משה יעלון

איש צבא ופוליטיקאי ישראלי, הרמטכ"ל ה-17
המונח "יעלון" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו יעלון (פירושונים).

משה (בּוֹגִי) יַעֲלוֹן (נולד ב-24 ביוני 1950, ט' בתמוז ה'תש"י) הוא יו"ר מפלגת תל"ם לשעבר, איש צבא ופוליטיקאי ישראלי, שכיהן כמשנה לראש הממשלה, שר הביטחון, חבר הקבינט המדיני-ביטחוני ושר לנושאים אסטרטגיים. היה חבר הכנסת מטעם הליכוד, כחול לבן ותל"ם. יעלון כיהן כרמטכ"ל ה־17 של צה"ל בדרגת רב-אלוף, ובמהלך שירותו הצבאי היה מפקד סיירת מטכ"ל, ראש אמ"ן ואלוף פיקוד המרכז.

משה יעלון
משה יעלון
לידה 24 ביוני 1950 (בן 73)
ט' בתמוז ה'תש"י
קריית חיים, מְדִינַת יִשְׂרָאֵל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה אוניברסיטת חיפה
מפלגה הליכוד, תל"ם
סיעה הליכוד, הליכוד - ישראל ביתנו, כחול לבן, יש עתיד – תל"ם
שר הביטחון ה־17
בממשלות ישראל ה־3334
18 במרץ 201322 במאי 2016
(3 שנים ו־9 שבועות)
סגן דני דנון (2013-2014)
אלי בן-דהן (2015-2016)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
המשנה לראש הממשלה והשר לנושאים אסטרטגיים ה־2
בממשלת ישראל ה־32
6 במאי 200918 במרץ 2013
(3 שנים ו־45 שבועות)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
חבר הכנסת
24 בפברואר 200922 במאי 2016
(7 שנים ו־12 שבועות)
30 באפריל 20196 באפריל 2021
(שנתיים)
כנסות 1820, 2123
תפקידים בולטים נוספים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
משה יעלון
משה יעלון, רמטכ"ל
משה יעלון, רמטכ"ל
מדינה ישראלישראל ישראל
כינוי בּוֹגִי
השתייכות צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות 19681971, 19732005
דרגה רב-אלוף  רב-אלוף
תפקידים בשירות
ראש המטה הכללי ה־17
9 ביולי 20021 ביוני 2005
(שנתיים ו־46 שבועות)
סגן ראש המטה הכללי גבי אשכנזי, דני חלוץ
תחת שרי הביטחון בנימין בן אליעזר
שאול מופז
פעולות ומבצעים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מבצע ליטני
מבצע שלום הגליל  מבצע שלום הגליל
האינתיפאדה הראשונה
המערכה ברצועת הביטחון  המערכה ברצועת הביטחון
האינתיפאדה השנייה
עיטורים
לגיון ההצטיינות (קצין) אות לגיון ההצטיינות (ארצות הברית) כראש אמ"ן ב-1998
לגיון ההצטיינות (מפקד) אות לגיון ההצטיינות (ארצות הברית) כרמטכ"ל ב-2003

ביוגרפיה עריכה

נולד בשם משה סמולינסקי. גדל והתחנך בקריית חיים המערבית שבחיפה[1], בנם של דוד – פועל ייצור במפעל "שמן" יליד אוקראינה, ובתיה (לבית זילבר) – ניצולת השואה ילידת גליציה. הוא היה הילד השני במשפחה בת שלושה ילדים. כינויו, "בּוֹגי", נוצר בגיל 10 על ידי זאב וולפר שהתקשה לקרוא לו "מושיק", כפי שנהגו לקרוא לו כולם באותם הימים. ברבות הימים צירף יעלון את הכינוי "בוגי" לחתימתו הרשמית[2]. למד בתיכון עירוני מקיף קריית חיים[3] והיה בו תלמיד מצטיין במגמה הריאלית, ניגן בקלרינט והיה חבר בתזמורת הנוער של חיפה. מילדות היה חבר בתנועת "הנוער העובד והלומד". בשנת 1967 הוקם גרעין "יעלון" של התנועה שיועד לקיבוץ גרופית בערבה. משה סמולינסקי, שרצה להביע את הזדהותו עם הרעיון החלוצי, שינה את שם משפחתו ליעלון.

לאחר מכן הצטרף יעלון כחבר לקיבוץ גרופית שבערבה, שם עבד כרפתן וכמפעיל דחפור[4]. הוא עדיין חבר הקיבוץ ומחזיק בו בית[5], אך מתגורר במכבים-רעות.

שירות צבאי עריכה

שירות סדיר עריכה

 
תמונת הבקו"ם של יעלון, 1967

בשנת 1968 התגייס לצה"ל במסגרת גרעין הנח"ל "יעלון", והתנדב לצנחנים לגדוד הנח"ל המוצנח[6]. בצנחנים עבר מסלול הכשרה כלוחם, ולאחר מכן יצא לקורס מ"כים חי"ר. בקורס מפקדי כיתות פגש בנחמיה תמרי, מפקד הפלוגה שלו, שהשפיע רבות על מסלולו של יעלון בצבא. תמרי אף פיקד על יעלון בפעולה הראשונה שלו מעבר לגבול, עת ארב כוח מהפלוגה לרכב מחבלים בירדן[7]. תמרי מאוד העריך את יעלון, אולם יעלון סירב לבקשתו לצאת לקורס קצינים. הוא שימש כמפקד כיתה וסמל מחלקה מצטיין בגדוד הנח"ל המוצנח ואת שירותו הצבאי הסדיר סיים בדרגת סמ"ר בשנת 1971.

מלחמת יום הכיפורים עריכה

עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים, באוקטובר 1973, התגייס יעלון לשירות המילואים בחטיבת הצנחנים 55, אשר בפיקודו של דני מט, שלחמה בגזרה המצרית והייתה הראשונה לצלוח את תעלת סואץ במסגרת מבצע אבירי לב. לאחר שצלחה את התעלה בליל 15 באוקטובר, התמקמה פלוגתו של יעלון במוצב מצרי נטוש סמוך לקו המים. לימים סיפר יעלון כי: ”לפתע ראינו שיירה מצרית מתקרבת. הם לא ידעו שאנחנו שם. חיסלנו כל מה שהיה בשיירה הזאת. אני יודע שאם לא הייתי הורג אותם, הם היו הורגים אותי. זה ההסבר שלי לעצמי, אבל זו עדיין מועקה לא קלה”[8]. בהמשך המלחמה לחם בקרב על העיר סואץ.

תחילת קריירה כקצין עריכה

לאחר המלחמה שב לשירות קבע וסיים בהצטיינות קורס קציני חי"ר. עם סיום הקורס חזר לתפקידי פיקוד בגדוד 50[9], ושימש כמ"מ תחת המ"פ יצחק איתן[10].

כמפקד פלוגת בני המשקים בגדוד 50 בלט באימונים תובעניים שערך ובהם מסע מפרך בן 150 קילומטרים[11]. לאחר תפקיד מ"פ נוסף בבה"ד 1 מונה לפקד על סיירת הצנחנים[12], עליה פיקד במסגרת מבצע ליטני[13], מבצע שלכת[14] ומבצע מנורה[15]. ב-1979 נקרא על ידי נחמיה תמרי לפקד על פלגת האימונים של סיירת מטכ"ל[16], בהמשך שירת כסגנו של מפקד היחידה, עוזי דיין, בין היתר בפיגוע המיקוח במשגב עם[17]. לאחר מכן יצא לחופשה ללא תשלום.

