משה מטראצ'ינה
משה מטראצ'ינה (טראצ'ינו) (1555- 1623) היה מחכמי איטליה במאה ה-17, רב בקהילת פרארה (Ferrara) ונחשב כפוסק מרכזי באיטליה.
המשפחה עריכה
משפחתו הייתה מפורסמת בתלמידי חכמים. מוצא המשפחה הוא מהעיר טראצ'ינה (Terracina) בחופה המערבי של איטליה, בין רומא לבין נאפולי. בזמן השלטון הספרדי במאה ה-15 גורשו היהודים תושבי העיר: חלקם עברו לרומא - מדינת הכנסייה, אך הרוב העדיפו לעבור לצפון איטליה.
ר' מנחם מטראצינה הזמין סופרים שיכתבו עבורו ספרי קודש. היה זה תחליף לדפוס כאשר מדובר היה בהעתקות בודדות. באחד הספרים כותב הסופר:
אני שמשון צרפתי בן כ"מ אבי הנ"ר אליהו חלפן יצ"ו כתבתי החומש לכ"מ מנחם יצ"ו מטרצינו עם התרגום והפרוש של רבי שלמה (רש"י) ואבן עזרא בשנת 5254 לבריאת עולם (1494).
מנחם בן משולם מטרצינה מופיע בראש כת"י של תנ"ך שנכתב בפיזה בשנת רנ"ו (1496), וכך נכתב:
קניין כספי אני הצעיר מנחם בכ"מ משלם זלה"ה מטרצינה אשר הכתבתיהו לעצמי.
רבנות בפרארה עריכה
רבי משה היה מחשובי רבני קהילת פרארה במשך עשרים וחמש שנה לפחות.
בשנת שנ"ח (1598) פסק הלכה בקשר לכשרות המקווה בקהילת רוויגו. המחלוקת ידועה ונכתבו אודותיה ספרים לכאן ולכאן. בסופו של דבר מופיעה בספר פלגי מים[1] הפיסקה הבאה :
פסק האלוף כמהר"ר משה טיראצינו נר"ו מפיראר"א
כאשר עברתי על הצעת מעשה המקוה, מהנשאים בני רוויג"ו יצ"ו, אשר הונחה לפני, אך הפעם מצאתי מוחלפת השיטה מאת אשר ראיתיה עד הנה... ולענ"ד אלו (=הרבנים המכשירים את המקווה) היו מסכימים גם הם לגזירת החכם האוסר... כה דברי הצעיר הנאנח הוא משה בכמה"ר מנחם זלה"ה מטראצינו הכותב וחותם פה פיראר"א י"ג ימים לירח מנחם שס"ז לפ"ה.
בשנת שס"א (1600) פסק בסכסוך בין בנקאי מנטובה לבין בעלי המלאכה והסוחרים של אותה קהילה.
בשנת ש"ע (1610) התבקשה הסכמה לפסק דין של הרמ"ע מפאנו, וכה הוא כתב בראש התשובה ובסופה:
לאה ילדה והניקה פחות משלושים יום...ולאחר שמונה חודשים התגרשה... ולאחר שמונה חדשים אחרים שדכה עצמה. ועתה שאל המשודך, והוא בני, מהו לכנוס. ואני הוריתי לו להיתר... והסכימו עמי בעלי ההוראה בעיר, חוץ מא' שנפתה לדעת חכם מן החוץ, ושניהם בדין זה בחוץ".
לפסק הדין ניתנה הסכמה של "משה בכמר מנחם זלה"ה מטראצינה.
סמוך לשנת ש"ף (1620) התעוררה בפירארה מחלוקת בעניין הזכות להלוות בריבית לגויי הסביבה. המוחזקים בכך לא רצו להניח למשפחה נוספת להצטרף לעיסוק זה. לפני כמה שנים פרסם הרב דניאל שוורץ כרוז ובו דעות הרבנים שאסרו להשיג את גבולם של המוחזקים בהלוואות.[2]בכרוז סוכמו דבריהם של הרבנים בקיצור, אך הם כתבו תשובות מפורטות. אחד המוזכרים בכרוז הוא "האלוף כמהר"ר משה טירצינה".
משיב עריכה
נוסף לנושאים שנהפכו למחלוקות ציבוריות, שהוזכרו לעיל, השיב רבי משה ופסק בכל תחומי ההלכה: ריבית, נידה, כתובה, ארבעה אבות נזיקין הלכות דיינות, ועוד.
בכתב יד אחד, שבו מקובצות תשובות של כמה חכמי איטליה מאותה תקופה, נמצאות תשובות של רבי משה מטראצינה, כתובות בכתב ידו בנושאים הבאים:
- בעניין מכירת בית במשכנתא, וצוואה בעש"ג (=ערכאות של גויים) וחרם לגלות שטרותיו.
- בעניין נאמנות הבוררים לומר שטעו בקביעת התאריך המוזכר בפסק.
- שאנשי הוועד הנבחר אינם צריכים להתחשב בתקנות הקודמות שנשכח זכרם.
- בעניין חיוב המשלח בנזקי השליח.
- בדין שכיר-שותף שנגרם נזק בפשיעתו.
לקריאה נוספת עריכה
הרב ישראל מרדכי פלס הגאון כמה"ר משה מטריצינה, המעין, הוצאת מוסד יצחק ברויאר, כרך מה גל' ג [ניסן תשס"ה] עמ' 70-79.
קישורים חיצוניים עריכה
- מידע על משה מטראצ'ינה בקטלוג הספרייה הלאומית