משה מוסק

ארכיונאי שהיה מנהל גנזך המדינה ויושב ראש האיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע, היסטוריון, חוקר תולדות היישוב, יהדות בולגריה ומדעי הארכיונאות

משה מוסק (נולד ב-8 ביוני 1941, ימבול, ממלכת בולגריה) הוא ארכיונאי שכיהן כמנהל גנזך המדינה וכיושב ראש האיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע, היסטוריון, חוקר תולדות היישוב, יהדות בולגריה ומדעי הארכיונאות, סופר ילדים ופובליציסט.

משה מוסק
Moshe mossek.jpg
לידה 8 ביוני 1941 (בן 81)
ימבול, ממלכת בולגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי היסטוריה, ארכיונאות
מקום מגורים ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט אלי כדורי עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
חקר תולדות היישוב, יהדות בולגריה ומדעי הארכיונאות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קורות חייועריכה

ראשית חייו והשכלהעריכה

נולד בעיר ימבול בשם משה מוסקונה לאלברט נסים מוסקונה יליד קאזאנלק ולאסתר מפאנו–בסן מימבול. ב-4 בנובמבר 1948 עלה לישראל והתיישב עם משפחתו בירושלים.

רכש השכלה תיכונית בבית חינוך - תיכון עירוני ג' (ירושלים). שירת בנח"ל והיה חבר קיבוץ יד מרדכי. לאחר שחרורו, רכש תואר ראשון במדע המדינה ולימודים רוסיים ותואר שני ביהדות זמננו מהאוניברסיטה העברית. ב-1974 רכש דוקטורט מבית הספר לכלכלה ומדע המדינה של לונדון.[1] נושא עבודת הדוקטורט: "הרברט סמואל ומדיניות העלייה – הגישה הבריטית, הציונית והערבית", בהדרכת פרופ' אלי כדורי.

קריירה מקצועיתעריכה

בין 19692008 הועסק מוסק בארכיון המדינה. בין 1984–2008 כיהן כסגן גנז המדינה והממונה על הארכיון, ובין 19941995, כיהן כגנז המדינה.[1][2] במקביל, בין 19922005 כיהן כחבר ועדת ההוראה ומרצה לתואר מוסמך אוניברסיטה, בבית הספר לספרנות ארכיונאות ומידע, של האוניברסיטה העברית. ב-1996 ייסד את המגמה ללימודי ארכיונאות במכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין וניהל אותה עד 2006. בין 20092016 ניהל מוסק את מכון גנזים.

מוסק היה חבר בוועדות מקצועיות של המועצה הבינלאומית לארכיונאות, המסונפת לאונסק"ו:

  • הוועדה לניהול רשומות (1989 – 1994)
  • הוועדה לתחיקה ארכיונית (1989 – 1994)
  • הוועדה לתכנון פעילות הארגון (1994 – 1998)
  • נציג ישראל וחבר הנהלה במכון הבינ"ל למדעי הארכיונאות, מריבור, סלובניה-טריאסט, איטליה (1992–1998).[3]

כן כיהן כ:

  • נציג ישראל בארגון סיב"ל (באנגלית: CIBAL – International Information Center for Balkan Studies), סופיה, הארגון לחקר המקורות לתולדות ארצות הבלקן והים התיכון (1989–1990).[4]
  • נציג ישראל בקולוקוויום חוקרים בינ"ל לחקר ההיסטוריה המשותפת של ארצות מזרח ומרכז אירופה (בפולנית: Colloquia Jerzy Skowronek Dedicata), ורשה, (1996–2003).[5]

פעילות ציבוריתעריכה

בין 1976–2006 כיהן משה מוסק כחבר הנהלת האיגוד הישראלי לארכיונאות ומידע, בין 1976–1982 כיהן כמזכיר האיגוד ובין 1989–1994 כיהן כיושב ראש האיגוד. במקביל, כיהן כחבר הנהלת האגודה לשיתוף פעולה ואחווה ישראל בולגריה, ובין 2010–2016 כיהן כיו"ר האגודה. ב-1999 נמנה עם מייסדי וחברי הנהלת עמותת סלבדור למורשת יהודי בולגריה. נמנה עם מייסדי, חברי הנהלה וכיהן כמזכיר "קרן רחל (רשקה) דניאלובה למען יהודי בולגריה בישראל" (2001–2016).[6] ב-2021 נמנה עם מייסדי וחברי הנהלת עמותת "בית מורשת יהדות בולגריה ביפו". בין 2006–2013 כיהן כיו"ר האגודה הישראלית לתיעוד בעל פה, ובהמשך כיהן בוועד המנהל של האגודה.[7]

מבחר מפרסומיועריכה

ספריםעריכה

  • הרברט סמואל ומדיניות העלייה: הגישה הבריטית, הציונית והפלסטינית, הוצאת סטימצקי, 2019
  • עיצוב המדיניות הארכיונית בישראל בפועל ובהיבט אישי, האיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע, 2021
  • הנסיך מירון ועלילות לאונרד ארמנדו דה-פרסיה מלך פרנויה, הוצאת ירון גולן, 1995
  • יוני קנטי בעקבות האוצר, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2001

מאמריםעריכה

  • "המאבק על הנהגת יהודי בולגריה לאחר השחרור", יהדות מזרח אירופה בין שואה לתקומה, 1944 -1948, עורך בנימין פינקוס (אוניברסיטת בן-גוריון,1987)
  • "כולנו בולגרים – יהודי בולגריה בין מורשת ספרד לתרבות אשכנז", עדות – עדות לישראל, גלות עלייה, קליטה תרומה ומיזוג. (לא צוינה הוצאה, 2001)
  • "גנזך המדינה וארכיוני הרשויות המקומית", ארכיון, מקראות לארכיונאות ולתיעוד, גיליון 10–11, איגוד הארכיונאים בישראל, 1999.
  • "גנזך המדינה ימים של טרם בראשית", ארכיון, כתב עת ישראלי לארכיונאות ולתיעוד, גיליון 14–15, גנזך המדינה בשיתוף איגוד הארכיונאים בישראל, 2007.
  • "הצלת ארכיון הסרטים של נתן אקסלרוד", ארכיון, כתב עת ישראלי לארכיונאות ומידע, גיליון 16, 2010.
  • "ארכיונים של סופרים, האם הם עלולים לגלות מארצנו? על פרשת ארכיון כתבי היד של יהודה עמיחי", מאזניים, דו-ירחון לספרות, אגודת הסופרים העברים. גיליון מיוחד, מוקדש למכון "גנזים", מס' 6, 2012.
  • The Bulgarian Church and the Jews during the Second World War, Shvut, Studies in Russian and East European Jewish History and Culture, Ed. Benjamin Pinkus, Ben Gurion and Tel Aviv Universities, 2001

חיים אישייםעריכה

מוסק מתגורר בירושלים, נשוי למרלין לבית רוקר, אב ל-3 ילדים וסב ל-8 נכדים. אחיו הצעיר ניסים מוסק הוא במאי קולנוע דוקומנטרי.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא משה מוסק בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 משה מוסק, באתר jewish-theatre.
  2. ^ משה מוסק, באתר prabook.com (באנגלית).
  3. ^ International Institute for Archival Science of Trieste and Maribor (IIAS).
  4. ^ אתר ארגון סיב"ל.
  5. ^ Colloquia Jerzy Skowronek Dedicata, באתר archiwa.net (בפולנית).
  6. ^ מידע על קרן רשקה דניאלובה, באתר milgot.co.il.
  7. ^ האגודה הישראלית לתיעוד בעל פה, באתר האוניברסיטה העברית.