פתיחת התפריט הראשי

משה יהודא ליב לנדא

רב ישראלי
(הופנה מהדף משה יהודה ליב לנדא)

הרב משה יהודא ליב לנדא (ט' בתמוז ה'תרצ"ה, 10 ביולי 1935כ"ד באדר ב' תשע"ט, 30 במרץ 2019) היה רב העיר בני ברק מטעם העירייה ואב בית דין בעיר. עמד בראש גוף כשרות שהקים אביו, הרב יעקב לנדא, גוף המקובל על רבים בציבור החרדי[1].

משה יהודא ליב לנדא
משה יהודא ליב לנדא
הרב משה יהודא ליב לנדא, 2006
לידה 10 ביולי 1935
ט' בתמוז תרצ"ה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 30 במרץ 2019 (בגיל 83)
כ"ד באדר ב' תשע"ט
בית חולים לניאדו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות בני ברק, ישראל
השתייכות חסידות חב"ד
תחומי עיסוק אב בית דין ורב בבני ברק
תפקידים נוספים עמד בראשות מערכת כשרות, ונשיא כולל להוראה ומכון "פעמי יעקב".
רבותיו הרב דוד פוברסקי, הרב ברוך שמעון שניאורסון, הרב שלמה חיים קסלמן
תלמידיו הרב דוד מאיר דרוקמן
חתימה חתימת הרב לנדא.jpg
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

ביוגרפיהעריכה

נולד ברמתיים לחיה מינא ולרב יעקב לנדא, שכיהן אז כרב המקומי. אמו הייתה אחות-מאם של הרב אברהם אליהו קפלן. נקרא משה יהודא ליב על שם סבו, רבה של העיירה קורניץ שברוסיה הלבנה. כשנה לאחר לידתו התמנה אביו כרבה של המושבה בני ברק, והמשפחה עברה להתגורר במקום.

למד בישיבת אור ישראל בפתח תקווה, בישיבת פוניבז' בבני ברק, ובישיבת תומכי תמימים בלוד אצל הרב ברוך שמעון שניאורסון והמשפיע הרב שלמה חיים קסלמן. בשנת תשט"ו התמנה לר"מ בישיבת "אחי תמימים" חב"ד בראשון לציון. בחודש אלול תשי"ח נישא למרים דויטש מלונדון. בשנת ה'תשכ"ג, על פי הנחיית הרבי מלובביץ', החל לשמש כר"מ בישיבת תומכי תמימים המרכזית בכפר חב"ד, תפקיד שמילא במשך 23 שנה. במקביל סייע לאביו בענייני הרבנות בעיר בני ברק. בשנת תש"ם החל לנהל את מערכת הכשרות בעיר. הרב לנדא שימש גם כנשיא כולל האברכים להוראה ומכון הוצאה לאור "פעמי יעקב".

פרשת מינויו לרבנות בני ברקעריכה

בכ"ו בשבט ה'תשמ"ו נפטר אביו, ובמהלך הלוויתו הכריז ראש העיר, משה אירנשטיין: "על פי צוואתו ובקשתו של הרב יעקב לנדא, אנו מכריזים על הכתרתו של בנו הרב משה יהודא ליב לנדא לכהן כרבה של עירנו בני ברק"[2]. ההכרזה עוררה ויכוח סוער בעיר. הרב אלעזר מנחם שך, מנהיג הציבור הליטאי, התנגד למינויו של חסיד חב"ד כרב העיר[3] ותמך בכך שהרב שמואל וואזנר, רבה של שכונת "זיכרון מאיר" בעיר, ימונה לתפקיד. הרב וואזנר הודיע כי הוא מקבל את מרותו של הבן כממשיך דרכו של אביו ברבנות העיר.

בפועל חרף תמיכת חלק מקהילות החסידים ברב לנדא, הוא לא מונה לרבנות העיר באופן רשמי מטעם המדינה, והוא קיבל משכורת מהעירייה. היות שרוב החנויות בעיר היו תחת השגחתו, הקים הרב שך את מערכת השחיטה "קהל עדת ישראל" בראשותו של הרב נסים קרליץ. כעבור כחודש מהקמת השחיטה החדשה, ניסה הרב קרליץ להוביל פשרה, לפיה יעמוד בית השחיטה הבני-ברקי תחת סמכות משותפת שלו ושל הרב לנדא. הרב שך התנגד להסכם[דרוש מקור] והוביל להקמתה של מערכת כשרות אלטרנטיבית לציבור הליטאי בשם "שארית ישראל", בראשותו של הרב חיים שאול קרליץ. במהלך כל השנים עד לפטירתו של הרב לנדא, הקפידו בעיתון יתד נאמן להשמיט את השורה "רב אב"ד דבני ברק" מחותמת הכשרות שלו בפרסומות למוצרים[4].

