בספטמבר 1966 |
| השתייכות | יהדות אורתודוקסית |
| חיבוריו | אוצר האגדה, אבות הדורות |
| בת זוג | שולמית זילברמן |
  | |
הרב גרוס שימש כרבה של הקהילה האורתודוקסית ההונגרית בלוצרן שבשווייץ, ניהל את הגימנסיה היהודית בסטורוז'ינץ בבוקובינה, הקים וניהל את הוצאת הספרים "מנורה" בווינה, ניהל את מחלקת החרדים של הקרן הקיימת והיה פעיל מרכזי בתנועת המזרחי באוסטריה ובארץ ישראל. כתב את סדרת אוצר האגדה, ספרים ומאמרים רבים.
ביוגרפיה עריכה
משה דוד גרוס נולד בכפר מאלינקה במחוז מישקולץ שבהונגריה לאביו שמואל[1] ואמו רוזה לבית בורנשטיין. למד בבית ספר דתי עממי וכן מפי מורים פרטיים, והשלים תעודת בגרות. לאחר מכן למד בישיבות בהן יבוז'נה (תרנ"ז),[2] ביוש (בעלעניעש) (תר"ס-תרס"א)[3] מאד (תרס"ג),[4] ובעיקר בישיבת פרשבורג שבברטיסלבה.[5] באותה עת פרסם בכתב העת "נטעי בחורים" של תלמידי ישיבות במדינה.[6] נסמך לרבנות בידי הרב אליעזר חיים דייטש ("פרי השדה"), הרב אברהם יצחק גליק, הרב שמעון פולק ("שם משמעון").
לאחר נישואיו בתרס"ד נסמך על שולחן חותנו בכפר רקמז בהונגריה ולימד בישיבה מקומית כארבע שנים. לאחר מכן היגר לשווייץ ושימש כרב קהילת יוצאי הונגריה בלוצרן. אשתו הראשונה, הינדה, נפטרה בתרס"ח (1907) ותושב העיר הרב אברהם ארלנגר סייע לו באותה תקופה כלכלית ונפשית.[7] פרסם בקביעות בכתבי העת וילקט יוסף,[8] תל תלפיות[9] ואהל יצחק.
בין השנים 1909–1911 ניהל את הגימנסיה היהודית בסטורוז'ינץ בבוקובינה תחת גיסו הרב ד"ר מאיר צבי יונג.[10] בשל אישיותו ודרכו החינוכית "נהרו אליו תלמידים ממדינות אחדות... הוא היה לנו סמל של 'היה יהודי באוהליך וגם יהודי בצאתך'".[11]
במשך השנים התכתב בהלכה עם רבנים דוגמת רבו הרב שמעון פולק,[12] הרב משה פורהנד,[13] הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל[14] הרב אליעזר חיים דייטש[15] ועוד. בשנת תרס"ח נדפס ספר הראשון, "דע מה שתשיב", על יחסה של התורה לנוכרים. כשישים שנה לאחר מכן, בכתבה עם פטירתו, צוין שעבודתו "הביאה בשעתו תועלת רבה בהדיפת ההשמצות על התלמוד מצד סופרים אנטישמיים נוצריים בגרמניה ובארצות אחרות".[16]
עלייה לארץ ישראל עריכה
בתרע"ג (1913) עלה ארצה, התיישב בירושלים והורה בבית-המדרש למורים של חברת עזרה בקורסים למסחר ורבנות.[17] בתקופת מלחמת העולם הראשונה שימש כתובת למשלוח סיוע ממדינות מרכז אירופה לעניי ירושלים, ועסק עם רעייתו במסירות בצדקה וחסד.[11] לפי דיווח אחד, היה אחד מממוני כולל הונגריה ואוסטריה.[18] כן עסק בהפצת אתרוגי ארץ ישראל.[19]
בתקופתו בירושלים השתתף בלוח ארץ ישראל של אברהם משה לונץ.[20] בין השנים תרע"ו-תרע"ז השתתף בקובץ "לפי שעה" בעריכת יצחק יעקב ילין בירושלים. הרב גרוס ערך את הקובץ השמיני והאחרון של הגיליון, וכתב בו את המאמר הפותח: "הקיסר והמלך פרנץ יוסף ויחסו אל היהודים".[21]
פעילות ציונית וספרותית בווינה עריכה
