משה יהושע הגר
רבי משה יהושע הגר (כונה ר' משה'לה; י"ג בסיוון ה'תרע"ו, 14 ביוני 1916 – כ' באדר ה'תשע"ב, 14 במרץ 2012; מכונה לאחר פטירתו ה"ישועות משה") היה האדמו"ר החמישי מוויז'ניץ, ונשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.
לידה |
14 ביוני 1916 י"ג בסיוון ה'תרע"ו גרוסוורדיין | ||||
---|---|---|---|---|---|
פטירה |
14 במרץ 2012 (בגיל 95) כ' באדר ה'תשע"ב ישראל | ||||
מקום קבורה | באוהל אדמו"רי ויז'ניץ בבית הקברות שומרי שבת בבני ברק | ||||
מדינה | רומניה, ישראל | ||||
מקום מגורים | קריית ויז'ניץ, בני ברק, ישראל | ||||
תקופת הפעילות | ? – 13 במרץ 2012 | ||||
רבותיו | סבו רבי ישראל הגר (אהבת ישראל), אביו רבי חיים מאיר הגר, רבי אהרן ראטה | ||||
חיבוריו | ישועות משה | ||||
בת זוג | לאה אסתר פנט, שיינדל דייטש | ||||
אב | רבי חיים מאיר הגר | ||||
אם | מרגלית לבית טברסקי | ||||
צאצאים | חנה חיה טוורסקי, רבי ישראל, סאשה טייטלבוים, שרה רוקח, הינדא ארנסטר, רבי מנחם מנדל | ||||
| |||||
| |||||
ביוגרפיה
עריכהנולד לרבי חיים מאיר הגר ומרגלית (בתו של רבי זאב מרחמסטריווקא) בעיר גרוסוורדיין שבחבל טרנסילבניה שבאימפריה האוסטרו-הונגרית (כיום ברומניה). נקרא משה יהושע על שם משה רבנו ויהושע בן נון שמוזכרים בקריאת התורה בזמן לידתו (פרשת בהעלותך ופרשת שלח).
בבחרותו למד בחברותא עם הרב משה אליעזר פרומוביץ (לימים רבה של ציילסהיים). בגיל 17 נסע ללמוד בישיבת ויז'ניץ של דודו רבי אליעזר הגר בעיירה ויז'ניץ. מסופר כי בזמן לימודו בישיבה היה ממשיך ללמוד בעליית גג לאחר כיבוי האורות בבית המדרש בשעה 11, עד לפנות בוקר אז התחילו הלימודים בישיבה, והיה ישן רק שנת צהריים.[1] בגיל 20 הוסמך לרבנות על ידי הרב פנחס צימטבוים רבה של גרוסוורדיין, הרב יעקב אלימלך פנט אדמו"ר ורבה של דעש והרב יחזקאל וידמן רבה של סיטשל. בשנת ה'תרצ"ז חזר לגור ליד אביו בגרוסורדיין ונסע לעיתים ללמוד אצל גיסו רבי יהודה הורוויץ מדז'יקוב בקלוז' ואצל דודו רבי מנחם מנדל מווישווא.
בחורף ה'תרצ"ט נסע עם אביו לשבות בוילחוביץ שבקרפטרוס ובני העיירה החליטו למנותו לרב.[2] באותה תקופה התארס לבתו של רבי מנחם מנדל מקשאנוב. בראש חודש חשוון שנת ה'ת"ש (1939) הקים ישיבה בגרוסוורדיין ועמד בראשה. בשנת ה'תש"ב רצו לגייסו לצבא ונמלט לקלוז' לגיסו רבי יהודה הורוויץ. לאחר שלוש שנים שלא נוצר קשר עם ארוסתו ולא הצליחו לחלצה מפולין, התירו לו רבנים להתארס בשנית ובחודש טבת תש"ב התארס ללאה אסתר, בתו של רבי חיים מנחם מנדל מדעעש. נישא בב' בניסן תש"ב (20 במרץ 1942). לאחר חתונתו התגורר בדז' למשך שנה ולאחר מכן חזר לווילחוביץ שם הקים תלמוד תורה. בתחילת ה'תש"ד (1943) נסע לגרוסורדיין שם עשה שימוש אצל רבי יצחק יעקב וייס וכן קיבל היתר הוראה מרבי מרדכי בריסק שהגיע לעיר ליטול ארבעה מינים. לאחר החגים חזר לוילחוביץ' עם מספר בחורים בשביל להקים ישיבה בעיירה.
בחודש אדר ה'תש"ד (1944), כשפלשו הנאצים להונגריה, נמלט עם אשתו ובתו לגרוסוורדיין. בח' באייר (1 במאי) הבריחו את הגבול לרומניה והגיעו לאראד שברומניה. בחסידות ויזניץ מציינים יום זה כיום הצלתו של האדמו"ר. בכ"ו באייר (ה-19 במאי) עבר גם אביו את הגבול והצטרף לבנו. בכ"ט באייר (ה-22 במאי) המשיכו לבוקרשט שם נשאר אביו ואילו רבי משה יהושע ומשפחתו יצאו בחודש אב לנמל קונסטנצה, משם הפליגו בספינת המעפילים "מורינה" לישראל ובכ"ה באב תש"ד (14 באוגוסט 1944) הגיעו לחיפה. המשפחה נעצרה על ידי הבריטים במחנה המעצר בעתלית, ובהשתדלותם של חסידי ויזניץ בארץ שוחררו כעבור שלושה ימים. לאחר שחרורו נסע לירושלים שם קיבל דירה קטנה בבתי אונגרין. הוא הצטרף לחבורת שומר אמונים בראשות רבי אהרן ראטה.