עם זאת, היו רבנים ליטאים שלא תמכו בהקמת כשרות 'שארית ישראל', כמו הרב נסים קרליץ, דוב לנדו, הרב דוד פוברסקי והרב ברוך דב פוברסקי. כך פורסם לאחר פטירת הרב לנדא תיעוד של הרב אהרן לייב שטיינמן כשהוא אומר שההשגחה שלו טובה, והחזון איש סמך עליו[5]. אך למעשה בהשפעת הרב שך רוב הליטאים תושבי בני ברק וחלק ניכר מהסרים למרותו של הרב שך גם במקומות אחרים, חדלו להשתמש במוצרים עם חותמת הכשרות של הרב לנדא.

רוב החצרות החסידיות עמדו לצדו של הרב לנדא, אך למשל בד"ץ מחזיקי הדת של חסידות בעלז העניק הכשר לרשת של קונדיטוריות, שממנה הסיר הרב לנדא את השגחתו. למרות ההתנגדות נותרה השגחתו של הרב לנדא הדומיננטית ביותר ברובן המכריע של חנויות המזון, הירקות והבשר בבני ברק, וגם ועד הכשרות של הבד"ץ של העדה החרדית נהג להימנע ממתן הכשרים לחנויות ומפעלים בתחומי העיר.

הרב לנדא פרסם תקנות בכדי לפקח על צביון העיר. יזם את הקמת מערך הפיקוח על המקוואות, על חדרי המחשבים ועל חנויות הבגדים. כך גם היה מפרסם כל שנה קודם פורים קריאה לנשים שלא להסתובב ברחוב בליל פורים, המועד לפורענות. לפני פסח היה מפרסם הוראות והנחיות לקראת החג; כך גם היו מוקדים בעיר של הגעלת כלים בהשגחתו ללא תשלום. תחת סמכותו היה גם תחום העירובין בעיר.

מערכת הכשרותעריכה

 
סמל הכשרות של הרב לנדא
  ערך מורחב – הכשר הרב לנדא

הרב לנדא המשיך במסורת של אביו שלא לגבות אגרה על נתינת כשרות (מעבר להוצאות המינימליות; שאר ההוצאות ממומנות בידי עיריית בני ברק), וכן שלא לגבות שכר עבור פסיקותיו בדיני תורה.

מערכת הכשרות של הרב לנדא נחשבת לאחת הכשרויות המהודרות. עם החברות הגדולות המשתמשות בכשרותו נמנות החברה המרכזית לייצור משקאות קלים (יצרנית קוקה קולה בישראל) וכן חלק ממוצרי המהדרין של גלידות שטראוס (תחום הגלידות שנמכר לחברת יוניליוור; עד תחילת 2010 היה תחום מוצרי החלב של שטראוס גרופ תחת השגחתו[6]). כמו כן מיובא בשר בקר בהשגחתו מחו"ל.

מנגד, בתקופת רבנותו גברה פעילותם של גופי כשרות נוספים בעיר בני ברק, כמו בד"ץ שארית ישראל, בד"ץ מהדרין, בד"ץ בית יוסף ובד"ץ יורה דעה. גם ועד הכשרות של בד"ץ העדה החרדית החל להעניק תעודות כשרות למאפיות ולאולמות בבני ברק.

במסגרת מתן הכשרות לקוקה-קולה נחשף הרב לנדא לרכיבי המשקה, שהחברה מקפידה לשמור על סודיותם[7] וטען שקוקה קולה שמגיע מחו"ל בעיתי[8].

פטירתועריכה

 
מודעת אבל על פטירתו

בשבט תשע"ט עבר אירוע מוחי שבעקבותיו אושפז בבית החולים ונפטר במוצאי שבת, ליל כ"ד באדר ב' ה'תשע"ט, 30 במרץ 2019[9].

הלווייתו יצאה בליל פטירתו מקריית צאנז בנתניה, שם ספד לו האדמו"ר מצאנז[10]. למחרת יצאה ההלוויה מבית מדרשו בבני ברק. אחר הכריז ראש עיריית בני ברק, אברהם רובינשטיין, שעל פי בקשתו ינהלו את ענייני הכשרות והדת בעיר בנו, הרב חיים יצחק אייזיק לנדא, עם הרב שבח צבי רוזנבלט. ההלוויה המשיכה לכפר חב"ד ומשם לירושלים[11]. נטמן בחלקת חב"ד בבית הקברות הר הזיתים סמוך לקבר אביו.

עמדות ופסקי הלכהעריכה

משפחתועריכה

אחיו הרב אליהו לנדא הוא מראשי ישיבת תומכי תמימים המרכזית בכפר חב"ד.