כקצין בכיר עריכה

באפריל 1982 חזר לפעילות ביחידה, ועם פרוץ מבצע שלום הגליל מונה כסגן נוסף לשי אביטל. בין היתר לחם יעלון בקרב על המיוערת, כנגד כוח רגלי ורכוב מן הקומנדו הסורי[18]. לאחר יציאת אש"ף מביירות יצא לקורס פיקוד ומטה, לאחר כחודשיים וחצי, בדצמבר 1982, מונה למפקד גדוד 890, והוביל אותו להישגים מבצעיים רבים בגזרת לבנון[19]. במהלך הלחימה שימש פעמים כמפעיל צמ"ה בשטח, למרות תפקידו הבכיר[4]. לאחר מכן שימש סגן מפקד חטיבת הצנחנים, ובמאי 1985 נפצע במהלך מרדף שהוביל אחר מחבלים בלבנון.

לאחר שהחלים יצא ללימודים מתקדמים במכללה לפיקוד ולמטה בקמברלי שבאנגליה. ראש אמ"ן, האלוף אמנון ליפקין-שחק, שמינה את יעלון למפקד סיירת צנחנים שנים קודם לכן, רצה בו לתפקיד מפקד סיירת מטכ"ל. כדי לשכנעו נפגש עמו שחק בשווייץ ואף העלה אותו לדרגת אלוף-משנה. תקופת כהונתו של יעלון כמפקד סיירת מטכ"ל נחשבת לתקופת שיא של הישגים ליחידה שבה קיבלה 4 צל"שים[20], והוא עצמו מחשיב אותה כתקופה היפה בשירותו הצבאי[21]. במהלך כהונתו פיקד על מבצע הצגת תכלית במהלכו התנקשו לוחמי היחידה באבו ג'יהאד (ראש הזרוע הצבאית של אש"ף) בתוניס[11]. פעולה אחרת הייתה מבצע בן בליעל, שנועד להשיג "קלפי מיקוח" לשחרורו של רון ארד, ובמהלכו נחטף ג'ואד אל קצפי[22].

בתום כהונתו כמפקד היחידה השלים תואר ראשון במדע המדינה באוניברסיטת חיפה ועבר קורס הסבה לשריון. בשנת 1990 היה למפקד חטיבת הצנחנים[23], והוביל אותה בלחימה ברצועת הביטחון בלבנון ובכלל זה במבצע ברגל ימין[24]. כעבור שנתיים מונה למפקד אוגדת אזור יהודה ושומרון בדרגת תת-אלוף[25]. ב-10 בדצמבר 1992 הרג באמצעות רימון יד מחבל מהג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, אחרי שירה למוות בלוחם ימ"מ שניסה לעצרו[26].

בשנת 1993 מונה למפקד בסיס אימונים ליחידות שדה (באלי"ש) בצאלים ולמפקד אוגדה 380 בפיקוד הדרום. בשנת 1995 הועלה לדרגת אלוף וכיהן כראש אגף המודיעין[27]. ב-1998 היה למפקד פיקוד המרכז. שנתיים אחר כך מונה לסגן הרמטכ"ל (בעת ששאול מופז כיהן כרמטכ"ל). בתום כהונתו של מופז מונה, ב-9 ביולי 2002, לרמטכ"ל ה-17 של צה"ל.

שירות כרמטכ"ל עריכה

יעלון מונה לרמטכ"ל ביולי 2002, חודשיים לאחר מבצע חומת מגן וכיהן בתפקיד במשך שלוש שנים. שני סגנים כיהנו תחתיו: תחילה האלוף גבי אשכנזי, לימים הרמטכ"ל ה-19 של צה"ל, ולאחריו האלוף דני חלוץ, שנבחר במרץ 2005 להחליף את יעלון בתפקידו כרמטכ"ל.

עיסוק עיקרי של צה"ל במהלך כהונתו של יעלון היה המשך המלחמה בטרור הפלסטיני ודיכוי האינתיפאדה השנייה. בשנתיים הראשונות לכהונתו של יעלון, גל הטרור שמקורו ביהודה ושומרון הלך ודעך, במידה רבה בשל פעילותו של השב"כ וכן בעזרת גדר ההפרדה שהוקמה סביב אזור השומרון. בשלהי 2003 בוצעו פיגועי תופת נוספים כנגד ישראל, חלקם בהכוונת החזבאללה וסוריה. ב־4 באוקטובר 2003 ביצע הג'יהאד האיסלאמי פיגוע התאבדות במסעדת מקסים בחיפה בו נרצחו 21 בני אדם. בתגובה תקפו מטוסי חיל האוויר מחנה אימונים של מחבלים בסוריה, בסמוך לעין-צאחב, במטרה לאותת לסוריה לרסן את מפקדות ארגוני הטרור בתחומה[28].

בספטמבר 2003 הגיעה למערכת הביטחון "ידיעת זהב", שכל צמרת החמאס מתכנסת בבית מסוים. התקבלה החלטה לחסל את כולם באמצעות פצצת MK-84 במשקל כטון, המבצע נקרא "קטיף כלניות". לאחר שהמטוסים כבר היו באוויר, יחידת חקר ביצועים של חיל האוויר התריעה שהפצצה תגרום לנזק סביבתי קשה מידי. ראש השב"כ אבי דיכטר דחף לחיסול צמרת החמאס גם במחיר של פגיעה סביבתית קשה. לעומת זאת יעלון התנגד בתוקף ובעקבות זאת הוטלה פצצת MK-82 במשקל של כרבע טון. כתוצאה מכך צמרת החמאס שהתכנסה בקומת הקרקע כמעט לא נפגעה (רוב צמרת החמאס חוסלה בהמשך).

ערי השרון והצפון, שסבלו בשנים הקודמות מפיגועי התאבדות רבים, נהנו משקט יחסי לאורך 2004. גזרת ירושלים נותרה פרוצה במידה רבה, ובעיר אירעו מספר רב של פיגועים קשים.

ברצועת עזה המצב הלך והסלים במהלך 2004, ויישובים ישראלים רבים – לרבות העיר שדרות שבתחומי הקו הירוק – ניצבו תחת איום מטחי רקטות הקסאם ששוגרו מהרצועה. תחת יעלון נוהלו מספר מבצעים גדולים בתחומי הרצועה (אף שגם הגדול שבהם, מבצע ימי תשובה, לא דמה בהיקפו למבצע חומת מגן), במהלכם חדרו כוחות קרקע של צה"ל אל שכונת זייתון, רפיח, בית חאנון, מחנה הפליטים ג'בליה וחאן יוניס על מנת להרוס מחרטות קסאמים, מעבדות נפץ ומנהרות הברחה. במבצעים אלה נהרגו מאות מחבלים, אך גם עשרות חיילי צה"ל (13 חיילים נהרגו ב"אסון הנגמ"שים")[29]. ברפיח הרס צה"ל מאות בתים בניסיון לפגוע במנהרות ההברחה, אולם נחל הצלחה חלקית בלבד. ארגוני זכויות אדם מתחו ביקורת קשה על ההרס ברפיח ודחו את טענת צה"ל לפיה הדבר היה בבחינת כורח צבאי.

