פתיחת התפריט הראשי

משה דנישבסקי

רבי משה דַנִישֶׁבְסְקִי[1]יידיש: דאנושעווסקי; בכתב קירילי: Данишевский; ה'תק"ץ, 1830, סמרגון - ה'תר"ע, 1910, סלובודקה) היה רב ליטאי, רבה של סלובודקה, מנהלה הראשי וממייסדיה של ישיבת כנסת בית יצחק, ומחבר הספר "באר משה".

רבי משה דנישבסקי
Данишевский.gif
לידה 1830
ה'תק"ץ
פטירה 1910 (בגיל 80 בערך)
ה'תר"ע
מקום פעילות סלובודקה, פלך קובנה, בלארוס
השתייכות רבני יהדות ליטא
תחומי עיסוק תלמוד בבלי, הלכה
תפקידים נוספים רבה של סלובודקה, ממייסדי ישיבת כנסת בית יצחק ומנהלה
תלמידיו רבי מאיר שמחה הכהן, רבי יהודה ליב גורדין; רבי זלמן סורוצקין
חיבוריו "באר משה", שו"ת ועניינים בש"ס
"באר משה", וילנה 1905. לחצו על התמונה לדפדוף בספר מעמוד 5

ביוגרפיהעריכה

נולד בסמרגון[2] לרב אברהם דנישבסקי (נפטר אלול תרי"ג), שכונה על שם עיירת מוצאו אוזדה, "ר' אברהם אוזדער", בילדותו עברה משפחתו למינסק והוא למד אצל אביו שהיה ר"מ בישיבה שב"בית המדרש הקטן". אחר כך למד שלוש שנים בישיבתו של רבי אהרן שאול זליג הכהן "הפרוז'ינאי", מחבר "תשובות לשואל" ו"מגן שאול", מגאוני ליטא ורבן של מספר ערים במרחב הליטאי. מאוחר יותר למד באיישישוק ונודע בה כ"עילוי מסמרגון", באיישישוק למד אצלו במשך שנתיים מאיר שמחה הכהן, לימים רבה של דווינסק הנודע על שם ספרו ה"אור שמח"[3].

נישא לבתו של הרב זאב וולף וישנבסקי מסמרגון, גיסו היה הרב אברהם רבונסקי רבה של דוברובנה. במשך עשר שנים אחרי נישואיו גר בעיר מולדתו סמוך לבית חותנו. התמנה לרבנות העיירה סוויר, הקים בה "קיבוץ" לתלמידים וכיהן בה כרב במשך 25 שנה. מסוויר עבר לכהן כרבה של באלטרומנץ, וכיהן בה שבע שנים.

ב-1894 הוזמן על ידי רבה של קובנה, רבי יצחק אלחנן ספקטור, לכהן כרבו של הפרבר הקובנאי סלובודקה, משרה בה כיהן עד פטירתו. היה שותף בהקמתה של ישיבת כנסת בית יצחק בעירו, ומנהלה במשך כל שנות קיומה עד פטירתו. הוא נמנה עם מתנגדי תנועת המוסר, וכאשר פרשו אנשי התנועה מהישיבה המקומית והקימו את ישיבת "כנסת ישראל", דאג למנוע עזיבת בחורים מהישיבה הוותיקה. לפי הוראת הרב ספקטור, לא נסמכו רבנים מישיבותיה של סלובודקה, בלי מבחן ואישור של הרב דנישבסקי. למרות התנגדותו לתנועת המוסר כתנועה, לא מצא פסול באנשיה, ודאג למינויו של רבי משה מרדכי אפשטיין לעוזרו כדיין בבית הדין העירוני, וגם רבנים שמינה כראשי ישיבתו כמו הרב חיים רבינוביץ מטלז, ורבי ברוך דב ליבוביץ, לא היו ידועים כשולליה של התנועה.

נפטר בסלובודקה, כ"זקן רבני ליטא", בשנת ה'תר"ע, 1910.

לאחר פטירתו התמנה תחתיו כרבה של סלובודקה, רבי משה מרדכי אפשטיין.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא משה דנישבסקי בוויקישיתוף
ספרו

הערות שולייםעריכה

  1. ^ כונה בחיבה: ר' משה'ל, נהגה: מֵיישׁל.
  2. ^ בסמרגון גרו רבים מבני המשפחה, בספר סמורגון: ספר עדות וזיכרון, תל אביב תשכ"ו, עמ' 512–515, נמנים עשרות מבני המשפחה שנספו בשואה.
  3. ^ הרב חיים סרנא, הקדמה ל"באר לחי רואי" - נשים, ירושלים תשנ"ו, מסר מפי זקן ששמע מה"אור שמח" שמנה מספר רבנים ובהם רבו זה כמי שלדעתו הם מל"ו צדיקים.


הקודם:
הרב יעקב אליהו סגל
רבני סלובודקה
1894-1910
הבא:
הרב משה מרדכי אפשטיין