משה יהושע הגר

האדמו"ר החמישי מויז'ניץ

רבי משה יהושע הגר (כונה ר' משה'לה; י"ג בסיוון ה'תרע"ו, 14 ביוני 1916כ' באדר ה'תשע"ב, 14 במרץ 2012; מכונה לאחר פטירתו ה"ישועות משה") היה האדמו"ר החמישי מוויז'ניץ, ונשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

רבי משה יהושע הגר מוויז'ניץ
לידה 14 ביוני 1916
י"ג בסיוון ה'תרע"ו
גרוסוורדיין
פטירה 14 במרץ 2012 (בגיל 95)
כ' באדר ה'תשע"ב
ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה באוהל אדמו"רי ויז'ניץ בבית הקברות שומרי שבת בבני ברק
מדינה רומניה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים קריית ויז'ניץ, בני ברק, ישראל
תקופת הפעילות ? – 13 במרץ 2012 עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו סבו רבי ישראל הגר (אהבת ישראל), אביו רבי חיים מאיר הגר, רבי אהרן ראטה
חיבוריו ישועות משה
בת זוג לאה אסתר פנט, שיינדל דייטש
אב רבי חיים מאיר הגר
אם מרגלית לבית טברסקי
צאצאים חנה חיה טוורסקי, רבי ישראל, סאשה טייטלבוים, שרה רוקח, הינדא ארנסטר, רבי מנחם מנדל
רב קריית ויז'ניץ ה־1
ה'תשי"ב, 1952ה'תשל"ב, 1972
אדמו"ר חסידות ויז'ניץ ה־5
ה'תשל"ב, 1972ה'תשע"ב, 2012
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

נולד לרבי חיים מאיר הגר ומרגלית (בתו של רבי זאב מרחמסטריווקא) בעיר גרוסוורדיין שבחבל טרנסילבניה שבאימפריה האוסטרו-הונגרית (כיום ברומניה). נקרא משה יהושע על שם משה רבנו ויהושע בן נון שמוזכרים בקריאת התורה בזמן לידתו (פרשת בהעלותך ופרשת שלח).

בבחרותו למד בחברותא עם הרב משה אליעזר פרומוביץ (לימים רבה של ציילסהיים). בגיל 17 נסע ללמוד בישיבת ויז'ניץ של דודו רבי אליעזר הגר בעיירה ויז'ניץ. מסופר כי בזמן לימודו בישיבה היה ממשיך ללמוד בעליית גג לאחר כיבוי האורות בבית המדרש בשעה 11, עד לפנות בוקר אז התחילו הלימודים בישיבה, והיה ישן רק שנת צהריים.[1] בגיל 20 הוסמך לרבנות על ידי הרב פנחס צימטבוים רבה של גרוסוורדיין, הרב יעקב אלימלך פנט אדמו"ר ורבה של דעש והרב יחזקאל וידמן רבה של סיטשל. בשנת ה'תרצ"ז חזר לגור ליד אביו בגרוסורדיין ונסע לעיתים ללמוד אצל גיסו רבי יהודה הורוויץ מדז'יקוב בקלוז' ואצל דודו רבי מנחם מנדל מווישווא.

בחורף ה'תרצ"ט נסע עם אביו לשבות בוילחוביץ שבקרפטרוס ובני העיירה החליטו למנותו לרב.[2] באותה תקופה התארס לבתו של רבי מנחם מנדל מקשאנוב. בראש חודש חשוון שנת ה'ת"ש (1939) הקים ישיבה בגרוסוורדיין ועמד בראשה. בשנת ה'תש"ב רצו לגייסו לצבא ונמלט לקלוז' לגיסו רבי יהודה הורוויץ. לאחר שלוש שנים שלא נוצר קשר עם ארוסתו ולא הצליחו לחלצה מפולין, התירו לו רבנים להתארס בשנית ובחודש טבת תש"ב התארס ללאה אסתר, בתו של רבי חיים מנחם מנדל מדעעש. נישא בב' בניסן תש"ב (20 במרץ 1942). לאחר חתונתו התגורר בדז' למשך שנה ולאחר מכן חזר לווילחוביץ שם הקים תלמוד תורה. בתחילת ה'תש"ד (1943) נסע לגרוסורדיין שם עשה שימוש אצל רבי יצחק יעקב וייס וכן קיבל היתר הוראה מרבי מרדכי בריסק שהגיע לעיר ליטול ארבעה מינים. לאחר החגים חזר לוילחוביץ' עם מספר בחורים בשביל להקים ישיבה בעיירה.