במקביל, נאלץ יעלון להתמודד עם קשיים שאינם מבצעיים במהותם. הדחתו את מפקד אוגדת עזה, תא"ל שמואל זכאי[30], בעקבות כישלונו של זה בבדיקת פוליגרף בדבר הדלפת מידע לתקשורת במבצע ימי תשובה, עוררה מחלוקת רבה בציבור ובדרג המדיני. כמו כן התמודד מול ביקורת שוטפת על שחיקת מוסר הלחימה הצה"לי בעקבות האינתיפאדה השנייה, כפי שבא לידי ביטוי, למשל, בעדויות חיילים בארגון שוברים שתיקה, בהתעללות חיילים בגופות מחבלים ובחיכוכים גוברים עם האוכלוסייה הפלסטינית במחסומים.

סביב יעלון התעוררו מספר סערות תקשורתיות, חלקן בשל דברים שאמר, חלקן בשל דברים שהוצאו מהקשרם. בין השאר צוטט (שלא במדויק) ב־3 ביולי 2003 כאומר "ניצחנו" בהתייחסו לתוצאות האינתיפאדה השנייה, שנים לפני סיומה. כוונתו המקורית התייחסה לכך שהציבור הישראלי "ניצח" בכך שרוחו לא נפלה בשל מה שכונה על ידו "מתקפת הטרור של שנת 2000". יעלון אף רמז מספר פעמים כי הוא מתנגד למעורבות היתר של שר הביטחון שאול מופז בעניינים פנים-צבאיים, וכן התעמת פעמים אחדות עם חברי ועדת החוץ והביטחון של הכנסת בראשות ח"כ יובל שטייניץ.

בתקופה שקדמה לתוכנית ההתנתקות טען בפורום סגור של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת שנסיגה חד צדדית מרצועת עזה תהווה "רוח גבית לטרור", טענה שצוטטה מאוחר יותר בידי מתנגדי התוכנית, דבר שתרם למתח בין ראש הממשלה אריאל שרון ליעלון (בספרו "דרך ארוכה קצרה" מצדיק יעלון טענה זו, וטוען שההתנתקות היא שהביאה לניצחון החמאס והיוותה גורם למלחמת לבנון השנייה). יעלון העריך שנסיגה ישראלית חד-צדדית תתן רוח גבית לארגונים אסלאמיים רבים ברחבי העולם[31], והביע חשש להתפרצות גל טרור נרחב בשטחי יהודה ושומרון בעקבות התוכנית[32].

סיום כהונתו עריכה

בפברואר 2005 הודיע שר הביטחון, שאול מופז, כי לא יאריך את כהונתו של יעלון בשנה נוספת וכי הלה יסיים כהונתו ביולי 2005, לפני מועד ביצוע תוכנית ההתנתקות[33]. רבים ראו בצעד זה שיאה של המתיחות בין האישים, שסבבה סביב חילוקי דעות מקצועיים ואישיים כאחד. ראש הממשלה אריאל שרון אישר זאת באומרו כי "הרמטכ"ל לא ממשיך בגלל יחסי העבודה עם מופז". לדברי יעלון עצמו, הסיבה לכך היא שהוא התעקש להביע את דעתו על נזקי ההתנתקות בפני הממשלה[34].

לימים טען בספרו[35] בתארו את אופן קבלת ההחלטה על ההתנתקות: "הוא (שרון) הלך למהלך (ההתנתקות) אשר גרם נזק אסטרטגי לישראל לא מפני שהאמין במהלך הזה, אלא מפני שביקש להציל את עצמו, כאשר החקירות הפליליות איימו עליו."

מספר שבועות לפני סיום כהונתו התבטא יעלון, בנאום שקיבל את השם "נאום הנחשים", ואמר "אני זוכר ששאלו אותי פעם מדוע אני ממשיך ללכת עם נעליים גבוהות בקריה, ועניתי להם - 'בגלל הנחשים בקריה'". רבים פרשו התבטאות זאת כתקיפה של חברי פורום מטכ"ל, אולם בריאיון בתוכניתו של יאיר לפיד ענה יעלון כי לא כיוון את דבריו ללובשי מדים, אלא לאנשי משרד הביטחון שיושבים בקריה.

כהונתו של יעלון הסתיימה ב-1 ביוני 2005[36]. החליף אותו סגנו, האלוף דני חלוץ, שבניגוד ליעלון תמך ברעיון ההתנתקות. ב-30 במאי השתתף יעלון במפגן צניחה לציון 60 שנה לניצחון בעלות הברית במלחמת העולם השנייה, יחד עם קצינים ולוחמים מבעלות הברית, ובכך חתם 37 שנות שירות בצה"ל. בריאיון פרישה ל"הארץ" צפה יעלון: "אם אחרי ההתנתקות לא תהיה התחייבות ישראלית לעוד מהלך, תהיה התפרצות אלימה. פיגועים מכל הסוגים. ירי, מטענים, מתאבדים, מרגמות, קסאם" ו"מצבן של כפר סבא, תל אביב וירושלים יהיה כמצבה של שדרות"[37].

לאחר פרישתו מצה"ל עריכה

 
יעלון משוחח עם שייח' דרוזי בחורפיש
 
יעלון נואם בארצות הברית כשר הביטחון.

ב-2006 שהה יעלון בוושינגטון כעמית צבאי בכיר במכון וושינגטון למדיניות המזרח התיכון. החל משנת 2006 יעלון הוא עמית בכיר במכון אדלסון למחקרים אסטרטגיים שבמרכז שלם, יו"ר המרכז לזהות ותרבות יהודית בבית מורשה בירושלים, נשיא עמותת שק"ל (שירות קהילה לאנשים עם צרכים מיוחדים) ועמית במכון לאסטרטגיה ציונית.

לאחר פרישתו מתפקידו הביע יעלון בצורה ברורה את התנגדותו לתוכנית ההתנתקות ולחזרה לגבולות 67. כבר בריאיון פרישה לארי שביט בעיתון "הארץ" (5 ביוני 2005) אמר יעלון שהפלסטינים - לרבות אבו מאזן - לא השלימו עם קיומה של מדינת ישראל, ועדיין מחפשים דרכים להשמידה. הוא הזהיר מפני גל טרור שיפרוץ לאחר ביצוע תוכנית ההתנתקות שיכלול פיגועי התאבדות וירי רקטות על ערים ישראליות, לרבות ירי קסאמים מצפון השומרון. יעלון חזה השתלטות של חמאס על רצועת עזה וקבע שפתרון שתי המדינות איננו ישים ובמקום להביא לסוף הסכסוך רק יביא לעוד פיצוץ אלים, שכן

"...אני רואה קושי לייצב מצב יציב של סוף סכסוך בתוך הפרדיגמה הזאת".
"מדברים על מדינה פלסטינית בת קיימא. Viable Palestinian State. באירופה אפשר ליצור מצבים כאלה. מונקו, אנדורה, ליכטנשטיין, לוקסמבורג. אבל כאן המצב אחר. לצד הפלסטיני אין תחושת עד כאן. גם בגבולות 67' אין לו תחושת עד כאן. הוא מדבר על צפת ועל חיפה ועל תל אביב. וגם מבחינה כלכלית יהודה שומרון ועזה אינם מדינה בת קיימא".