חודשים אחדים לפני תום מלחמת העולם הראשונה, בפקודת העות'מאנים, נאלץ לרדת לווינה והקים בה הוצאת ספרים ובית דפוס עברי בשם "מנורה" שהוציא לאור במשך כתריסר שנים עשרות ספרים בעברית ובגרמנית,[22] ספרי לימוד,[23] מילון עברי-גרמני שימושי[24] ועוד.[25] היה מעורה בחיי היהדות בעיר.[26]
הרב גרוס היה מראשי תנועת המזרחי באוסטריה[27] וערך את כתב העת של התנועה "קול ישראל" (בגרמנית).[28] הגיע לעיתים מזומנות לפרשבורג להרצות למען התנועה.[29] שימש כסגן נשיא בתנועה באוסטריה לצד אביגדור בוימינגר. הוא ועמיתו החזיקו בעמדה שהמגבית לקרן "תורה ועבודה" תתנהל במסגרת קרן ארץ ישראל. משנדחתה דעתם התפטרו מתפקיד זה.[30] בשנת 1930 עבר בערים הגדולות בטרנסילבניה וגייס בהצלחה תומכים נוספים לתנועה. הוא תואר כ"תלמיד חכם, נואם מצוין, שופע אמרות ומאמרי חז"ל... הציבור נהנה מדבריו".[31]
ב-1931 נבחר לשמש כנציג תנועת "תורה ועבודה" לקונגרס הציוני ה-17, אולם "בית הדין" של הקונגרס לא אישר את המנדט וייחס את קולותיו לזכות המזרחי.[32]
רכישת קרקעות בארץ ישראל ועבודה בקק"ל עריכה
ב-1931 עלה הרב גרוס ארצה בשנית ברישיון של "בעל הון"[33] והתיישב בתל אביב.[34] בשנות העלייה הרביעית, באמצעות משרד שהיה שותף בו, עסק בתיווך רכישת קרקעות פרטיות בארץ ישראל בידי יהודים אורתודוקסיים מגרמניה ומרכז אירופה.
לאחר המרד הערבי הגדול ומסקנות ועדת פיל, הקפיאו הבריטים רכישת קרקעות פרטית בידי יהודים. משכך, החל משנת תרצ"ז (1937) ובמשך כעשרים שנה ניהל הרב גרוס את "מחלקת החרדים" של הקרן הקיימת לישראל. במסגרת תפקידו הגביר את זרם התרומות האורתודוקסיות לרכישת קרקעות בארץ במפעלים שונים.[35]
במקביל היה דמות ציבורית בחיים הדתיים והרבניים בעירו, וכן בתנועת המזרחי בארץ. היה חבר נשיאות הוועד הפועל של התנועה בתל אביב. בשנת 1932 נבחר כאחד מחמישה חברי "ועד הקהילה" בעיר מטעם המזרחי.[36] היה חבר אגודת אחוה.[37] ביטא השקפה ציונית-דתית איתנה ומגובשת במגוון היבטים.[38] נטל חלק בפולמוס של שמה של מדינת ישראל.[39]
בין השנים תשי"ד-תשט"ז פרסם את שלושת כרכי "אוצר האגדה", פרויקט גדול שנחשב ל"עבודתו החשובה ביותר"[6] וזכה לתפוצה גדולה ופופולריות. בשנת תשי"ד, לצד אישים דוגמת הרב עובדיה יוסף והרב בצלאל ז'ולטי, זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית מקורית מטעם עיריית תל אביב על ספרו.[40] פרסם ממאמריו מדי פעם בכתב העת סיני.[41]
הרב גרוס נפטר בתל אביב, לאחר מחלה ארוכה, בט"ז בתשרי ה'תשכ"ז (1966) ונטמן בבית העלמין קריית שאול בתל אביב.[42] בין כתביו נותר בכתב יד הספר "ליקוטי מגד" ממאמרי חז"ל על ברית מילה, בר מצווה ונישואין.[43]
חיים אישיים עריכה
נישא בתרס"ד להינדה לבית גרוס מרקמז,[44] וממנה נולד לו בן אחד בשם בצלאל זאב. לאחר פטירתה בי"ז בתשרי תרס"ח (1907) נישא בשנת ה'תרס"ט (1909) לזיסל שולמית לבית זילברמן (תרל"ח-תשכ"ב).[45] לבני הזוג שני בנים, שלמה אלכסנדר[46] ואליעזר. גיסו, בעלה של אחות אשתו אסתר, הוא הרב ד"ר מאיר צבי יונג מרבני לונדון, אביו של הרב ד"ר לאו יונג (אחרי פטירת אסתר בתרפ"א נישא לאחות נוספת – רבקה).