בחודש אדר ה'תש"ד (1944), כשפלשו הנאצים להונגריה, נמלט עם אשתו ובתו לגרוסוורדיין. בח' באייר (1 במאי) הבריחו את הגבול לרומניה והגיעו לאראד שברומניה. בחסידות ויזניץ מציינים יום זה כיום הצלתו של האדמו"ר. בכ"ו באייר (ה-19 במאי) עבר גם אביו את הגבול והצטרף לבנו. בכ"ט באייר (ה-22 במאי) המשיכו לבוקרשט שם נשאר אביו ואילו רבי משה יהושע ומשפחתו יצאו בחודש אב לנמל קונסטנצה, משם הפליגו בספינת המעפילים "מורינה" לישראל ובכ"ה באב תש"ד (14 באוגוסט 1944) הגיעו לחיפה. המשפחה נעצרה על ידי הבריטים במחנה המעצר בעתלית, ובהשתדלותם של חסידי ויזניץ בארץ שוחררו כעבור שלושה ימים. לאחר שחרורו נסע לירושלים שם קיבל דירה קטנה בבתי אונגרין. הוא הצטרף לחבורת שומר אמונים בראשות רבי אהרן ראטה.

בחודש אדר ה'תש"ה (1945) עבר להתגורר בתל אביב ומונה על ידי דודו האדמו"ר מוויז'ניץ, רבי אליעזר הגר (ה"דמשק אליעזר"), לכהן בראשות ישיבת בית ישראל ודמשק אליעזר בתל אביב. לאחר פטירת דודו בשנת ה'תש"ו (1946) נטל על עצמו גם את העול הכלכלי של הישיבה. בשנת ה'תשי"ב עבר לגור בבני ברק בקריית ויז'ניץ ומונה על ידי אביו לכהן כרב הקריה. בשנת ה'תשכ"ג נחלש אביו, והוא החל לערוך "באטע'ס" לאחר הטיש של אביו. באותה שנה, בעקבות השתתפותו לראשונה בבחירות הארציות[דרוש מקור] התקוממה נגדו קבוצה של תלמידים קנאים בישיבה, שלימים כונו הנידחים. בעקבות הפרשה נדרשו התלמידים להירשם מחדש לישיבה. המורדים לא התקבלו ואיתם עזבו גם כמה אברכים ור"מים. בשנת ה'תשל"א הקים ועד למציאת פתרונות דיור (בין פעולות הוועד היו הקמת השכונה החסידית באשדוד).

עם פטירת אביו בשנת ה'תשל"ב (1972) התמנה לאדמו"ר. מיד לאחר מכן הקים ארגון בשם "צעירי ויז'ניץ" במטרה לקרב את בניהם של חסידי ויז'ניץ מרומניה והונגריה לחסידות. הארגון סייע לגידולה של החסידות. כיום הארגון מאחד את בחורי החסידות שאינם לומדים בישיבותיה. בתקופת אדמו"רותו הוקמו מוסדות תורה וחינוך רבים.

 
הרב הגר נראה יושב במרכז, בחתונת בתו הינדא עם הרב מנחם ארנסטר

בשנת ה'תשמ"ד (1984) הרחיק את בנו הבכור, הרב ישראל הגר, ממעמדו כרב הקריה בבני ברק וסמכויותיו ניתנו לבן הצעיר, הרב מנחם מנדל הגר. בשנת ה'תש"ס (1999), כשש שנים לאחר פטירת אשתו הראשונה לאה אסתר, נישא בשנית לשיינדל, בתו של הרב יהושע סג"ל דייטש, הצעירה ממנו ב-20 שנים. בשנת ה'תשס"ב (2001) נערך פיוס בין האב לבנו הבכור שחזר למעמדו הבכיר. הרב מנחם מנדל פרש כמעט לגמרי מהחצר והקים את "מרכז חסידי ויזניץ" כמעין חצר נפרדת בבני ברק.[3] בשנת ה'תשס"ג (2003) לקה במחלת אלצהיימר ומאז מיעט להופיע בציבור וכמעט לא תקשר עם סביבתו. בשנותיו האחרונות ניהל את ענייני החסידות בנו, הרב ישראל.