בנאום בכנס הרצליה, ב-23 בינואר 2006, אמר יעלון כי ישראל לא יצרה הרתעה אמינה מפני הרקטות, וכי הנסיגות החד-צדדיות נתפשות כבריחה מאיום זה. כן תקף כל נסיגה המתבצעת בטרם הכירה הרשות הפלסטינית בישראל כמדינה יהודית, כאשר לדעתו המהומות בספטמבר 2000 נועדו להתחמק מהכרה כזו. כן אמר:

"אי-הנכונות הערבית להכיר בישראל היא המקור להפעלת האלימות נגדה משחר הציונות ועד היום. כל עוד מרכיב זה לא ישתנה, ישראל תהיה מועדת לאלימות. גבולות 67' אינם נותנים מענה ביטחוני לא לאיום טרור של רקטות ומתאבדים ולא לאיום של התקפה קונבנציונלית... כדי לעמוד מול טרור מבלי להיכנע, חשוב לבצר את גבולותינו התודעתיים ולחזק את אמונתנו בצדקת הדרך, וזאת בניגוד למגמה הקיימת היום"[38].

בנאום שנשא במכון הדסון בוושינגטון, ב-7 במרץ, התייחס יעלון לתוכנית הגרעין האיראנית ואמר שלכל צבא מערבי יש יכולת צבאית לבצע תקיפה באיראן, וברור שצריכה להיות תוכנית מוכנה לביצוע תקיפה שכזו.

גם אחרי ביצוע תוכנית ההתנתקות היה יעלון אחד ממבקריה החריפים. ביולי 2006 אמר בריאיון לארי שביט את הדברים הבאים:

כעת אנחנו נמצאים ברצועה בתרחיש דרום לבנון. נכנס לעזה נשק רב. נכנסו חומרי נפץ תקניים. נכנסו קטיושות. יש טילים נגד מטוסים. יש טילים נגד טנקים. יש טילי גראד. כתוצאה מההתנתקות ומהאופן שבו היא בוצעה יש ברצועה גורמי חיזבאללה, גורמי אל קאעדה וגורמי טרור איראניים. יש ידע איראני ויש כסף איראני. בדיוק כפי שהזהרתי רצועת עזה הופכת לחמאסטאן, חיזבאללסטאן ואל קאעדסטאן. ככל שיעבור זמן המצב יחמיר. כישלון ההתנתקות יהיה יותר ויותר מוחשי. נמצא את עצמנו עומדים מול ממלכת טרור המסוגלת לשגר אל תוך ישראל יותר רקטות בעלות טווח יותר ארוך ואפקטיוויות יותר גדולה. איום הרקטות יגיע לאשקלון ולאשדוד ולעומק הנגב. באיום הזה לא ניתן יהיה לטפל אך ורק באמצעות תקיפות מן האוויר. על כן, אם אנחנו עם חפץ חיים, יכול להיות שלא תהיה ברירה אלא לצאת למבצע חומת מגן בעזה.

האם ההתנתקות הצליחה?, באתר הארץ, 5 ביולי 2006

מלחמת לבנון השנייה עריכה

מלחמת לבנון השנייה התחוללה כשנה לאחר שפרש מתפקידו. במלחמה נחשפו מספר ליקויים בתפקוד צה"ל, ובפרט ועדת וינוגרד קבעה כי צה"ל לא היה מוכן כראוי למלחמה בלבנון. מפקדים רבים פרשו מתפקידם עקב תפקודם. בריאיון עמו[39] ב-14 בספטמבר 2006 דחה יעלון את אחריותו לחוסר הצלחתו של צה"ל וטען כי בסוף תקופת כהונתו צה"ל היה מוכן למלחמה אולם הניהול המלחמתי היה כושל. הוא תקף את ראש הממשלה אהוד אולמרט על ניהול מלחמת לבנון השנייה וקרא לו להתפטר. הוא האשים אותו בכך ששלח ביומיים האחרונים למלחמה חיילים להיהרג בשביל ספין תקשורתי[40]. עמדה שלא התקבלה על ידי ועדת וינוגרד.

הוא תקף בחריפות את מחליפו כרמטכ"ל דני חלוץ לאחר שהלה התפטר, והאשימו בהשחתה של צה"ל[41].

קריירה פוליטית עריכה

ב-26 במאי 2007 אמר יעלון בתוכנית "פגוש את העיתונות" שפעולה קרקעית בעזה הכרחית, כדי לנקות אותה מטרור. כמו כן אמר שהירי הכבד לעבר שדרות ומלחמת לבנון השנייה באו בעקבות ההתנתקות[42].

ב-17 בנובמבר 2008, החליט יעלון להצטרף למפלגת הליכוד בראשותו של בנימין נתניהו ולהתמודד בבחירות הפנימיות לרשימת הליכוד לכנסת ה-18. הוא הודיע רשמית על הצטרפותו למחרת בנאום במצודת זאב ואמר כי "דרך הנסיגות שאנו הולכים בה היום אינה מבצרת את ביטחונה של מדינת ישראל והדרך הזו בעת הזו חייבת להיפסק"[43]. בפריימריז נבחר למקום השמיני ברשימת הליכוד לכנסת ה-18. עם כניסתה של ממשלת נתניהו השנייה לשלטון התמנה בה יעלון למשנה לראש הממשלה, שר לנושאים אסטרטגיים וחבר הקבינט המדיני-ביטחוני.

באוגוסט 2009 ביקר יעלון עם שרי ימין נוספים בהריסות חומש שפונתה בתוכנית ההתנתקות. כמו כן, השתתף בכנס של קבוצת "מנהיגות יהודית" בליכוד, בה גינה את ההתנתקות, והסביר חלק ממשנתו הפוליטית. אמר כי בישראל קיים חולי אותו כינה "הפיתרוניזם". "כשיש סכסוך, אנו מחפשים פתרון...אנחנו לא מסוגלים להכיל מציאות של בעיה ללא פתרון. הרי העולם המערבי, מצא פתרון לכל דבר, אפילו כזה שאיפשר לאדם להגיע לירח". "הפיתרוניזם, מוביל לעכשוויזם", הוא טען בכנס כי זוהי תופעה פסיכולוגית, כמו וירוס פנימי שגורם לנו להאמין שניתן להביא שלום עכשיו. הפסיכולוגיה הזאת, לדבריו, מנוצלת בצורה מניפולטיבית על ידי האליטות, מאוסלו ועד להתנתקות. דברים אלו הוצגו בחדשות ערוץ 2 כקריאה לתנועת "שלום עכשיו" וירוס, ועוררו סערה תקשורתית. עוד אמר "אנחנו התרגלנו שלערבים מותר לחיות בכל מקום: בנגב, בגליל, בשכם, בג'נין, ויש אזורים שאסורים ליהודים. זה אנחנו גרמנו". וסיכם בקשר לשאלת ההתנחלויות, ב"אשר לשאלת ההתיישבות, יהודים צריכים ויכולים להיות בכל מקום בארץ ישראל לנצח. כל התיישבות צריכה לעבור את אישור הרשויות, ומה שעולה בניגוד להחלטות לא ראוי. זה בניגוד לחוק. אדם לא יכול ללכת להתיישב באיזה מקום שהוא רוצה"[44][45].

למרות התבטאויותיו אלה תמך יעלון בהחלטת הקבינט ב-25 בנובמבר 2009 להקפיא את הבנייה הפרטית החדשה באיו"ש למשך עשרה חודשים[46].