חיבוריו עריכה
- דע מה שתשיב – "בעניינים ודינים אשר נמצאו בש"ס ובספרי הפוסקים הנוהגים לעומת האינם יהודים [=הנוכרים] והחילוקים שבין הז' אומות עכו"ם והנוצרים", וייצן תרס"ח
- אוצר האגדה – שלושה כרכים, תשי"ד-תשט"ו, נדפס לראשונה במתכונת מצומצמת בשם מפתח לאוצר האגדה כרך ראשון (וינה תר"ץ) שהגיע עד האות ה'
- אבות הדורות – מונוגרפיות על אבות המשנה והתלמוד, תשי"ז
כמו כן במסגרת הוצאת "מנורה" שבבעלותו ההדיר את ספר "הערוך השלם", הוציא לאור מילונים לשפות עברית-גרמנית ועברית-אנגלית, פרסם את הספר "מבחר שירי עמנו" (ווינה תר"פ, 1920) ובו תרגומי שירה, ועוד. סייע בעריכת ה"הגדה של פסח" של הרב שבח קנביל.[47]
מאמרים נוספים עריכה
הרב גרוס פרסם מאמרים רבים בנושאים מגוונים, ביניהם:
- 'רומניה', לפי שעה ז, בעריכת יצחק יעקב ילין, ירושלים תרע"ו, עמ' 3–8
- 'בבל או ארץ ישראל' (תשובה לד"ר נתן בירנבוים), הירדן [ב, ב-ג], ציריך תשרי-חשוון תר"ף, עמ' 42–45
- לתקון הפצת הספר העברי, העולם, 8 באוקטובר 1926
- 'מחלקת החרדים בהתפתחותה', ההד [י, ו]
- '"והארץ אזכור": הרהורים לימים הנוראים', ההד [יב,יב], אלול תרצ"ז
- 'על לימוד התלמוד בבתי-הספר', במישור לח [ב,א], י"ד בתשרי תש"א, עמ' טו-טז
- 'גאולת הקרקע בהלכה ובאגדה' – מאמר נרחב שכתב הרב גרוס בכובעו ראש המחלקה החרדית של קק"ל ועוסק ברכישת אדמות ארץ ישראל (תש"ה, 1945). נדפס תחילה כחלק השני של הספר "מדרש גאולת הקרקע" (תש"ו), ובשנית בספר שנה בשנה, תשמ"ג, עמ' 439–510[48]
- 'לזכרו של הרב מאיר בר-אילן ז"ל', ההד [כד, ח] אייר תש"ט, עמ' ו-ז
- 'ארזי הרצל' – על נטיעת יער לזכר הרצל, ההד [כד-יא], אב תש"ט, עמ' ד-ה
- 'לבחירת שם משפחה עברי', סיני לז [יח א-ו (רכ-רכה)], ניסן אלול תשט"ו, עמ' סא-סג
כן פרסם בעברית ובגרמנית מאמרים בענייני יום-יום.
לקריאה נוספת עריכה
- טוביה פרשל, "אוצר האגדה", מאמרי טוביה ג, מוסד הרב קוק תשע"ח, עמ' קמב-קמד (נדפס תחילה בהמודיע, ח' בכסלו תשט"ו)
- א. המאירי, "אבות הדורות" – שערים, א' בסיוון תשי"ז (31.5.57)
- י. זמורה, פרקים קטנים, דבר, 5 באפריל 1957
- יוחנן פוגרבינסקי, "אבות לדורות", חרות, 24 במאי 1957
- משה רבי, אבות הדורות, הצופה, 2 באוגוסט 1963
קישורים חיצוניים עריכה
- דוד תדהר (עורך), "משה דוד גרוס", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ד (1950), עמ' 1751
- משה דוד גרוס, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
משה דוד גרוס (1882-1966), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים עריכה
- ^ כך על מצבתו (כאן וכאן) אולם בפתח ספרו "דע מה שתשיב", "בית אברהם" עמ' XIX, כתב הרב גרוס ששם אביו "נתנטע".