בחודש אדר ה'תש"ה (1945) עבר להתגורר בתל אביב ומונה על ידי דודו האדמו"ר מוויז'ניץ, רבי אליעזר הגר (ה"דמשק אליעזר"), לכהן בראשות ישיבת בית ישראל ודמשק אליעזר בתל אביב. לאחר פטירת דודו בשנת ה'תש"ו (1946) נטל על עצמו גם את העול הכלכלי של הישיבה. בשנת ה'תשי"ב עבר לגור בבני ברק בקריית ויז'ניץ ומונה על ידי אביו לכהן כרב הקריה. בשנת ה'תשכ"ג נחלש אביו, והוא החל לערוך "באטע'ס" לאחר הטיש של אביו. באותה שנה, בעקבות השתתפותו לראשונה בבחירות הארציות[דרוש מקור] התקוממה נגדו קבוצה של תלמידים קנאים בישיבה, שלימים כונו הנידחים. בעקבות הפרשה נדרשו התלמידים להירשם מחדש לישיבה. המורדים לא התקבלו ואיתם עזבו גם כמה אברכים ור"מים. בשנת ה'תשל"א הקים ועד למציאת פתרונות דיור (בין פעולות הוועד היו הקמת השכונה החסידית באשדוד).
עם פטירת אביו בשנת ה'תשל"ב (1972) התמנה לאדמו"ר. מיד לאחר מכן הקים ארגון בשם "צעירי ויז'ניץ" במטרה לקרב את בניהם של חסידי ויז'ניץ מרומניה והונגריה לחסידות. הארגון סייע לגידולה של החסידות. כיום הארגון מאחד את בחורי החסידות שאינם לומדים בישיבותיה. בתקופת אדמו"רותו הוקמו מוסדות תורה וחינוך רבים.
בשנת ה'תשמ"ד (1984) הרחיק את בנו הבכור, הרב ישראל הגר, ממעמדו כרב הקריה בבני ברק וסמכויותיו ניתנו לבן הצעיר, הרב מנחם מנדל הגר. בשנת ה'תש"ס (1999), כשש שנים לאחר פטירת אשתו הראשונה לאה אסתר, נישא בשנית לשיינדל, בתו של הרב יהושע סג"ל דייטש, הצעירה ממנו ב-20 שנים. בשנת ה'תשס"ב (2001) נערך פיוס בין האב לבנו הבכור שחזר למעמדו הבכיר. הרב מנחם מנדל פרש כמעט לגמרי מהחצר והקים את "מרכז חסידי ויזניץ" כמעין חצר נפרדת בבני ברק.[3] בשנת ה'תשס"ג (2003) לקה במחלת אלצהיימר ומאז מיעט להופיע בציבור וכמעט לא תקשר עם סביבתו. בשנותיו האחרונות ניהל את ענייני החסידות בנו, הרב ישראל.
בשנת ה'תשמ"ט (1989), עם חלוקת מועצת גדולי התורה, מונה לנשיא המועצה של אגודת ישראל.
בשנת ה'תש"ע (2010) נערך בבנייני האומה אירוע גדול בשם "קשר איתן", לציון 70 שנה לתחילת פעילותו החינוכית של האדמו"ר והקמת המוסד החינוכי השבעים במספר של החסידות.[4]
נפטר בשנת ה'תשע"ב (2012), קרוב לגיל 96, לאחר כ-40 שנות אדמו"רות. נקבר באוהל אדמו"רי ויז'ניץ בבית הקברות שומרי שבת בבני ברק. בנו הגדול רבי ישראל מונה לאחר פטירתו כאדמו"ר מוויז'ניץ ורוב החסידים פנו אחריו. בנו הצעיר רבי מנדל הוכתר אף הוא לאדמו"ר מוויז'ניץ וחצרו מכונה "מרכז חסידי ויז'ניץ".
לאחר פטירתו נקראה על שמו ישיבת ישועות משה במודיעין עילית, וכן אחת מהישיבות בשיכון. כמו כן נקראו על שמו בתי מדרש בערים אלעד, אשדוד, מודיעין עילית, ועפולה.
הנהגותיו ודעותיו
עריכהנודע כמתמיד. וכן בשעת קבלת קהל היה לומד בין אדם לאדם. עסק רבות בספרים קצות החושן ומנחת חינוך. בשנת ה'תשל"ז תיקן חובת "שיעורי תורה ברבים" - סדר לימוד של שעה מדי ערב לכל החסידים.
נודע כמקפיד על שמירת העיניים ובצעירותו היה מבקש מאנשים או מילדיו שייקחו אותו ברחוב כדי שיוכל ללכת בעצימת עיניים.