בעת הפעולה לעצירת המשט לעזה במאי 2010 היה יעלון ממלא מקום ראש הממשלה, עקב היעדרותו מהארץ של נתניהו. הוא הגן על ההחלטה לעצור את המשט ועל החלטת הלוחמים לפתוח באש, אך הוסיף: "במקום שבו צריך לתת צל"שים, צריך לבדוק גם את נוהל הקרב"[47]. באוקטובר 2011, משהובא לאישור הממשלה מתווה ההסכם לשחרור גלעד שליט, הצביע השר יעלון כנגד מתווה העסקה בטענה כי הדבר יהווה ניצחון לארגון החמאס ולארגוני הטרור ויסכן את ביטחונם של אזרחי ישראל[48].

 
יעלון נועד בלשכתו עם מזכיר ההגנה האמריקאי צ'אק הייגל, אפריל 2013

שר הביטחון עריכה

 
יעלון עם מזכיר ההגנה אשטון קרטר, יולי 2015
 
משה (בוגי) יעלון, בכנס הרצליה 2016 של המכון למדיניות ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי הרצליה.

ב-18 במרץ 2013 מונה יעלון לתפקיד שר הביטחון, במהלך הרכבת הממשלה לאחר הבחירות לכנסת ה-19, והחליף בכך את אהוד ברק[49].

ב-2013 החליט יעלון על המשך הייצור וההצטיידות בטנק המרכבה סימן 4מ אחרי שהיה חשש לסגירת קו הייצור עקב קשיים כלכליים. במאי 2014, התנגד יעלון לחתימה על האמנה לפיקוח על סחר בנשק, מחשש שתפגע בצה"ל[50].

מספר התבטאויות שלו נתפשו כביקורת על ארצות הברית וגרמו למורת רוח בקרב הממשל האמריקאי. כשר ביטחון נקט יעלון במדיניות נוקשה כנגד פעולות תג מחיר וכן כלפי מתיישבים מן היישוב יצהר[51] ותמך במעצרים מנהליים כנגד חשודים בתג מחיר[52].

בדצמבר 2015 אסר יעלון על כל פעילות משותפת של צה"ל עם "שוברים שתיקה", כגון מתן הרצאות וסדנאות על ידי נציגי הארגון לחיילים או השתתפות בדיונים משותפים[53][54].

בסוף 2015 הוענק ליעלון אות אביר איכות השלטון על יושרה פוליטית[55].

ב-24 במרץ 2016 גינה יעלון בחריפות את הירי שביצע באותו היום חייל צה"ל סמל אלאור אזריה במחבל מנוטרל בחברון. בעקבות זאת הוא ספג ביקורת, בין היתר מפי שר החינוך נפתלי בנט ויו"ר "ישראל ביתנו" אביגדור ליברמן[56].

ב-20 במאי 2016 הודיע יעלון על התפטרותו מהממשלה ומהכנסת, לאחר שנודע על כוונת ראש הממשלה להעבירו לתפקיד שר החוץ כדי לפנות את תפקיד שר הביטחון לאביגדור ליברמן, על מנת שתצטרף ישראל ביתנו לממשלה. בנאום ההתפטרות מתח יעלון ביקורת על נתניהו[57].

ביוני 2016 הוענק לו תואר עמית כבוד מהמרכז האקדמי רופין.[דרוש מקור]

הזירה הפלסטינית עריכה

שנת 2013 התאפיינה בהסלמה ב"טרור העממי" (פיגועי דקירה, יידוי אבנים ובקבוקי תבערה) ביהודה ושומרון כאשר מדיניות צה"ל תחת מפקד פיקוד המרכז ניצן אלון היא להכיל את האירועים ולשמור על איפוק. ברצועת עזה הנהיג יעלון מדיניות של תגובה מיידית על כל הפרה של הרגיעה, כולל על ירי פצצות מרגמה ורקטות שנפלו בשטחים פתוחים.

יעלון היה מעורב במשא ומתן בין ישראל לפלסטינים (2013–2014) והציג עמדה נצית המתעקשת על ביטחון ישראל, הכרת הפלסטינים במדינת ישראל כמדינה יהודית, הפסקת ההסתה במערכת החינוך ושמירת נוכחות ישראלית בבקעת הירדן - דרישות שהפלסטינים דוחים. כן סבור יעלון שהפלסטינים בראשות אבו מאזן אינם פרטנר מאחר שלא התפשרו בכלום ורק התבצרו בעמדותיהם - שאינן מקובלות על ישראל[58].

במבצע צוק איתן, תמך יעלון במשא ומתן עם החמאס וציין כי "המטרה של מקבלי ההחלטות היא להחזיר את חמאס לשולחן המשא ומתן בקהיר"[59]. הוא העדיף לסיים את המבצע ללא כניסה קרקעית לרצועת עזה בכלל, ורצה להביא לחיסול המנהרות באמצעים מדיניים[60]. כבר בתחילת המבצע הוא ביקש מחמאס הפסקת אש, אך סורב. לאחר המבצע הוא אמר שחמאס רצה לסבך את ישראל בניסיון קרקעי להפלת שלטונו, והתגאה כי מנע מבצע כזה[61][62]. במהלך המבצע נפל סג"ם הדר גולדין, קרוב משפחתו (פרופ' שמחה גולדין, אביו של הדר, הוא בן דוד שני של יעלון)[63]. במהלך מלחמת חרבות ברזל הוא הצדיק את מדיניותו בימי צוק איתן ואמר: "אם יש משהו שאני מצטער עליו מצוק איתן הוא שנכנסנו. אין פתרון קסם לא מדיני ולא צבאי. אני לא יודע איך עוקרים את שלטון חמאס"[64]. יעלון טען ש"היה ניתן למנוע את המלחמה לו ניתן מענה למצוקה האזרחית בעזה"[65].

בעקבות גל הטרור הפלסטיני בסוף 2015 ותחילת 2016 הממשלה החליטה על החמרת הענישה על יידוי אבנים, הריסת בתי מחבלים והוצאת הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית של ערביי ישראל מחוץ לחוק.

זירות אחרות עריכה

בתקופת יעלון ייחסו לחיל האוויר הישראלי מספר תקיפות בסוריה השסועה במלחמת אזרחים שנועדו להשמיד נשק "שובר שוויון" שהעביר משטר אסד לחזבאללה.

לאחר ההתפטרות ממשרד הביטחון ופרישתו מהליכוד עריכה

 
יעלון (מצד שמאל), הקמת כחול לבן
  ערך מורחב – כחול לבן (רשימה)

לאחר ההתפטרות אמר שיתמודד על הנהגת המדינה ויקים מפלגה חדשה. לצורך כך הקים את העמותה מנהיגות אחרת[66]. בספטמבר 2017, אמר יעלון בריאיון למקור ראשון כי אינו פוסל שותפות פוליטית וקואליציונית עם מפלגת העבודה ויאיר לפיד[67]. עוד אמר בריאיון שהוא דוגל באוטונומיה בשטחי יו"ש, בישות מפורזת שהיא פחות ממדינה. לדבריו גם רבין תמך בישות מפורזת שהיא פחות ממדינה.