- ^ שו"ת הרא"ם (הרב אלכסנדר סנדר מרגליות), למברג תרנ"ז, שמות הפרענומעראנטען, עמ' עה
- ^ וילקט יוסף ב, תר"ס, דף סט; שם [ג, יד], ט"ו באדר תרס"א, עמ' 45; ועוד
- ^ וילקט יוסף [ה, ב], ר"ח כסלו תרס"ג, עמ' ח; שם [ה,ג], ט"ו בכסלו תרס"ג, עמ' יב
- ^ וילקט יוסף [ג,כב], כ"ט באלול תרס"א, עמ' 114 ("עפעריעס" היא פרשבורג)
- ^ 1 2 הרב שמואל הכהן וינגרטן, הישיבות בהונגריה, ירושלים תשל"ז, עמ' 73
- ^ ראו בספרו "דע מה שתשיב", 'בית אברהם' בעמודי הפתיחה של הספר
- ^ לדוגמה אצל הרב יאיר וייץ, פולמוס מילת בני הנוכריות בכתב העת 'וילקט יוסף' - ישיבת הר ברכה, באתר ישיבת הר ברכה, 17 ביולי 2022
- ^ רשימת מאמריו בגליונות תל תלפיות נדפסה בספר המפתחות לכתב העת תל תלפיות, ירושלים תשכ"ח, עמ' עז-עח
- ^ במודעה פרסומית תואר המוסד: "גימנזאיום עברי בית ספר מוקדש לתורה ולחכמה דעת ויראת ה' זולת לימודי הגימנאזיום אשר נגמרים התלמידים לעמוד תחת כור הבחינה כפי הנדרש מטעם הממשלה עוד ישיגו חינוך רחב ועמוק בכל שטחי התוה"ק תנ"ך רש"י גמרא ותוס' ש"ע כתב ולשון עברי ומשגיחים על כל תהלוכותיהם בעיניים פקוחות וההנהלה הוא ברוח האמונה המסורה בלתי שינוי וגרעון ח"ו מנהל ללימודי קדש הוא הרב הה"ג חו"ב כו' מו"ה משה דוד ראסס רב לפנים ק"ק לוצערן מח"ס דע מה שתשיב ההנהגה תדאוג גם בעד ארוחה טובה בזול הרוצה לדעת פרטות יפנה אל האדריסה" (אהל יצחק [ז,ז], ניסן תרס"ט, עמ' יג; ועוד); הגימנאזיום הריאלי היהודי, המצפה, 12 באוגוסט 1910
- ^ 1 2 זלמן פרשל, זכרון להולכים: הרבנית שולמית גרוס ע"ה, הצופה, 30 בנובמבר 1961
- ^ שם משמעון, יו"ד סי' ה
- ^ אהל משה – חולין, תשס"ח, עמ' קסא
- ^ משפטי עוזיאל ב, ס' נד, עמ' קצא א
- ^ פרי השדה ד, לב (תרס"ד)
- ^ נפטר הרב משה דוד גרוס, הצופה, 2 באוקטובר 1966. במודעה פרסומית עם צאת הספר לאור תואר החיבור: "תוכנו ליישב מקומות בש"ס אשר נראים בסקירה ראשונה כמתנגדים לעמת האינם יהודים" (אהל יצחק [ז,ג], סאטמר כסלו תרס"ט). לגבי מועד הדפסת הספר: בראש הספר צוין שנדפס בשנת תרס"ח. כמו כן, במאמר ב"וילקט יוסף" בניסן תרס"ח ציין הרב גרוס שספרו מונח כעת "תחת מכבש הדפוס" (וילקט יוסף [י,יג], א' בניסן תרס"ח). אולם הסכמתו של הרב בנימין אריה וייס לספר מתוארכת ליום ו' באלול תרס"ח, ולפיכך יש לאחר את מועד הדפסת הספר לכל הפחות לשלהי השנה.
- ^ ה' משה דוד גרוס, מוריה, 26 במאי 1914
- ^ הרב מ. ד. גרוס, דואר היום, 28 בדצמבר 1919
- ^ שלום אנטמן, 'ולקחתם לכם – משלכם', טורי ישרון טו, חשוון תשל"א, עמ' 16. אנטמן מגדיר את הרב גרוס: "מראשוני תנועת המזרחי ומפעיליה".
- ^ גצל קרסל, 'אברהם משה לונץ חייו ופועלו', בתוך נתיבות ציון וירושלים, מוסד הרב קוק תשל"א, עמ' 88
- ^ נורית גוברין, "כתיבת הארץ" בפרויקט בן-יהודה
- ^ ראו "רשימת ספרים של הוצאת ספרים מנורה וינה", הכוללת 56 עמודים (באתר הספרייה הלאומית)
- ^ משה אונגרפלד, וינה, תל אביב תש"ו, עמ' 139, מציין שההוצאה הדפיסה "בעיקר ספרי לימוד".