בניו וחתניו:

  • הרב שלמה זלמן - משפיע בקהילת חב"ד בני ברק
  • הרב חיים יצחק אייזיק לנדא - ממלא מקום אביו ברבנות בבני ברק ובמערך הכשרות
  • הרב ישראל - מו"צ ושליח חב"ד בקהילת דוברי העברית בטורונטו
  • הרב יוסף - מתגורר בלונדון, מפקח כשרות מטעם גוף הכשרות של אביו באירופה
  • הרב מנחם - שליח חב"ד בפאלו אלטו, קליפורניה
  • הרב שניאור שמחה - שליח חב"ד בנתניה
  • חתנו הרב יוסף יצחק בלינוב - רב מרכז העיר בני ברק וראש כולל "פעמי יעקב"
  • חתנו הרב נתן וינקלר - משפיע בקהילת חב"ד בבני ברק

עץ משפחתיעריכה

 
 
משה יהודא
ליב לנדא
 
גיטא פיגא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב יעקב
לנדא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב אליהו
לנדא
 
הרב משה
יהודא ליב לנדא
 
גיטא
 
הרב שלמה
נח קרול
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב יצחק
אייזיק לנדא
 
נחמה דינה
 
הרב יוסף
יצחק בלינוב
 
 

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ הציבור החרדי משתמש ב-23 סוגי כשרויות בקניית מזון, באתר ynet, 20 בפברואר 2007
  2. ^ ברוך נאה, "אוי לספינה שאיבדה את הקברניט שלה", מעריב, 6 בפברואר 1986, עמ' 3
  3. ^ ברוך נאה, צלבי קרס צויירו על מכוניתו של הרב שך, מעריב, 23 במאי 1986 עמ' 11; ברוך נאה נאה, מכונית הרב, מעריב, 25 במאי 1986 עמ' 5; ברוך נאה, באמצע החבילות "על עלבון התווה' ניתק החשמל, מעריב, 27 במאי 1986 עמ' 7; ברוך נאה, מלחמת עגבניות ברחוב החרדי, מעריב, 23 באוקטובר 1986 עמ' 18
  4. ^ שוב דפקו את הבנעבראקים ואת רבם 10.20.2010
  5. ^ שאול כהנא, ‏מרן הגראי"ל שטיינמן חשף: "ה'חזון איש' אחז מהרב לנדא", באתר כיכר השבת, 31 במרץ 2019
  6. ^ יוסי כץ, סערה: הרב לנדא יתן גט לחברת שטראוס, באתר בחדרי חרדים, 20 בינואר 2010; ניצן ארליך, ‏הרב לנדא על שטראוס: "הסיגו גבולו של הקב"ה", באתר כיכר השבת, 9.02.2010
  7. ^ מאחורי הקלעים של כשרות הרב לנדא ל'קוקה-קולה', col: חב"ד און ליין, ‏ג' אדר תשס"ז
  8. ^ להסיר מכשול
  9. ^ יוסף גרינבוים, רבה הראשי של בני-ברק הגאון רבי משה יהודה לייב לנדא זצ"ל, באתר חרדים10, 30 במרץ 2019
  10. ^ יעקב אבוביץ, ‏"זה אבידת יחיד לכל אחד ואחד": אלפים במסע ההלוויה בנתניה • תיעוד ראשוני, באתר JDN‏, אדר תשע"ט
  11. ^ אלי רוטמן, ‏הלוויית הגרמי"ל לנדא זצ"ל - בבני ברק ובירושלים, באתר כיכר השבת, 31 במרץ 2019; שידור חי חב"ד און ליין COL • הלווית רבה של בני ברק הגרמי"ל לנדא זצ"ל אתר יוטיוב.
  12. ^ ראו נוסח מכתב חריף שכתב, ופורסם באמצעות יהושע מונדשיין, אצל יורם בילו, אתנו יותר מתמיד: הנכחת הרבי בחב"ד המשיחית, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה תשע"ז, עמ' 102.
  13. ^ משה ויסברג, הרב לנדא לרבי מסאטמר: "השטן הצליח להכשיל את המחמירים", באתר בחדרי חרדים, 15 באוגוסט 2017
  14. ^ 14.0 14.1 שבועון כפר חב"ד, גיליון 1802, 4.4 2019, הטקסט מובא גם ב:על דרכו ההלכתית של הרב משה לנדא זצ"ל
  15. ^ על פי דברי הרש"ז מלאדי בשולחן ערוך הרב
  16. ^ שאול כהנא, ‏המחלוקת הראשונה בין רבני בני ברק וההכרעה ההלכתית, באתר כיכר השבת, 17 באפריל 2019