ב-25 בדצמבר 2018, יעלון העלה סרטון בפייסבוק שבו הודיע על הקמת מפלגה בראשותו ועל כוונתו להתמודד בבחירות לכנסת העשרים ואחת[68]. ב-2 בינואר 2019 הקים מפלגה חדשה בשם תל"ם[69], שבהמשך התמזגה עם מפלגת חוסן לישראל[70] ולבסוף התמודדה ברשימת כחול לבן. במסגרת האיחוד הוצב יעלון במקום השלישי. הרשימה קיבלה 35 מנדטים ויעלון חזר לכנסת. ב-26 במרץ 2020 הודיע יעלון ביחד עם יאיר לפיד על פיצול כחול לבן, על רקע כוונותיו של יו"ר כחול לבן, בני גנץ, לקדם משא ומתן לממשלת אחדות עם בנימין נתניהו. לאחר הפיצול החליטו לפיד ויעלון להקים סיעה משותפת, יש עתיד – תל"ם[71]. לקראת הבחירות לכנסת העשרים וארבע החליט להתמודד עצמאית מטעם מפלגתו תל"ם. עם זאת, ב-1 בפברואר 2021 החליט שלא להתמודד בבחירות והסיר את מועמדותו[72].

בנובמבר 2021 מונה ליושב ראש סינפטק (Synaptech), קרן הון סיכון חדשה שתגייס הון באיחוד האמירויות[73].

בעקבות פרסומים של יעלון כי עו״ד דוד שמרון קיבל שוחד בהיקף של עשרות מיליוני יורו במסגרת עסקת הצוללות, ושחלק מהכספים אף הועבר לראש הממשלה בנימין נתניהו, הגיש שמרון באוגוסט 2020 תביעת דיבה בסך יותר מחצי מיליון ש"ח נגד יעלון.[74] ב-17 בדצמבר 2023 הסתיימה התביעה בפשרה, לפי חויב יעלון לשלם 88,000 ש״ח לשמרון, לאחר שהודה שאין אמת בדברים הללו.[75]

משנתו הפוליטית עריכה

משנתו הפוליטית של יעלון מפורטת בספרו "דרך ארוכה קצרה", שראה אור בספטמבר 2008[35]. באוגוסט 2018 יצאה לאור מהדורה מעודכנת ומורחבת של הספר, ובה פרקים העוסקים באירועי עשר השנים שחלפו מאז צאת המהדורה הראשונה.

בספרו קושר יעלון בין הנסיגה מלבנון למה שכונה על ידו "מלחמת הטרור הפלסטינית" של שנת 2000. הוא מסביר כי הערבים במזרח התיכון למדו לאחר מלחמת יום הכיפורים כי במלחמה בעצימות מלאה לא ניתן להכריע את מדינת ישראל. אך פגיעה הדרגתית, כפי שביצע החזבאללה בלבנון, יש בה כדי לשבור מחוסנה של מדינת ישראל. תזה זו הוצגה כבר בשנתו הראשונה כרמטכ"ל בריאיון שהעניק לארי שביט. ההתנתקות בשנת 2005, לדבריו, היא שהביאה לעליית החמאס ברצועת עזה מספר חודשים לאחר מכן. בכך מצדיק יעלון את התנגדותו לתוכנית ההתנתקות.

יעלון מדגיש כי "חיי האדם הם מעל האדמה". כלומר טוב שלום מארץ ישראל השלמה. אולם, מאחר שכל נסיגה מביאה עמה גל של טרור, אסור לישראל במצב העניינים הנוכחי לבצע נסיגות נוספות. הוא מכנה את הדרך השואפת ל"שלום עכשיו" בספרו כ"הדרך הקצרה". יעלון מציע כי "הדרך הארוכה" הנמנעת בשלב זה מנסיגות כלשהן, היא זו שתפגין חוסן בעיני הערבים במזרח התיכון, ורק היא שתביא לשלום. הוא טוען כי "הדרך הארוכה, היא הקצרה" ומכאן שם הספר.

להגדרתו של יעלון ב-2008, הוא עודנו "מפא"יניק" שהתחנך על ערכי השמאל, ומפלגת העבודה היא שנטשה את ערכיה, בכך שהיא מתעלמת מן העובדה כי אין פרטנר אמיתי לשלום בזירה הפלסטינית. קשרו של יעלון לאידאולוגיה ה"מפא"יניקית" התבטא גם במכתבו לטוני בלייר, שם ציטט את בן-גוריון שכינה את אלו החושבים שפריחה כלכלית בקרב האוכלוסייה הערבית תפחית מן הרצון לפגוע בישראל "הציונים הנאיביים". יעלון מסביר כי ההתנחלויות אינן מקור המוטיבציה הפלסטינית לפעילות טרור; וכי הסיבה העיקרית לטרור היא החינוך הפלסטיני. בימי יאסר ערפאת, גם לאחר החתימה על הסכמי השלום, לימדו בבתי הספר הפלסטינים כי ארץ ישראל כולה שייכת לערבים, ואין מקום לעם היהודי בין הירדן לים התיכון. בכנס ירושלים שנערך בפברואר 2010 אמר יעלון: "יש לאמץ את הגישה של בנייה מלמטה למעלה של יסודות הישות הפלסטינית, שבמרכזה שינוי המסר החינוכי לכזה התומך בשלום ומתנגד להסתה, לטרור ולשנאה. בלי כל אלה כל הסכם שלום עלול להפוך להסכם של הפסקת אש זמנית, שינוצל על ידי גורמי הטרור להתחמש ולהתכונן לסיבוב הבא"[76].

העימות בארץ ישראל הוא, לדבריו, חלק ממלחמת תרבויות שמתנהלת במזרח התיכון. בין תרבות מערבית שמקדשת את החיים, לתרבות איסלאמית ג'יהאדית המקדשת את המוות. ישראל מושכת אש בתוך מלחמת התרבויות הזו. העוינות הבסיסית כלפי ישראל מקורה בכך שהיא נתפסת כעמדה קדמית של המערב במזרח האיסלמי. זהו ההקשר שלפיו צריך לראות את העימותים באזור. מתחייב ממנו שהנוסחה של "שטחים תמורת שלום" אינה רלוונטית. עלינו לגבור על איום האסלאם הג'יהאדי, ולנצח במלחמת התרבויות.

בנוסף, יעלון סבור ש"אין פודין את השבויים ביתר על דמיהן", והיה אחד מהשרים שהתנגדו לעסקת שליט, שבמסגרתה שוחררו 1,027 מחבלים. יעלון נימק את המורכבות של הנושא בערבי הסברה בכך ששחרור מחבלים בעסקאות קודמות הביא להרג אזרחים וחיילים שמניינם עלה על מספר המשוחררים[48].

מבחינה חברתית – יעלון הצהיר לא פעם על תמיכתו בשוויון זכויות מלא לקהילת הלהט"ב ותמך פומבית בנישואים חד מיניים[77].

חיים אישיים עריכה

יעלון נשוי לעדה ואב לשלושה ילדים. בתו אשבל שירתה שירות לאומי, ובן ובת נוספים שלו שרתו ביחידות מובחרות[78]. יעלון הוא קרוב משפחה של הזמר סטטיק[79]. הוא בעל תואר ראשון במדע המדינה מטעם אוניברסיטת חיפה. מתגורר במודיעין-מכבים-רעות.

