משה דרימר

לוחם בחטיבת גולני שנהרג במלחמת ששת הימים

משה דרימר (27 במרץ 19479 ביוני 1967) היה לוחם בחטיבת גולני שנהרג במלחמת ששת הימים. על לחימתו בקרב תל פאחר במלחמה זו קיבל את עיטור הגבורה.

משה דרימר
משה דרימר
משה דרימר
משה דרימר
לידה 27 במרץ 1947
שליץ, אזורי הכיבוש בגרמניה
נהרג 9 ביוני 1967 (בגיל 20)
מקום קבורה רחובות עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך עלייה 1947
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות צבא הגנה לישראל
דרגה טוראי ראשון  טוראי ראשון
תפקידים בשירות
לוחם בחטיבת גולני
פעולות ומבצעים
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
עיטורים
עיטור הגבורה  עיטור הגבורה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

דרימר נולד בשליץ בגרמניה לברכה ושמואל, ניצולי שואה ממחנה הריכוז אושוויץ. כשהיה בן 4 חודשים עלה עם הוריו לארץ ישראל והתיישב בקיבוץ מסדה בעמק הירדן. בשנת 1950 עברה המשפחה להשתקע ברחובות.

בילדותו למד בבית הספר העממי על שם ויצמן והיה חבר בתנועת השומר הצעיר. כשהיה בן 14 נשלח ללמוד בעליית הנוער בקיבוץ רבדים שם קיבל את השכלתו התיכונית.

דרימר גויס לצה"ל במאי 1965 והוצב בגדוד 12 (גדוד ברק) בחטיבת גולני, בתפקיד חבלן וסייר ואיש המחלקה המיוחדת של הפלוגה המסייעת.

במהלך שירותו הצבאי פרצה מלחמת ששת הימים. דרימר השתתף בכיבוש ג'נין ועם סיומו עלה לרמת הגולן ביום שישי ב-9 ביוני 1967, והשתתף בקרב שנערך בתל פאחר, ביום הרביעי לקרבות, בו שימש חבלן ומקלען הסיפון ליד נהג הזחל"ם.

בתיאור המעשה נכתב:

ביום ה-9 ביוני 1967, במוצב תל-פחר, נפגע הזחל"ם בו נסע טור' משה דרימר ז"ל, פגיעה ישירה והחל לבעור. המפקד הורה לנטוש את ה-זחל"ם. טור' משה דרימר ז"ל המשיך להפעיל את המקלע מתוך ה-זחל"ם הבוער, כדי לחפות על חבריו, על אף שקיבל פקודה לנטוש את הזחל"ם. הוא המשיך במתן חיפוי אש עד אשר נשרף בלהבות הזחל"ם.

על פעולותיו בקרב תל פאחר עוטר דרימר לאחר מותו בעיטור הגבורה על ידי שר הביטחון משה דיין.

דרימר נקבר תחילה בבית הקברות הצבאי בעפולה, ולאחר זמן מה הועבר לבית הקברות הצבאי ברחובות. לאחר מותו נפתח על שמו "מדור הגבורה" בספריית בית הספר בו למד ברחובות, וכן גן ציבורי לא הרחק מביתו הראשון ברחובות.[1]

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה