משה מרדכי בידרמן
רבי משה מרדכי בידרמן (ה'תרס"ג, 1903 – כ"ד בטבת ה'תשמ"ז, ינואר 1987) היה האדמו"ר השישי של חסידות לעלוב, והחל מה'תשכ"ב גם האדמו"ר מקרלין לעלוב.
לידה |
1903 ה'תרס"ג ירושלים | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
ינואר 1987 (בגיל 84 בערך) כ"ד בטבת ה'תשמ"ז | ||||||
מקום קבורה | בית הקברות היהודי בהר הזיתים | ||||||
מקום מגורים | תל אביב, ירושלים, בני ברק | ||||||
מקום פעילות | בני ברק | ||||||
תקופת הפעילות | ? – ינואר 1987 | ||||||
בת זוג | עטיל | ||||||
אב | רבי שמעון נתן נטע בידרמן | ||||||
אם | חנה | ||||||
צאצאים | רבי אברהם שלמה בידרמן רבי שמעון נתן נטע בידרמן | ||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
ביוגרפיה
עריכהנולד בשנת ה'תרס"ג בירושלים לרבי שמעון נתן נטע בידרמן וחנה. לאחר שנפטרה אמו היגר אביו לקרקוב שבפולין, והותירו יחד עם אחיו בבית סבו האדמו"ר רבי דוד מלעלוב מנהיג עדת החסידים בירושלים, ואצלו גדל והתחנך. בלילות למד בישיבת המקובלים שער השמים בירושלים העתיקה. בגיל שבע עשרה קיבל סמיכת חכמים מהרב אברהם יצחק הכהן קוק[דרוש מקור]. לאחר פטירת סבו היגר לקרקוב מגורי אביו, שם נישא לעטיל לבית שווארץ בת אשת אביו בזיווג שני. במשך שנות שהותו באירופה ביקר כמה מרבני דורו, ביניהם האדמו"רים מבעלז וקוזניץ, ונהיה חסיד של רבי אברהם אלימלך מקרלין, אשר לימים מינהו למנהיג חסידי קרלין בארץ ישראל.
בשנת ה'תרפ"ו עלה אביו חזרה לירושלים ושם נפטר בג' בתשרי ה'תר"ץ. עם פטירת אביו מונה למלא את מקומו על ידי זקני חסידות לעלוב. תחילה התגורר בירושלים, לאחר מכן בתל אביב, בני ברק, ולאחר מכן חזר לירושלים באמרו שאינו מסיח דעתו ממנה, בערוב ימיו עברה חצר החסידות לשיכון ה' בבני ברק.
בשנת ה'תשכ"ב מונה ביוזמת החסיד יהושע השל הלטובסקי גם לאדמ"ורם של פלג "הזקנים" בחסידות קרלין. בעקבות כך היה לרבן של שתי חצרות, תופעה ייחודית בתנועת החסידות. הפלג שבראשה עמד נקרא כיום חסידות פינסק-קרלין.
היה מוערך על ידי אדמו"רי דורו ומיודד עם רבי אהרן מבעלזא והבאבא סאלי. הקפיד להצניע למדנותו ומדרגותיו, לאחר פטירתו נודע כי נהג לסיים לימוד ש"ס בבלי כולו מדי שנה.
נפטר בכ"ד בטבת ה'תשמ"ז לאחר שש שנות מחלה מייסרת. נקבר בבית הקברות בהר הזיתים, סמוך לאדמו"רי בית לעלוב, אביו, סבו ואבי סבו. חלק מדברי תורתו הודפסו בספרים "ברכת משה" "קדושת מרדכי" ו"אמרי קודש".
צאצאיו
עריכה- בתו הגדולה שרה חנה בלימא נישאה לשמואל עוזר קאפף מלעלוב-ברנוביץ'. נפטרה בשנת תשע"ח.
- רבי אברהם שלמה, לאחר פטירת אביו הוכתר לאדמו"ר מלעלוב
- רבי שמעון נתן נטע, לאחר פטירת אביו הוכתר לאדמו"ר מקרלין לעלוב
- רבי דוד צבי ישראל, לא כיהן כאדמו"ר ונפטר בתשנ"ד. בנו הוא הרב יעקב יצחק בידרמן שליח חב"ד בווינה.
- רבי אלתר אלעזר מנחם, מספר שנים לאחר פטירת אביו הוכתר לאדמו"ר, גם הוא בבני ברק. בנו הוא הרב אלימלך בידרמן
- רבי פנחס, לאחר פטירת אחיו הבכור רבי אברהם שלמה הוכתר לאדמו"ר מלעלוב-ניקלשבורג, בשכונת גאולה
- רבי ישכר דוב, לאחר פטירת אחיו הבכור רבי אברהם שלמה הוכתר לאדמו"ר, חצרו ברחוב בר-אילן. מכונה המהרי"ד מלעלוב וכן האדמו"ר מפיעטרקוב.
- רבי שמעלקא, לא מכהן באדמו"רות ומתגורר בשכונת עזרת תורה בירושלים.
- בתו נחמה רוחמה, נישאה לרבי שמואל צבי ראזנפעלד, האדמו"ר מלעלוב-קארלין בבני ברק
לקריאה נוספת
עריכה- בנימין בראון, כספינה מיטלטלת: חסידות קרלין בין עליות למשברים, ירושלים: מרכז זלמן שזר, 2018.
- שמעון טיקוצקי, קראקא קדישא, המבשר התורני, כ"ב בטבת תשע"ז, עמ' ד-ו
- הנ"ל, השולחן אשר לפני ה' - זכרונות ר' שמחה מנחם קרקובסקי (משמשו של הרבי), שם, עמ' ז-ט
- אלחנן קלאר, כבקרת רועה עדרו - זכרונות תלמידו הרב יצחק דוד גרוסמן, שם, עמ' י
- הרב זאב מילר, שובו בנים שובבי"ם, שם, עמ' יא-יב
- שמואל הניג, משה איש האלוקים (שני כרכים), ירושלים תשס"ב.
- ונפשו קשורה בנפשו מסכת הקשרים בין הרמ"מ מלעלוב לרנ"ג וינטרוב ודברי תורה ומסמכים מהרמ"מ מלעלוב jdn
קישורים חיצוניים
עריכה- גדעון מרון, "כבה נר ישראל" התאבלו אלפים במות הרבי מלעלוב, מעריב, 26 בינואר 1987
- וידאו של הרבי מלעלוב
- י. הלר, משה איש האלוקים, המבשר תורני, גיליון 1, פרשת שמות, כ' בטבת ה'תשס"ט. באתר אוצר החכמה.
- ונפשו קשורה בנפשו - רבי נח גד וינטרוב והרבי מלעלוב
- משה מרדכי בידרמן (1903-1987), דף שער בספרייה הלאומית
- כרטיס הקבר של רבי משה מרדכי בידרמן, באתר הר הזיתים