תפילותיו והטישים שערך מדי שבת וחג התאפיינו בהתלהבות.
בשנת ה'תש"ם (1980), קרא בכנסייה הגדולה השישית של אגודת ישראל לתקן לימוד יומי בספר חובות הלבבות. בכנס ביד אליהו בשנת ה'תשנ"ב (1992) קרא לייסוד קווי מהדרין ייעודיים לציבור החרדי.
מספריו
עריכהעשרות ספרים וקונטרסים יצאו לאור עם דברי תורתו, בהם: "קונטרס הליקוטים" "אורחות חיים" "דברי מוסר" "דברות קודש" ו"דברי אלקים חיים". לאחר פטירתו כונסו בספר "ישועות משה" שני כרכים, כרך נוסף של ליקוטים, ושלושה כרכים של שיחות. כמו כן יצא לאור ספר "דורשי ה'" ובו שיחות לחבורה מתלמידיו בישיבה בעת שכיהן כראש ישיבה.
מתלמידיו
עריכה- רבי אליעזר דוד פרידמן, משפיע חסידי ורב בית המדרש בעלז בלונדון
- רבי משה שאול קליין, פוסק בכיר, רב שכונת אור החיים
- רבי נפתלי מוסקוביץ', האדמו"ר ממעליץ באשדוד
- רבי אברהם צבי הכהן, רב ומו"ץ בבני ברק
גלריה
עריכה-
האדמו"ר עם האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג
-
האדמו"ר עם בן דודו, רבי אליעזר הגר מסרט ויז'ניץ
-
האדמו"ר עם הרב נתן דוד רוזנבוים, האדמו"ר מזוטשקא
צאצאיו
עריכה- חנה חיה, הייתה נשואה לרב דוד טוורסקי, האדמו"ר מסקווירא. (נפטרה בט' באדר א' ה'תשפ"ד, 18 בפברואר 2024).
- רבי ישראל הגר, ממלא מקומו באדמו"רות
- שרה, נשואה לרב ישכר דב רוקח, האדמו"ר מבעלז
- סאשה, נשואה לרב אהרן טייטלבוים, האדמו"ר מסאטמר
- הינדא, נשואה לבן דודה, הרב מנחם ארנסטר, ראש ישיבת ויז'ניץ
- רבי מנחם מנדל הגר, אדמו"ר מוויז'ניץ (מרכז חסידי ויז'ניץ)
קישורים חיצוניים
עריכה- רשימת המאמרים של משה יהושע הגר, באתר רמבי"ש
- ארחות חיים שיחות ודברי הדרכה לארגון צעירי ויז'ניץ. אתר היברובוקס.
- משלחנו של מלך- אסופת מאמרים לראש השנה, עשרת ימי תשובה ויום כיפור, סוכות ושמחת תורה, חנוכה, חודש אדר ופורים חודש ניסן ופסח. אתר היברובוקס.
- הגדה של פסח עם פירושי האדמו"ר, אתר היברובוקס.
- ויעקב הלך לדרכו אסופת אמרות על התקשרות לצדיקים. אתר היברובוקס.
- מרדכי אלקן, ויז'ניץ. אדמו"ר מהסוג העממי, מעריב, 27 באפריל 1990
- יעקב כהן, והיו עיניך רואות • ילדי ויז'ניץ במחיצת רבם, באתר בחדרי חרדים, 7 בדצמבר 2010
- מנחם הלוי, "דער רב'ה זאל לעבן א מזל טוב", באתר בחדרי חרדים, 30 במאי 2010
- יעקב כהן וקובי הר צבי, מהטהרה ועד הקבורה • מסע הלווית האדמו"ר זצ"ל, באתר בחדרי חרדים
- משה ויסברג, שְׁנוֹתָיו כְּמוֹ דר וָדור • שנות ההנהגה מבעד לעדשה, באתר בחדרי חרדים
- טל יחזקאלי, נפטר האדמו"ר מוויז'ניץ, הרב משה יהושע הגר, באתר גלי צה"ל
- קובי נחשוני, נפטר האדמו"ר מויז'ניץ - הרב משה יהושע הגר, באתר ynet, 13 במרץ 2012
- בני טוקר, 'המוטו של האדמו"ר היה תורה וחינוך', באתר ערוץ 7
- הרב לאו: הרבי מויז'ניץ היה שקדן ומתמיד עצום באתר ערוץ 7
- אריה יואלי, "האדמו"ר מויז'ניץ העריץ את אנשי הציונות הדתית", באתר "סרוגים", 14 במרץ 2012
- משה יהושע בן חיים מאיר הגר (1916-2012), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ קשר איתן, גיליון 67 אדר א' תשע"ט, עמוד 16 ועמוד 84
- ^ לשם מינויו הרשמי, נבחן בידיעת השפה המקומית.
- ^ יאיר אטינגר, בני הרבי רבים, והחסידות על סף פילוג, באתר הארץ, 13 באפריל 2007.
- ^ קובי נחשוני, 70 שנה לחסידות של המדינה, באתר ynet, 15 במרץ 2010