משה נוידרפר

משה נוידרפר (22 בספטמבר 1924 - 5 בינואר 1995) היה מראשי משרד האוצר, הממונה על הכנסות המדינה, מנכ"ל בנק מרכנתיל דיסקונט ועמד בראש מוסדות ציבור רבים.

נוידרפר בראשית שנות ה-90

ביוגרפיה

עריכה

ילדותו ולימודיו

עריכה

משה נוידרפר נולד בעיירה קומרנו שבפולין (כיום באוקראינה). ב-1935 עלה לארץ ישראל עם הוריו ליפא יום-טוב נוידרפר ואסתר לבית אלטמן, ושני אחיו; כמעט כל בני משפחתו שנותרו בפולין נספו בשואה.

למד בבית הספר תל נורדאו בתל אביב, ובגיל 13 נאלץ לצאת לעבודה כדי לסייע בפרנסת המשפחה כנער שליחויות בבנק אפ"ק. את השכלתו התיכונית השלים בלימודי ערב בגמנסיה השכלה.

היה חבר בתנועת הנוער הציוני.

בשנת 1941 החל לעבוד בלשכת מס הכנסה בתל אביב. בשנת 1949 נתמנה למפקח במס הכנסה. בתוקף תפקידו היה שליח משרד האוצר להטבעת המטבעות הראשונים של מדינת ישראל - מטבע של 25 מיל. בשנת 1952 נהרג אחיו הצעיר דב מהתפוצצות מוקש בשדות קיבוץ נחשון, שהיה בין מייסדיו.[1] ב-1954 התמנה כפקיד שומה תל אביב 2 בבית רומנו בתל אביב. בשנות ה-60 השלים את השכלתו האקדמית כרואה חשבון. ב-1958 התמנה לסגן נציב מס הכנסה.

ב-1968 יצא ללימודי תכנון מס בין-לאומי באוניברסיטת הרווארד. עם חזרתו ב-1969 התמנה לממונה על הכנסות המדינה וכיהן בתפקיד זה עשר שנים.

פעילות ציבורית

עריכה

ב-1973, בעקבות המחסור החמור בהכנסות שנבע ממלחמת יום כיפור, ניהל את המאמץ לגייס כספים במסגרת מלווה מלחמה מרצון שבראשות יצחק רבין.

ב-1975 כיהן תקופה קצרה גם כנציב מס הכנסה במקביל לתפקידו במנהל הכנסות המדינה. בתקופת כהונתו הוביל רפורמות חשובות במערכת המיסים ובראשן הרפורמה במס הכנסה ב-1975 והנהגת מס ערך מוסף ב-1976. הרפורמה במס הכנסה התבצעה בעקבות המלצות ועדת בן שחר שמונתה ב-1974 ובראשה עמד פרופ' חיים בן שחר. בעקבות המלצותיה של הוועדה נחקק ב-1975 תיקון 22 לפקודת מס הכנסה ("הרפורמה במס הכנסה").[2] בשינויים שהוכנסו במסגרת רפורמה יסודית זו יושמו שלושה עקרונות מרכזיים:

  • הורחב בסיס המס: כל הכנסתו של העובד (למעט מספר מצומצם של חריגים) חייבת במס. מותנו שיעורי המס (בעקבות הרחבת הבסיס לגבייתו).
  • כללי חישוב המס נעשו פשוטים יותר.
  • מס ערך מוסף הוטל לראשונה בישראל לראשונה ב-1 ביולי 1976, מכוח חוק מס ערך מוסף, בעקבות המלצותיה של ועדת אשר, שעסקה בעניין זה. המס פישט בהרבה את גביית המיסים העקיפים בישראל ונבנה כך שיקשה על העלמת מס.

כמו כן הוביל נוידרפר יזומות חשובות בתחום מניעת כפל מס וחתם על אמנות רבות למניעת כפל מס ובראשן עם ארצות הברית.

ב-1979 כיהן מספר חודשים כיועץ שר האוצר למלחמה באינפלציה.[3]

לאחר מכן מונה למנהל הכללי של בנק ברקליס דיסקונט, שנקרא מאוחר יותר בנק מרכנתיל דיסקונט, ועמד בראשו עד 1994. בזמן כהונתו הוביל את המהלך המורכב של יציאת בנק ברקליס העולמי משותפותו בבנק ומכירת חלקו לבנק דיסקונט, מהלך שהיה טעון היתר של המפקח על הבנקים.

עוד בתחום עיסוקו המקצועי היה חבר המועצה המייעצת למיסים של לשכת רואי החשבון, חבר המועצה המייעצת לחברות הממשלתיות, יושב ראש ועדת הכספים של רשות הנמלים, יושב ראש הדירקטוריון של צים קווי נוסעים ויושב ראש הסניף הישראלי של האגודה הפיסקלית הבין-לאומית.[4]

בפעילותו הציבורית הענפה עמד בראש הוועד המנהל של בית התפוצות ושל המכללה למינהל יושב ראש החברה לפיתוח מפעלי תיירות ושל אגודות הידידים של האוניברסיטה הפתוחה והתזמורת הפילהרמונית הישראלית.

בנוסף היה חבר פעיל בהנהלת מוסדות חינוך ותרבות: היכל התרבות, המשכן לאמנויות הבמה, האופרה הישראלית, התיאטרון הקאמרי, אוניברסיטת תל אביב, והאוניברסיטה הפתוחה. היה ממייסדיו של תיאטרון יידישפיל וחבר הנהלתו, ועמד שנים רבות בראש המועדון המסחרי והתעשייתי.

חיים אישיים

עריכה

היה נשוי ואב לשלושה. נטמן בבית העלמין קריית שאול. בנו הוא סא"ל (מיל.) ד"ר רמי נוידרפר, חוקר שואה בכיר.

הקמת קרן על שמו

עריכה

לאחר מותו הוקמה קרן להנצחת זכרו. ביוזמת הקרן הוקם לזכרו "אולם נוידרפר" בקמפוס האוניברסיטה הפתוחה ברעננה.

הקרן מעניקה מדי שנה מלגות לזכרו באוניברסיטה הפתוחה. את המלגות מקבלים כעשרה סטודנטים מצטיינים שלומדים או למדו באוניברסיטה הפתוחה תוך כדי שירותם הצבאי.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ דף לזכר דב נוידרפר, ב"לעד" – אתר לזכר האזרחים חללי פעולות האיבה
  2. ^   חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 22), התשל"ה-1975, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
  3. ^ מינויו של משה נוידרפר כיועץ מיוחד למלחמה באינפלציה, מעריב, 24 בינואר 1979
  4. ^   אתר האינטרנט הרשמי של International Fiscal Association