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

אתרים רשמיים:

ראיונות:

כתבות:

מכּתביו:

הערות שוליים עריכה

  1. ^ אמירה לם, צילומים: יונתן בלום, פנים אל מול פנים, באתר ynet, 8 ביוני 2016
  2. ^ למשל: הודעה על אצילת סמכויות, י"פ 6595 מיום 22 במאי 2013
  3. ^ אתי דור, ומי הגיע לכנס המחזור? בוגי, באתר ynet, 22 ביולי 2002
  4. ^ 1 2 אמיר בוחבוט‏, כשהתחזית על מלחמה בקיץ מתממשת, באתר וואלה!‏, 04 בספטמבר 2014
  5. ^ רשימת חברים ותושבים בגרופית, מעודכנת ל-2012(הקישור אינו פעיל, 5.1.2019)
  6. ^ משה (בוגי) יעלון, דרך ארוכה קצרה, ידיעות ספרים, 2008, עמודים 42–44.
  7. ^ משה יעלון, תמיד אחרי נחמיה, מאמר שכתב לזכרו של האלוף נחמיה תמרי, במחנה, ‏ 02.01.2004.(הקישור אינו פעיל, 5.1.2019)
  8. ^ דני דור יהודה שיף ודב גולדשטיין, "המצביאים: סיפורם של הרמטכ"לים", הוצאת "מעריב", 2002, עמוד 198.
  9. ^ עמוס הראל, בדרך לאיסמעיליה החליט סמל המחלקה יעלון לחזור לגדוד 50, באתר הארץ, 3 באוקטובר 2003.
  10. ^ אמיר אורן, במשקפיים של יעלון, באתר הארץ, 12 ביולי 2002.
  11. ^ 1 2 עמוס הראל, בוגי מן הצנחנים, באתר הארץ, 28 באוגוסט 2002
  12. ^ דניאל אדלסון, מורשת הניצחון וזיכרון הנופלים, אתר זרוע היבשה, ‏ 1.5.2008.
  13. ^ משה (בוגי) יעלון, דרך ארוכה קצרה, ידיעות ספרים, 2008, עמודים 221-223.
  14. ^ לילך שובל, המובחרים, באתר ישראל היום, 23 בספטמבר 2011
  15. ^ על מבצע "שלכת" באתר סיירת הצנחנים.(הקישור אינו פעיל, 5.1.2019)
  16. ^ אמיר בוחבוט, סיירת מטכ"ל בת 50, באתר nrg, משה יעלון מספר כיצד הגיע לסיירת מטכ"ל, מעריב, ‏ 24/3/2007.
  17. ^ אבי קרבל, עוזי דיין מספר: כך חיסלנו את המחבלים הערבים במשגב-עם, "ישראלי פטריוטי", 16.05.2014.
  18. ^ אהרל'ה ויסברג, כך חילצו התותחנים את סיירת מטכ"ל בלבנון, באתר ישראל היום, 27 באפריל 2012.
  19. ^ משה (בוגי) יעלון, דרך ארוכה קצרה, ידיעות ספרים, 2008, עמודים 55–56.
  20. ^ דני דור יהודה שיף ודב גולדשטיין, "המצביאים: סיפורם של הרמטכ"לים", "אגב, להבדיל ממפקדי סיירת אחרים, לבוגי אין צל"שים. את ארבעת הצל"שים שאמור היה לקבל במהלך פיקודו על סיירת מטכ"ל, הוא ביקש להפוך לצל"שים יחידתיים ולא אישיים.", הוצאת "מעריב", 2002, עמוד 201.
  21. ^ משה (בוגי) יעלון, דרך ארוכה קצרה, ידיעות ספרים, 2008, עמ' 55-61
  22. ^ משה זונדר, סיירת מטכ"ל, כתר ספרים, 2000. תקופת משה (בוגי) יעלון, עמ' 224–237
  23. ^ עפר שלח, אל תצפו למהפכה, באתר ynet, 14 במרץ 2002.
  24. ^ עמנואל רוזן, רגע לפני שמת הרג המחבל את ירון, מעריב, ‏ 21 בנובמבר 1990.
  25. ^ בן כספית ואילן כפיר, "אהוד ברק: חייל מספר אחד",קוראים, 1998, עמוד 251.
  26. ^ משה (בוגי) יעלון, דרך ארוכה קצרה, ידיעות ספרים, 2008, עמ' 227–228
  27. ^ זאב שיף, כן, גם אופציה צבאית, הארץ, ‏ 11.05.1997, כפי שהועלה באתר פרש.
  28. ^ עמוס הראל‏, יעלון: נשוב ונתקוף מטרות בסוריה, באתר וואלה!‏, 17 בנובמבר 2003.
  29. ^ בן כספית, האזרח זכאי, מעריב, ‏ 03.06.2005, כפי שהועלה באתר פרש.
  30. ^ אילן מרסיאנו, הרמטכ"ל בחוץ וביטחון: זכאי לא דיבר אמת, באתר ynet, 9 בנובמבר 2004
  31. ^ אלכס פישמן, מנותקים מהמציאות. עשור להתנתקות, באתר ynet, 27 ביוני 2015
  32. ^ אבי דיכטר תומך בהתנתקות ותוקף את יעלון: "אין מודיעין שתומך בהערכותיו", באתר וואלה!‏, 10 ביוני 2005
  33. ^ אמיר בוחבוט, מופז: כהונת הרמטכ"ל לא תוארך, באתר nrg‏, 16 בפברואר 2005
  34. ^ ספרו של יעלון "דרך ארוכה קצרה"
  35. ^ 1 2 משה יעלון, "שרון לא הבין מה זה מדינת חוק. מופז היה שפוט", באתר ynet, 20 בספטמבר 2008
  36. ^ עמוס הראל, צה"ל נפרד מיעלון וקיבל את פני רמטכ"ל ההתנתקות, דן חלוץ, באתר הארץ, 2 ביוני 2005.
  37. ^ ארי שביט, יעלון: אחרי ההתנתקות צפויה מלחמת טרור שנייה של פיגועים ורקטות קסאם למרכז הארץ, באתר הארץ, 1 ביוני 2005
  38. ^ רוני סופר, יעלון: ההתנתקות פגעה בהרתעה, חמאסטן נולדה, באתר ynet, 23 בינואר 2006
  39. ^ ארי שביט, יש גבול, באתר הארץ, 15 בספטמבר 2006
  40. ^ יעלון ממשיך לתקוף: חיילים מתו בשביל ספין, באתר ynet, 14 בספטמבר 2006
  41. ^ הרמטכ"ל לשעבר, משה יעלון, תוקף בחריפות את יורשו: "דן חלוץ השחית את הצבא", באתר TheMarker‏, 5 ביולי 2007
  42. ^ בוגי יעלון: אין מנוס מפעולה קרקעית בעזה, באתר nrg‏, 26 במאי 2007
  43. ^ מרב דוד, יעלון מצטרף לליכוד: דרך הנסיגות לא יכולה להימשך, באתר nrg‏, 18 בנובמבר 2008
  44. ^ רועי שרון, יעלון: יהודים צריכים להתיישב בכל מקום בארץ ישראל, באתר nrg‏, 19 באוגוסט 2009
  45. ^ אבי בלום, מבחן בוגי, באתר בחדרי חרדים, 27 באוגוסט 2009
  46. ^ רוני סופר, הקבינט הקפיא את הבנייה; נתניהו: נבנה בירושלים, באתר ynet, 25 בנובמבר 2009