בשנת ה'תשמ"ט (1989), עם חלוקת מועצת גדולי התורה, מונה לנשיא המועצה של אגודת ישראל.

בשנת ה'תש"ע (2010) נערך בבנייני האומה אירוע גדול בשם "קשר איתן", לציון 70 שנה לתחילת פעילותו החינוכית של האדמו"ר והקמת המוסד החינוכי השבעים במספר של החסידות.[4]

נפטר בשנת ה'תשע"ב (2012), קרוב לגיל 96, לאחר כ-40 שנות אדמו"רות. נקבר באוהל אדמו"רי ויז'ניץ בבית הקברות שומרי שבת בבני ברק. בנו הגדול רבי ישראל מונה לאחר פטירתו כאדמו"ר מוויז'ניץ ורוב החסידים פנו אחריו. בנו הצעיר רבי מנדל הוכתר אף הוא לאדמו"ר מוויז'ניץ וחצרו מכונה "מרכז חסידי ויז'ניץ".

לאחר פטירתו נקראה על שמו ישיבת ישועות משה במודיעין עילית, וכן אחת מהישיבות בשיכון. כמו כן נקראו על שמו בתי מדרש בערים אלעד, אשדוד, מודיעין עילית, ועפולה.

הנהגותיו ודעותיו

עריכה
 
האדמו"ר בשנותיו האחרונות

נודע כמתמיד. וכן בשעת קבלת קהל היה לומד בין אדם לאדם. עסק רבות בספרים קצות החושן ומנחת חינוך. בשנת ה'תשל"ז תיקן חובת "שיעורי תורה ברבים" - סדר לימוד של שעה מדי ערב לכל החסידים.

נודע כמקפיד על שמירת העיניים ובצעירותו היה מבקש מאנשים או מילדיו שייקחו אותו ברחוב כדי שיוכל ללכת בעצימת עיניים.

תפילותיו והטישים שערך מדי שבת וחג התאפיינו בהתלהבות.

בשנת ה'תש"ם (1980), קרא בכנסייה הגדולה השישית של אגודת ישראל לתקן לימוד יומי בספר חובות הלבבות. בכנס ביד אליהו בשנת ה'תשנ"ב (1992) קרא לייסוד קווי מהדרין ייעודיים לציבור החרדי.

 
מצבת קברו, בתוך אוהל אדמו"רי ויז'ניץ

מספריו

עריכה

עשרות ספרים וקונטרסים יצאו לאור עם דברי תורתו, בהם: "קונטרס הליקוטים" "אורחות חיים" "דברי מוסר" "דברות קודש" ו"דברי אלקים חיים". לאחר פטירתו כונסו בספר "ישועות משה" שני כרכים, כרך נוסף של ליקוטים, ושלושה כרכים של שיחות. כמו כן יצא לאור ספר "דורשי ה'" ובו שיחות לחבורה מתלמידיו בישיבה בעת שכיהן כראש ישיבה.

מתלמידיו

עריכה

גלריה

עריכה

צאצאיו

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא משה יהושע הגר בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ קשר איתן, גיליון 67 אדר א' תשע"ט, עמוד 16 ועמוד 84
  2. ^ לשם מינויו הרשמי, נבחן בידיעת השפה המקומית.
  3. ^ יאיר אטינגר, בני הרבי רבים, והחסידות על סף פילוג, באתר הארץ, 13 באפריל 2007.
  4. ^ קובי נחשוני, 70 שנה לחסידות של המדינה, באתר ynet, 15 במרץ 2010