פתיחת התפריט הראשי

הרב משה חיים לאו (י"ד באייר ה'תרנ"ב, 11 במאי 1892 - י"א בחשוון ה'תש"ג, 22 באוקטובר 1942) היה רב הערים סוצ'אבה, פרשוב ופיוטרקוב טריבונלסקי. נרצח במחנה ההשמדה טרבלינקה.

רבי משה חיים לאו
הרב משה חיים לאו מפיוטרקוב
לידה 11 במאי 1892
י"ד באייר תרנ"ב
לבוב, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
נרצח 22 באוקטובר 1942 (בגיל 50)
י"א בחשוון תש"ג
טרבלינקה, גנרלגוברנמן עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים ישראל מאיר לאו, נפתלי לאו-לביא עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

ביוגרפיהעריכה

נולד בלבוב שבגליציה שבאוקראינה לרב צבי יהודה לאו וללאה הינדה בת הרב שמואל יצחק שור. בן דודו היה הרב יהודה מאיר שפירא מלובלין[1]. בגיל צעיר נאם בהפגנה כנגד חילול השבת בלבוב. למד בישיבת תפארת בחורים והוסמך לרבנות בגיל 17 על ידי הרב שלום מרדכי שבדרון והרב מאיר אריק מבוצ'אץ'.

בפרוץ מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914 הועלה בית סבו בלבוב באש בידי אוקראינים, ומשפחתו נמלטה לווינה. הוא התקרב שם למספר אדמו"רים, והתיידד עם ד"ר נתן בירנבוים, שאותו הדריך בצעדיו הראשונים ביהדות. במקביל השתלם בלימודים כלליים באוניברסיטת וינה וקיבל תואר דוקטור. במקביל לימד תורה לצעירים ודאג[דרושה הבהרה] לחיילים יהודיים בצבא האוסטרי-גרמני. עסק במחקר בנושא עגונות ופרסם מאמרים בעברית ובגרמנית.

בהשפעת אחיו, ישראל יוסף, התקרב לאדמו"ר ר' ישראל הגר מויז'ניץ, ונשא לאישה את בתו דבורה[2]. לזוג נולד בן יהושע (שיקו) לאו הגר, שעלה לארץ ישראל בתחילת שנות ה-30 וכתב בנושאים תורניים. דבורה נפטרה מיד אחרי לידת הבן.

בשנת 1919, בגיל 27, נבחר לרבה של סוצ'בה (שאץ) בבוקובינה שברומניה. במשך 8 שנות כהונתו פתח תלמוד תורה בעיר וארגן שיעורים גם לנערים עובדים. דאג לשחרר חיילים יהודיים משירות בשבתות. הוא יזם הקמת ישיבה בצ'רנוביץ ופעל למען פתיחת מוסדות חינוך לבנות "בית יעקב" בערים רבות בגליציה. פרסם מאמרים בירחון "בית יעקב" בלודז', והרבה להופיע כנואם מרכזי באסיפות בחירות לקהילות.

בתקופת כהונתו בסוצ'בה ב-1925, נשא בנישואים שניים את חיה, בת הרב שמחה פרנקל תאומים. לזוג נולדו 3 ילדים - נפתלי, שמואל וישראל מאיר. לאחר מכן הופיע בפרנקפורט דמיין כציר מטעם אגודת ישראל בוורשה. חיזק את ידי הצעירים המבקשים לעלות לארץ ישראל. הוא תבע להכשיר אותם גם מבחינה רוחנית, והציע להקים עבורם בית עולים מיוחד ביפו שיקל על קליטתם.

מאוחר יותר, בכנסייה הגדולה השלישית של אגודת ישראל במרינבד, וכן בישיבות ההנהלה הארצית בוורשה, תמך בזרם של פועלי אגודת ישראל שלחץ למען עלייה והתיישבות בארץ ישראל.

ב-1929 החל לכהן כרבה של העיר פרשוב בסלובקיה, שם הקים את ישיבת "תורת חיים" שלמדו בה כ-200 תלמידים. הרב לאו דאג גם להכשיר את המתאימים להיות נואמים מוצלחים. בפרשוב המשיך בעבודתו הספרותית. מסותיו על המשפחה בישראל נכללו בספר שהתפרסם ביידיש (ב-1936) בשם "הדרך לקידוש השם". מהדורה מורחבת בעברית התפרסמה בשנת 1963, בהוצאת "נצח". בשנת 1929, בכנסייה השנייה של אגודת ישראל בווינה, הציע שכל אישה בישראל תתרום באופן קבוע בעת הדלקת נרות שבת סכום כסף להקמת מוסדות חינוך לאלה שאינם מסוגלים ללמוד בישיבות. כמו כן הציע להקים מפעלים ומקורות תעסוקה לעובדים חרדיים כדי שלא יצטרכו לחלל שבת במקומות עבודה אחרים.

לאחר שבן דודו, הרב יהודה מאיר שפירא, עזב את כהונתו כרב העיר פיוטרקוב ועבר לכהן כרבה של לובלין, נקרא הרב משה חיים לאו לרשת את מקומו כרב העיר פיוטרקוב. בג' במרחשוון ה'תש"ג (נובמבר 1942) נלקח עם יהודי העיר לטרבלינקה שם נרצח בי"א מרחשוון ה'תש"ג (נובמבר 1942). עמו נרצח בנו שמואל יצחק. רעייתו חיה, נרצחה מאוחר יותר במחנה ראוונסבריק. בנו מהנישואין הראשונים, יהושע יוסף (שיקו), עלה, כאמור, לארץ לפני השואה, ובניו מנישואיו השניים, נפתלי לאו-לביא (לימים קונסול ישראל בניו יורק) וישראל מאיר (לימים הרב הראשי לישראל), שרדו את השואה ועלו לארץ ישראל. נכדו הרב דוד לאו הוא הרב הראשי לישראל.

על שמו נקראת ישיבת חיי משה בירושלים.

חיבוריועריכה

הרב לאו חיבר חיבור גדול ומקיף על קידוש השם שאבד בימי השואה. הוא נשמר במשך כמה זמן אצל בנו נפתלי לאו-לביא, אך בסופו של דבר אבד התיק הקטן שבו היה הספר.

מאמרים ונאומים שלו רוכזו בספר הדרך לקדוש השם : מאמרים ונאומים, הוצאת "נצח", בני ברק ה'תשכ"ג (1963). בספר שישה חלקים:

אילן יוחסיןעריכה

צבי יהודה לאו
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ישראל יוסף לאו
 
משה חיים לאו
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
נפתלי לאו-לביאישראל מאיר לאויהושע הגר-לאו
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
בנימין לאו
 
משה חיים לאו
 
דוד לאו
 
משה הגר-לאו
 
עידית איצקוביץ


לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אמהותיהם של הרב מ' ח' לאו והרב שפירא היו בנותיו של הרב שמואל יצחק שור, בעל "מנחת שי", מגדולי הרבנים בגליציה
  2. ^ היו אלה נישואיה השניים. בעלה הראשון היה רבי אלטר מנחם מנדל הגר מבורשה