משה כרמל

משה כרמל (זליצקי) (17 בינואר 1911 – 14 באוגוסט 2003) היה מראשי "ההגנה", אלוף בצה"ל, איש ציבור ישראלי, חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל.

משה כרמל

משה כרמל בשנת 1955
לידה	17 בינואר 1911 מינסק מזובייצקי, פולין
פטירה	14 באוגוסט 2003 (בגיל 92) תל אביב-יפו, ישראל
מדינה	ישראל
מפלגה	המערך
סיעה	אחדות העבודה - פועלי ציון המערך לאחדות פועלי ארץ ישראל
שר התחבורה 3 בנובמבר 1955 – 17 בדצמבר 1959 (4 שנים ו־6 שבועות) תחת ראש הממשלה דוד בן-גוריון → זלמן ארן יצחק בן-אהרן ← 30 במאי 1965 – 15 בדצמבר 1969 (4 שנים ו־28 שבועות) תחת ראש הממשלה לוי אשכול, יגאל אלון, גולדה מאיר → ישראל בר-יהודה עזר ויצמן ←
חבר הכנסת 9 ביוני 1958 – 17 בינואר 1966 (7 שנים ו־31 שבועות)
17 בנובמבר 1969 – 13 ביוני 1977 (7 שנים ו־29 שבועות) כנסות 3 - 6, 7 - 8
שירות צבאי מדינה ישראל השתייכות ההגנה צבא הגנה לישראל תקופת הפעילות 1948–1950 (כשנתיים) דרגה   אלוף פעולות ומבצעים המרד הערבי הגדול   מלחמת העצמאות
תפקידים נוספים חבר בוועדת החוץ והביטחון חבר בוועדה לענייני ביקורת המדינה

ביוגרפיה

משה כרמל נולד במינסק-מאזובייצק שבפולין, אז חלק מן האימפריה הרוסית. הוא עלה לארץ ישראל ב-1924. היה פעיל בנוער העובד ונמנה עם מייסדי קיבוץ נען בשנת 1930. לאחר פרישתו מצה"ל החל בלימודים אקדמיים. בוגר האוניברסיטה העברית בלימודי היסטוריה ופילוסופיה ובוגר המכון למדעי המדינה בפריז.

שירות צבאי

הצטרף ל"ההגנה" בתור מפקד קורס הקצינים של הארגון לפני קום המדינה. בשנים 1939–1941 נאסר בכלא עכו, ובזמן שהותו בכלא כתב יומן שמאוחר יותר התפרסם כספר תחת הכותרת "מבין החומות" בחתימת "אסיר עברי". לאחר מכן היה קצין גדנ"ע ארצי מטעם ההגנה (1942–1943).

ערב מלחמת העצמאות היה מפקד מחוז חיפה. בסוף פברואר מונה למפקד חטיבת כרמלי אשר כבשה, בין היתר, את חיפה ואת הגליל המערבי כולל עכו. בסוף מאי 1948 מונה למפקד חזית הצפון. תחת פיקודו נכבשו נצרת, שפרעם, ציפורי ועוד, במבצע דקל ויתר הגליל במבצע חירם. ביוני החליף את שמו מ"זליצקי" ל"כרמל".

בתור האלוף הראשון של פיקוד הצפון, ייצב קו לאורך כביש הצפון והניס את כוחות צבא ההצלה של קאוקג'י אל מעבר לגבול. בימיו שרר שקט יחסי בגבולות, לאחר שנחתמו הסכמי שביתת הנשק עם שלוש שכנותיה של ישראל.

כרמל פרש מצה"ל ב-1950 בדרגת אלוף.

כפוליטיקאי ואיש ציבור

בתחילה היה חבר סיעה ב' במפא"י ובשנת 1944 נמנה עם מייסדי "התנועה לאחדות העבודה". בשנת 1954 פרש ממפ"ם והיה ממקימי מפלגת אחדות העבודה - פועלי ציון. בבחירות לכנסת השלישית הוצב ברשימת המפלגה במקום ה-12, אך המפלגה קבלה רק 10 מנדטים. למרות זאת, הוא מונה לשר התחבורה כנציג מפלגתו עד לסוף אותה הקדנציה (דצמבר 1959).

בסוף ספטמבר 1956 השתתף במשלחת הישראלית לוועידה שהתקיימה בצרפת, בה נידון שיתוף פעולה נגד מצרים, שהפך למבצע קדש. במהלך הטיסה מעל צפון אפריקה, דרך כרמל על מכסה פתח ההפצצה של המטוס החשוך ונפל בעדו. הוא אחז בדפנות הפתח כשפלג גופו התחתון השתלשל מחוץ למטוס ונגרר פנימה על ידי אחד מאנשי הצוות. שלוש מצלעותיו נשברו, אולם הוא השתתף בוועידה כמתוכנן.

ביוני 1958, לאחר התפטרותו מהכנסת של יצחק טבנקין, נכנס כרמל לכנסת וכיהן בה בין השנים 1958–1966 ו-1969–1977. כמו כן, שב כרמל לכהן בין השנים 1965–1969 כשר התחבורה.

כרמל שימש גם כעורך הראשי של "למרחב" - ביטאונהּ של "אחדות העבודה -פועלי ציון". לאחר כהונתו בכנסת שימש יו"ר מועצת המנהלים של חברת אל על. בשנת 1993 הוענק לו התואר יקיר העיר תל אביב-יפו.

משה כרמל נפטר בתל אביב בגיל 92, ונטמן בבית העלמין קריית שאול. הוא הותיר אחריו שתי בנות. על שמו רחוב בחיפה.

ספריו

• מבין החומות: מ"ג מכתבים מאת אסיר עברי, מהדורה ראשונה הקיבוץ המאוחד, תש"ב. בהוצאת מטכ"ל, תש"ט 1949. מהדורה חדשה בהוצאת הקיבוץ המאוחד, 1995
• מערכות צפון, הוצאת מטכ"ל, 1949
• מאבק וטרור, הוצאת יד טבנקין, 1987
• צנחני היישוב באירופה הכבושה, הוצאת יד טבנקין, 1992

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא משה כרמל בוויקישיתוף

• משה כרמל, באתר הכנסת
• משה כרמל, באתר כנסת פתוחה
• דוד תדהר (עורך), "אלוף (אברהם) משה כרמל (זליצקי)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ז (1956), עמ' 2865
• ביוגרפיה, באתר תנועת העבודה הישראלית
• . משה כרמל בטקס נטיעת יער המגינים, חורשה על שם חללי גדוד 21. במעמד בן-גוריון. יומני כרמל, ינואר 1949 (התחלה 0:52)
• אברהם משה כרמל (1911-2003), דף שער בספרייה הלאומית