משה פאלייר מקוברין
רבי משה פאלייר (ט"ז בכסלו תקמ"ד (11 בדצמבר 1783) - כ"ט בניסן תרי"ח (13 באפריל 1858); נודע בשם רבי משה מקוברין או הקוברינֶר) היה אדמו"ר בולט בליטא ההיסטורית (בלארוס של היום) באמצע המאה ה-19. מן האבות הרוחניים של חסידות סלונים והאדמו"ר הראשון מקוברין. היה נשיא קופת מעות ארץ הקודש מטעם כולל רייסין.
| לידה |
11 בדצמבר 1783 ט"ז בכסלו תקמ"ד פיֶיסק | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
13 באפריל 1858 (בגיל 74) כ"ט בניסן תרי"ח | ||||
| תקופת הפעילות |
? – 13 באפריל 1858  | ||||
| רבותיו | רבי מרדכי מלעכוויטש. רבי נח מלעכוויטש | ||||
| חיבוריו | אמרות טהורות, אמרות משה | ||||
| |||||
  | |||||
ביוגרפיה עריכה
נולד בפיֶיסק שעל יד קוברין (הסמוכה לבריסק) לישראל אליעזר. למד אצל הרב משה משרשוב ובהמשך אצל רבי מרדכי מלעכוויטש. מסופר כי בעקבות דבקותו ברבו זה גירשו חותנו מביתו. כן העיד עליו רבו שבכל יום הוא מגלה דרך חדשה בעניין "בכל דרכיך דעהו"[1]. נהג להקפיד על טבילה במקווה, גם כאשר היה קר כקרח.
לאחר פטירת רבו דבק בבנו, רבי נח מלעכוויטש. כשנפטר גם הוא בשנת ה'תקצ"ג (1832), נסע במשך כ־3 שנים לרבי שלמה חיים מקוידנוב, נכדו של רבי מרדכי, אך לאחר מכן פרש עם קבוצת חסידים והחל לכהן כאדמו"ר בקוברין. למרות שהיה אדמו"ר נסע כחסיד אל רבי ישראל מרוז'ין, שקיבלו בכבוד רב.
נודע בענוותו. על אוהל קברו נכתב שמי שיפריז בשבחו "אקום ואטור בו בזה ובבא, אבל מותר לכל אחד להגיד עלי שהייתי אוהב ישראל".
לאחר פטירתו פנו רוב חסידיו לרבי אברהם וינברג, מייסד שושלת חסידות סלונים. ומיעוטם המשיכו לנסוע לנכדו רבי נח נפתלי מקוברין.
משנתו עריכה
כמו רבותיו, המשיך את דרכה של חסידות קרלין המדגישה את חשיבות התפילה בהתלהבות. תמך בעלייה לארץ ישראל וחסידיו הקימו בית מדרש בטבריה.
כן היה מדגיש בקרב חסידיו "שכל חבורה בישראל יש להם שער בשמים והשער שלנו הוא אמונה ושפלות"[2].
דברי תורתו רוכזו בספר אמרות טהורות, ורשה תר"ע, וכן באמרות משה, בני ברק תשמ"ט.
לקריאה נוספת עריכה
- זאב רבינוביץ, החסידות הליטאית, עמ' 127
- יצחק אלפסי (עורך), אנציקלופדיה לחסידות, אישים כ-ת, ירושלים תשס"ה, עמ' רצד-רצה
קישורים חיצוניים עריכה
- אמרות ועובדות ממנו בספר "אור ישרים" באתר היברובוקס.
- דוד הלחמי, רבי משה ברבי אליעזר פאליער, חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' רצ"ב, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
הערות שוליים עריכה
- ^ מכון אמונה ודעת, תורת אבות, ישיבת בית אברהם סלונים, ירושלים תשכ"ט, עמ' רצג
- ^ רבי מרדכי חיים סלאנים בהקדמתו לספר בית אברהם, ניסן תשי"א.