- ^ מלון שמושי עברי-גרמני, הַבֹּקֶר, 7 בינואר 1940; מ.ד.גרוס - המילון השלם - ספרון בכריכה קשה, מילון עברי-גרמני, באתר בית המכירות בידספיריט
- ^ אוסף כרזות מאוירות להוראת השפה העברית – "הוצאה עברית מנורה", וינה, באתר בית המכירות קדם
- ^ ראו, לדוגמה, עדותו על יחסו של הרב ישראל מאיר הכהן מראדין ("החפץ חיים") לנציגי אגודת ישראל בירושלים, שביקשו לפגוע בכבודו של הראי"ה קוק בכנסייה הגדולה של אגודת ישראל בווינה בשנת תרפ"ג (על פי עדותו של הרב שמואל הכהן וינגרטן, מובא אצל הרב משה צבי נריה, בין שני הכהנים הגדולים, כפר הרא"ה תשמ"ו, עמ' ח).
- ^ דין וחשבון, המזרחי תרפ"ח, עמ' טו; שמעון פדרבוש, חזון תורה וציון, מוסד הרב קוק תש"ך, עמ' רח, רי. ולדוגמה: יקותיאל זהבי, בימי מצור ומצוק, מוסד הרב קוק תשנ"ג, עמ' 108
- ^ לדברי משה אונגרפלד שם השבועון בעריכת הרב גרוס היה "יודישס ווכנבלט" (השבועון היהודי) (וינה, תל אביב תש"ו, עמ' 146)
- ^ שמואל הכהן וינגרטן, ערים ואמהות בישראל ז, ירושלים תש"ך, עמ' 143
- ^ יוסף קרניאל, 'הדורות הצעירים של המזרחי באוסטריה', בתוך: זכר מרדכי, תשנ"ה, עמ' 71
- ^ שלמה זמרוני, 'התנועה בטרנסילבניה', ספר הציונות הדתית ב, ירושלים תשל"ז, עמ' 351
- ^ שלמה זמרוני, 'התנועה בטרנסילבניה', ספר הציונות הדתית ב, ירושלים תשל"ז, עמ' 349
- ^ יוסף קרניאל, 'הדורות הצעירים של המזרחי באוסטריה', בתוך: זכר מרדכי, תשנ"ה, עמ' 72
- ^ אומנם ראו אצל יהושע בן-אריה, ירושלים היהודית החדשה א, יד בן צבי תשע"ב, עמ' 416, שם צוינה דירתו ברח' אוסישקין 44 בירושלים
- ^ לדוגמה: 'ארגון מחלקת החרדים בצרפת', ההד [יד, יב], אלול תרצ"ט, עמ' יג; הרב מ. ד. גרוס, 'לקראת שנת תש"ד, שם [יז, יא-יב] אב-אלול תש"ג, עמ' ו
- ^ חיים בר-אבא, 'תל אביב והקהילה בימים ההם', הליכות 86–87, ניסן תש"מ, עמ' 51
- ^ ראו מאמרו: 'בעיות', בתוך: ספר האחווה, ירושלים תש"ז, עמ' 61–64
- ^ ראו, לדוגמה, מאמריו ונשמרתם מכל דבר רע, הצופה, 1 באפריל 1948; לחיזוק ארגונו של המזרחי, הצופה, 8 באוגוסט 1948
- ^ ראו אזכורים לאורך ספרה של רבקה בליבוים, "היא מדינת ישראל", יד בן צבי תשע"ח
- ^ פרסי עירית תל אביב יפו, תשכ"ט, עמ' 41
- ^ רשימת מאמריו בכתב העת סיני בספר יובל סיני ב, עמ' 39
- ^ נפטר הרב משה דוד גרוס, הצופה, 2 באוקטובר 1966; מצבתו כאן וכאן
- ^ מאיר וונדר, מאיר עיניים תשכ"ז, עמ' קיא
- ^ ראו ברכה לרגל הנישואין ב"לוח התשובה", וילקט יוסף [ו כג], תרס"ד, עמ' 106; על משפחת גרוס ראו לתולדות משפחת רוזנבוים הירש, בני ברק תשס"ד, עמ' 39
- ^ זלמן פרשל, זכרון להולכים: הרבנית שולמית גרוס ע"ה, הצופה, 30 בנובמבר 1961; על משפחת זילברמן ראו עלי זיכרון 54, ה' אדר א' תשע"ט, עמ' מב-מו
- ^ הזמנה לחתונתו עם שרה סבינה לבית שנקיין, הצופה, 2 ביולי 1948
- ^ ראו בפתח מהדורת מנורה, וינה-ברלין תרפ"ג.
- ^ חלק ממאמר זה נדפס תחילה תחת הכותרת "מצות היובל ויסודותיה" בירושלים תש"ה (ראו: ספרים חדשים, דבר, 7 בספטמבר 1945)