משה מטראני
רבי משה בר יוסף מִטְרָאנִי (המבי"ט; 1500 – 1580; ה'ר"ס – ה'ש"מ), היה ראש ישיבה ופוסק, מחכמי צפת במאה ה-16.
| לידה |
1505 סלוניקי, האימפריה העות'מאנית  |
|---|---|
| פטירה |
1580 (בגיל 75 בערך) ירושלים, האימפריה העות'מאנית |
| מקום קבורה |
 בית הקברות היהודי העתיק, צפת |
| מדינה |
 האימפריה העות'מאנית |
| תקופת הפעילות |
? – 1585 |
| חיבוריו |
בית אלהים, שו"ת המבי"ט |
  | |
ביוגרפיהעריכה
רבי משה מִטְרָאנִי נולד לרבי יוסף מטראני, בן למשפחת חכמים ממגורשי ספרד (1492) שהתייחסה לרבי ישעיה דיטראני. בשנת רנ"ז הגיע אביו לסלוניקי שביוון, שם נולד לאחר שלוש שנים בנו. בגיל 18, לאחר שרכש השכלה תורנית מקיפה אצל דודו, רבי אהרן מטראני, באדריאנופול, עלה לארץ ישראל. הוא השתקע בעיר צפת ולמד תורה אצל רבי יעקב בירב והיה לתלמידו המובהק. בגיל 25 התמנה לחבר בית הדין של רבי יעקב בירב, וזכה להיסמך על ידי מורו יחד עם הרב יוסף קארו שהגיע גם הוא לצפת באותן שנים.
במשך 54 שנים ישב המבי"ט בבית הדין בצפת ועסק בהרבצת תורה וכתיבת תשובות לשאלות שהופנו אליו מרחבי העולם היהודי. המבי"ט היה חברו של רבי יוסף קארו והם הרבו לדון יחד בענייני הלכה, לצד מקרים של מחלוקת ואי הסכמה. לאחר פטירת רבי יוסף קארו שימש במשך 5 שנים כאב בית הדין. כן עמד בקשר עם חכמי דורו באימפריה העות'מאנית, בהם: הרדב"ז, רבי בצלאל אשכנזי ורבי משה אלשיך.
המבי"ט היה שותף לחרם שהטיל דון יוסף נשיא על נמל אנקונה ב-1556, בעקבות רציחה מתוכננת של עשרים וארבעה יהודים בידי האפיפיור פאולוס הרביעי והאינקוויזיציה המקומית לשם החזרתם לנצרות; כתוצאה מהמעשה, הכריז דון יוסף נשיא בסיוע רבנים כהמבי"ט[1] ר' יוסף קארו (?)[2], ומהריב"ל[3] ואחרים על חרם על נמל אנקונה, ובכך פתח במלחמה כלכלית מול האפיפיור. לאחר מות האפיפיור, בוטל החרם על העיר.
נפטר ביום טוב אחרון של פסח בשנת ש"מ (1580) והניח אחריו שני בנים: רבי שלמה שהיה רב במצרים ורבי יוסף מחכמי צפת ומגדולי הפוסקים בדורו [אשר כתב את תולדותיו בהקדמת ספרו צפנת פענח].
בין תלמידיו של המבי"ט היה, רבי יום טוב צהלון.
ספריועריכה
50 שנה לאחר מותו הדפיסו בניו את שני כרכי תשובותיו הכוללים כ-800 תשובות לשאלות שנשאל בענייני הלכה.
בחייו נדפסו ספריו: קריית ספר (ונציה שי"א) שבו בירר בכל דין במשנה תורה לרמב"ם אם הוא מדאורייתא, או על פי שלוש עשרה מידות שהתורה נדרשת בהן, או לפי הלכה למשה מסיני או מדברי חכמים ותקנותיהם. וכן ספרו "בית אלהים" (ונציה של"ו) כולל שלושה חלקים: שער התפילה, שער התשובה, ושער העיקרים (בדפוס ראשון נקרא שער השלישי בשם שער העיקרים בדפוסים מאוחרים נקרא בשם שער היסודות כי בו מבאר את יסודות הדת). לספר צורף גם פרק מיוחד הכולל ביאור על פרק שירה.
בנוסף, חיבר פירוש על "התחיה והפדות" מאת רס"ג וספר "אגרת גאולת עולם", כמו כן הוא הראשון שחיבר ביאור על פרק שירה.
כמו כן כתב לעצמו קיצור לתשובות הרשב"ש והרשב"ץ ולספר יוחסין.
המבי"ט השאיר כתבים מעטים בקבלה על ספר הפליאה, הנמצאים באוסף גרשם שלום, בספרייה הלאומית בירושלים, ונדפסו בקובץ מקבציאל.
לקריאה נוספתעריכה
- אילן וואיה, המבי"ט לדורו : היבטים חברתיים ומוסריים במשנת רבי משה מטראני (המבי"ט), ירושלים : הוצאת ראובן מס, תשפ"א.
קישורים חיצונייםעריכה
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "משה מטראני", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1104-1102, באתר HebrewBooks
- משה מטראני, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- רבי משה בן יוסף מטראני ״המבי״ט״ מראשוני בוני הגליל וזמנו, בתוך: אברהם אלמליח, חמדת ישראל, עמודים 147 והלאה
- דוד הלחמי, רבי משה מטראני (המבי"ט), ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, באתר אוצר החכמה
- כתב יד, קרית ספר (קטע), מאה 18, ירושלים, באתר הספרייה הלאומית
- ספריו
- קרית ספר, ויניציאה שיא, באתר HebrewBooks
- קרית ספר, ניו יורק תשיג, באתר HebrewBooks
- שו"ת מבי"ט חלק א-ב, לבוב תרכא, באתר HebrewBooks
- בית אלהים, ויניציאה שלו, באתר HebrewBooks
- בית אלהים, ורשה תרלב, באתר HebrewBooks
| תקופת חייו של הרב משה מטראני על ציר הזמן |
|---|
 |