משה טימור
משה (מושיק) טימור (לשעבר טרוים; נולד ב-24 ביוני 1936) הוא שדרן, קריין ושחקן ישראלי.
![]() | |
טימור בנובמבר 2009 | |
לידה |
24 ביוני 1936 (בן 85) רמת גן, פלשתינה (א"י) |
---|---|
מדינה |
![]() |
עיסוק |
שדרן שחקן |
ביוגרפיהעריכה
יליד רמת גן. בצעירותו עברה משפחתו לתל אביב. במסגרת שירותו הצבאי בלהקת פיקוד מרכז ביצע, בין השאר, את השיר "ויבן עוזיהו" ללחן של יוחנן זראי.
קריירה מקצועיתעריכה
טלוויזיהעריכה
משנת 1957 עובד טימור ברשות השידור. הוא היה שדר הטלוויזיה הראשון ששידר מאולפן הטלוויזיה במעגל סגור שהוקם במסגרת תערוכת היובל לתל אביב ב-1959, ובו אירח את שרי הממשלה לוי אשכול, פנחס ספיר ואחרים. התחנה שידרה מדי ערב במשך חודש ימים חדשות, פרסומות חיות ושעשועונים בשיתוף קהל הצופים, שראו את השידור על מסכים ברחבי התערוכה בשידור חי. מאחורי הפרויקט עמדו חברת "אמקור" ומשרד הפרסום "טל-אריאלי".
טימור שימש משך מספר שנים כקריין בטלוויזיה, והשתתף בשעשועוני הטלוויזיה בערוץ הראשון - "זה הסוד שלי", "שחק אותה", "צא מזה", "תשע בריבוע" ועוד. כמו כן השתתף בתוכנית הטלוויזיה החינוכית "קשר משפחתי".
רדיועריכה
במסגרת עבודתו ברדיו ערך והגיש תוכניות רבות, ביניהן: "בחצי היום", "במקצב יוצר", "כל צבעי הרשת", "טלרדיו", "משחקי לילה" (עם זאב ענר), "מחפשים את המטמון" (עם זאב ענר וגבי ינון) והתוכנית הסאטירית "לצון נופל על לצון".
לאחר פרישתו הרשמית מהגשת תוכניות ברדיו, המשיך להגיש בכל יום שישי ברשת ב' את התוכנית "שישי אישי" מחצות ועד שלוש לפנות בוקר. עם סיום פעילותה של רשות השידור, עברה התוכנית להיות משודרת בכאן ב' של תאגיד השידור הישראלי. ביוני 2021, ירדה התוכנית מהאוויר לאחר עשרים וחמש שנה, ובכך נפרד טימור מקול ישראל ומהתאגיד[1].
קולנועעריכה
טימור השתתף בקולנוע, במספר סרטי מתיחות של יהודה ברקן כגון "ניפגש בחוף", "גברת תפתחי זה אני" "חייך אכלת אותה" ועוד, וכן בסרטים "חמש חמש" ו"הגמל המעופף".
עיתונאותעריכה
משמש כיו"ר ועדת בית סוקולוב של אגודת העיתונאים, סגן יו"ר אגודת העיתונאים בתל אביב .
התנדבותעריכה
טימור מגיש בהתנדבות, מדי חודש, את מגזין הטלוויזיה הקהילתית של נוה מונסון, המשודר בערוץ 98 למנויי הטלוויזיה בכבלים ובלוויין.
חיים אישייםעריכה
טימור אלמן, אב לשתי בנות וסב, ומתגורר בנוה מונוסון. אשתו, עליזה טימור, הייתה חברת המועצה המקומית. במשך עשרים שנה הפעילה בנוה מונסון תחנה לבדיקת סרטן השד. לאחר מותה נקראה התחנה על שמה.
קישורים חיצונייםעריכה
- משה טימור, באתר שירונט
- משה טימור, באתר בית לזמר העברי
- משה טימור(הקישור אינו פעיל), באתר אגודת העיתונאים תל אביב
- אביעד פוהורילס, שלושת הסניורים: ריאיון עם ותיקי קול ישראל, באתר nrg, 22 בפברואר 2011
- "מחפשים את המטמון" ברדיו קול ישראל- משנת 1987- "מטמונאי"- רפאל לירז
- יעל ולצר, "ככה פתאום, בלי הסבר, גדעו לי את מה שאני הכי אוהב ויודע לעשות", באתר ynet
- אלי אלון, "שישי אישי" עם משה טימור-הסוף , באתר News1 מחלקה ראשונה, 6 ביולי 2021
הערות שולייםעריכה
- ^ ולצר, יעל (2021-09-24). ""ככה פתאום, בלי הסבר, גדעו לי את מה שאני הכי אוהב ויודע לעשות"". Ynet. נבדק ב-2021-09-24.