פתיחת התפריט הראשי

משה מרדכי בידרמן

האדמו"ר מלעלוב והחל מתשכ"ב גם האדמו"ר מקרלין לעלוב

רבי משה מרדכי בידרמן (ה'תרס"ג - כ"ד בטבת ה'תשמ"ז, ינואר 1987) היה האדמו"ר מלעלוב, והחל מה'תשכ"ב גם האדמו"ר מקרלין לעלוב.

רבי משה מרדכי בידרמן מלעלוב
רבי משה מרדכי מלעלוב.jpg
לידה ה'תרס"ג
ירושלים
פטירה ינואר 1987 (בגיל 84 בערך)
כ"ד בטבת ה'תשמ"ז
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
חסידות לעלוב
מקום מגורים ירושלים, בני ברק
מקום פעילות בני ברק
הקודם אביו רבי שמעון נתן נטע
תחילת כהונה ה'תר"ץ
אב ר' שמעון נתן נטע בידרמן
אם חנה
ילדים

שמעון נתן נטע בידרמן (השני)

אברהם שלמה בידרמן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

קורות חייועריכה

נולד בשנת ה'תרס"ג בירושלים שבין החומות לחנה ורבי שמעון נתן נטע. אמו נפטרה בילדותו ואביו העתיק מקום מגוריו לקרקוב שבפולין. כיתום נשאר עם אחיו בבית סבו האדמו"ר רבי דוד מלעלוב שנודע כמנהיג עדת החסידים בירושלים, הסבא חיבבו במיוחד והשקיע רבות בחינוכו. מנעוריו עמל בימים ובלילות בתורה ועבודת ה'. בלילות קבע מקום לימודו בישיבת המקובלים שער השמים בירושלים העתיקה. בגיל שבע עשרה קיבל סמיכת חכמים מגדולי התורה בירושלים. לאחר פטירת סבו יצא לשהות עם אביו בקרקוב, שם שודך לרעייתו הרבנית עטיל לבית שווארץ בת אשת אביו בזיווג שני. במשך שנות שהותו באירופה ביקר כמה מצדיקי דורו, ביניהם האדמו"רים מבעלז וקוזניץ אשר הפליאו במעלותיו אך דבק בעבותות אהבה ברבו האדמו"ר אברהם אלימלך מקרלין, אשר לימים מינהו למנהיג חסידי קרלין בארץ ישראל.

 
האדמו"ר מלעלוב עם האדמו"ר מצאנז קלויזנבורג

עם פטירת אביו, בצום גדליה ג' בתשרי ה'תר"ץ בירושלים, הוכתר כממלא מקומו על ידי זקני חסידות לעלוב. קבע את מושבו בירושלים, אחר כך בתל אביב ובני ברק ושוב חזר לירושלים באמרו שאינו מסיח דעתו ממנה, בערוב ימיו עברה חצר החסידות לשיכון ה' בבני ברק.

התפרסם כצדיק מופלא ופועל ישועות. עריכת שולחנותיו היו לשם דבר. נהג לטבול רבות במקווה וסבל ייסורים. נערץ על ידי אדמו"רי דורו, קשר עמוק נוצר בינו לבין האדמו"ר רבי אהרן מבעלזא ורבי ישראל אבוחצירה (הבאבא סאלי). הקפיד להצניע למדנותו ומדרגותיו, לאחר פטירתו נודע כי נהג לסיים לימוד ש"ס בבלי כולו מדי שנה.

בשנת ה'תשכ"ב מונה רבי משה מרדכי ביוזמת החסיד יהושע השל הלטובסקי גם לאדמ"ורם של פלג "הזקנים" בחסידות קרלין. בעקבות כך היה לרבן של שתי חצרות, תופעה יחידאית בתנועת החסידות. הפלג שבראשה עמד רבי משה מרדכי נקרא כיום חסידות פינסק-קרלין.

רבי משה מרדכי נפטר בכ"ד בטבת ה'תשמ"ז ונקבר בבית הקברות בהר הזיתים, לצד אדמו"רי בית לעלוב, אביו, סבו ואבי סבו. חלק מדברי תורתו כונסו בספר "ברכת משה".

 
קבר רבי משה מרדכי בהר הזיתים

צאצאיועריכה

  • רבי אברהם שלמה, הוכתר לאחר פטירתו לאדמו"ר בירושלים
  • רבי שמעון נתן נטע, הוכתר לאחר פטירתו לאדמו"ר בבני ברק
  • רבי אלתר אלעזר מנחם, הוכתר מספר שנים לאחר פטירתו לאדמו"ר, גם הוא בבני ברק. בנו הוא הרב אלימלך בידרמן
  • רבי פנחס, הוכתר לאחר פטירת אחיו הבכור רבי אברהם שלמה לאדמו"ר מלעלוב-ניקלשבורג, בשכונת גאולה
  • רבי ישכר דב, הוכתר לאחר פטירת אחיו הבכור רבי אברהם שלמה לאדמו"ר, חצרו ברחוב בר-אילן. מכונה באופן לא-רשמי לעלוב-פיעטרקוב
  • בתו נחמה רוחמה, נישאה לרבי שמואל צבי ראזנפעלד, האדמו"ר מלעלוב-קארלין בבני ברק

שני בנים נוספים לא כיהנו כאדמו"רים.

קישורים חיצונייםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • שמעון טיקוצקי, קראקא קדישא, המבשר התורני, כ"ב בטבת תשע"ז, עמ' ד-ו
  • הנ"ל, השולחן אשר לפני ה' - זכרונות ר' שמחה מנחם קרקובסקי (משמשו של הרבי), שם, עמ' ז-ט
  • אלחנן קלאר, כבקרת רועה עדרו - זכרונות תלמידו הרב יצחק דוד גרוסמן, שם, עמ' י
  • הרב זאב מילר, שובו בנים שובבי"ם, שם, עמ' יא-יב