משה חלאווה

רב ספרדי

רבי משה חלאווה (ידוע כמהר"ם חלאווה[1]) היה רב ספרדי במאה ה-14, פרשן התלמוד הבבלי ופוסק הלכה מן הראשונים.

ביוגרפיהעריכה

נולד לרב דוד מקנגי, היה מתלמידי רבי יהודה בן הרשב"א[2], חי ופעל בעיר טורטושה שבספרד והיה מעורה בחיי הציבור היהודי במרחב בו פעל. ידועה התערבותו בפולמוס על משרת הרב הראשי ליהדות צרפת בין רבי ישעיה אשטרוק ורבי יוחנן טריוויש, במהלכה התעמת עם רבי מאיר בן ברוך מווינה[3].

עמד בקשרי מכתבים עם הר"ן, ועם רבנו פרץ הכהן, וכפי הנראה קיים קשרים עם תלמידם הריב"ש.

מתוך חיבורו על התלמוד, שרד רק הפירוש על מסכת פסחים. תשובותיו בהלכה הודפסו לראשונה בה'תשמ"ז (1987) מתוך כתב יד.

הוא האריך ימים עד סוף המאה ה-14 ואולי אף יותר[4]. בנו רבי יהודה חלאווה חיבר את הספר "אמרי שפר״, ביאור על ספר בראשית. בין תלמידיו נמנה הרב חיים גליפפה.[5]

לקריאה נוספתעריכה

  • משה יהודה הכהן בלוי, פירושים ושאלות ותשובות למהר"ם חלאווה, בתוך: הקדמת המו"ל לספר גיליון התוספות לרבינו אליעזר מטוך, ניו יורק: שיטת הקדמונים, תשל"ז.
  • משה הרשלר, בפתח, בתוך: שו"ת מהר"ם חלאווה, ירושלים: מכון שלם, תשמ"ז, עמ' 15–21.
  • הרב גבריאל ציננער, חידושי מהר"ם חלאווה - על מסכת פסחים, עם ביאורים בשם נטעי גבריאל ומראי מקומות וליקוט גדולי האחרונים, ברוקלין, תשמ"ז, מהדורה חדשה ומתוקנת תשס"ה, עמוד ט–יד

קישורים חיצונייםעריכה

ספרו

הערות שולייםעריכה

  1. ^ מאוית גם: חלאגאווה, חליגוואה וכדומה.
  2. ^ נפתלי יעקב הכהן, "אוצר הגדולים אלופי יעקב" ח"ו עמ' ש, אות תצד. אך יש הסבורים שהיה בצעירותו גם תלמיד הרשב"א עצמו.
  3. ^ שו"ת ריב"ש, סימנים רע-רעא.
  4. ^ אין פרטים מדויקים על שנת פטירתו, אבל התשובה המתוארכת האחרונה שקיימת ממנו נכתבה בי"ז באב ה'קנ"ט (20 ביולי 1399), ומכאן שחי עד סוף המאה ה-14, ואולי אף בראשית המאה ה-15.
  5. ^ אודותיו ראו: קובץ אור ישראל, תמוז תשס"ט, עמוד ו.