  47. ^ מזל מועלם ויהונתן ליס, השר משה יעלון: במקום שצריך לתת צל"שים צריך לבדוק את נוהל הקרב, באתר הארץ, 8 ביוני 2010
  48. ^ 1 2 טל שלו, כתבתנו המדינית‏, השר יעלון: "עסקת שליט תביא לרצח מאות ישראלים", באתר וואלה!‏, 13 באוקטובר 2011
  49. ^ יאיר אלטמן ומיכל רשף‏, נתניהו מחלק תיקים: סער שר הפנים, יעלון לביטחון, באתר וואלה!‏, 17 במרץ 2013
  50. ^   גילי כהן, יעלון מסרב להחיל אמנה לפיקוח על סחר נשק מחשש שתפגע בצה"ל, באתר הארץ, 28 במאי 2014
  51. ^   עמוס הראל, פרשנות || העימותים ביצהר: כבר לא עשבים שוטים, אלא בעיה חמורה, באתר הארץ, 8 באפריל 2014.
  52. ^   גילי כהן, עמוס הראל, חיים לוינסון, שר הביטחון יעלון תומך במעצרים מנהליים לאנשי ימין קיצוני, באתר הארץ, 13 באפריל 2014.
  53. ^ "אנו מודעים לניסיון הנואל של ארגונים שונים להוציא את דיבתנו רעה ואת דיבתם של חיילי צה"ל רעה ברחבי העולם, וזה מאבק שמחייב אותנו לחשוף את פרצופם האמיתי של אותם אנשים במקביל להגנה על החיילים. [...] מדובר בצביעות ובתעמולה שקרית נגד חיילי צה"ל ומדינת ישראל, וזהו חלק ממסעות הדה-לגיטימציה נגדנו. לכן גם הוריתי לאסור את כניסתם של חברי 'שוברים שתיקה' לכל פעילות עם צה"ל. אם אנשי 'שוברים שתיקה' היו באמת חרדים למוסר שלנו, כפי שאנו דואגים וחותרים לשמור על ערכי המוסר שלנו, הם היו פועלים מול צה"ל באופן ישיר, ולא משחירים את פני חיילינו בחוץ לארץ. [...] ככל שחלף הזמן התברר שמדובר בארגון הפועל ממניעים זדוניים, ונגד תופעות שכאלו ניאבק בחורמה." ציטוט של משה יעלון בהודעה בדף הפייסבוק של יעלון, פייסבוק, 13 בדצמבר 2015.
  54. ^ איתי בלומנטל ויואב זיתון, יעלון על סכנת מעצר לוחמי צה"ל בחו"ל: תופעה בלתי נסבלת, צביעות, באתר ynet, 13 בדצמבר 2015.
  55. ^ זוכי אות אביר איכות השלטון 2015 באתר התנועה לאיכות השלטון.(הקישור אינו פעיל, 5.1.2019)
  56. ^   גילי כהן, יעלון בביקורת על בנט: מי שמנסה לרצות מיעוט קיצוני אלים יוביל אותנו לאנרכיה, באתר הארץ, 27 במרץ 2016.
  57. ^ יואב זיתון ומורן אזולאי, יעלון התפטר: "בגלל התנהלות נתניהו וחוסר האמון בו", באתר ynet, 20 במאי 2016
  58. ^ יעלון: קרי משיחי ואובססיבי, באתר ערוץ 7, 14 בינואר 2013
  59. ^ יניר יגנה‏, יעלון לתושבי העוטף: "הצבא יסייע למי שירצה להתפנות", באתר וואלה!‏, 23 באוגוסט 2014
  60. ^ עקיבא ביגמן, צבא ההכלה של יעלון, אתר מידה, 2 באוקטובר 2014
  61. ^ חיים רמון, ‏לצד נתניהו, היו אלה ברק ויעלון שקידמו את החיים לצד חמאס, באתר מעריב אונליין, 20 באוקטובר 2023
  62. ^ יואב זיתון, נתניהו: חמאס = דאעש. יעלון: טוב שלא מוטטנו, באתר ynet, 30 בספטמבר 2014
  63. ^ הדר, קרוב משפחתו של יעלון, 3 ביולי 2014
  64. ^ חדשות סרוגים, ‏בוגי יעלון מודה: זה הדבר היחיד שאני מצטער עליו, באתר "סרוגים", 29 באוקטובר 2023
  65. ^ שחר אילן, הציטוט המביך של גנץ בקבינט בצוק איתן: "אין למנהרות משמעות של יכולות גדולות מדי", באתר כלכליסט, 28 בפברואר 2017
  66. ^ oranusgroup, העמותה למנהיגות אחרת בראשות משה בוגי יעלון, באתר manhigut.co.il (באנגלית) (ארכיון)
  67. ^ "מקור ראשון, חשבון הנפש של יעלון: 'לא אני זה שהשתנה'". NRG. נבדק ב-2017-09-29.
  68. ^ אריק בנדר, ‏יעלון הודיע רשמית: "מקים מפלגה, קורא לשילובי כוחות", באתר מעריב אונליין, 25 בדצמבר 2018
  69. ^ אריק בנדר, ‏משה יעלון רשם את מפלגתו תל"ם: "הגיע הזמן למנהיגות שתוכלו לסמוך עליה", באתר מעריב אונליין, 2 בינואר 2019
  70. ^ יובל קרני, מורן אזולאי ואיתי שיקמן, סופית: בני גנץ ובוגי יעלון ירוצו ברשימה משותפת, באתר כלכליסט, 29 בינואר 2019
  71. ^ צבי זרחיה ו-ynet, כחול לבן מתפרקת; גנץ ואשכנזי בדרך לממשלת אחדות, באתר כלכליסט, 26 במרץ 2020.
  72. ^ יו"ר תל"ם משה (בוגי) יעלון הודיע כי מפלגתו לא תתמודד בבחירות, באתר ynet, 1 בפברואר 2021.
  73. ^ אודי עציון, הקריירה החדשה של בוגי יעלון: ישמש יו"ר קרן הון סיכון באמירויות, באתר כלכליסט, 24 בנובמבר 2021
  74. ^ גיא פלג, ‏עו"ד שמרון הגיש תביעה נגד משה יעלון ודורש יותר מחצי מיליון שקלים, באתר ‏מאקו‏, 5 באוגוסט 2020
  75. ^ שירית אביטן כהן, הפרסומים היו שקריים: בוגי יעלון ישלם פיצוים לדוד שמרון בגין הוצאת דיבה, באתר ישראל היום, 17 בדצמבר 2023;
    ת"א 10450-08-20 דוד שמרון נ' משה יעלון
  76. ^ פנחס וולף‏, יעלון: "ההגנה הטובה נגד טרור היא התקפה", באתר וואלה!‏, 17 בפברואר 2010
  77. ^ נועם (דבול) דביר ואיתי בלומנטל, יעלון: "לאפשר נישואים לחברי הקהילה הגאה", באתר ynet, 6 בפברואר 2015
  78. ^   ליאור דיין מחובר - משה בוגי יעלון, סרטון בערוץ "HOT", באתר יוטיוב (אורך: 33:10), 24 במאי 2017
  79. ^ הלה אומץ על ידי בת דודה של עדה יעלון
משה יעלון - תבניות ניווט