פתיחת התפריט הראשי

משה סוקולובסקי

תלמיד חכם וראש ישיבה ליטאי (ה"אמרי משה")

רבי משה סוקולובסקי (תרכ"ח, 1868, רוז'ינוי - י"ט בטבת תרצ"א, 2 בינואר 1931, בריסק דליטא) היה ראש ישיבה ליטאי. נודע בעולם הישיבות על שם ספרו ה"אמרי משה".

רבי משה סוקולובסקי
Sokolovski moses rabbi.jpg
לידה 1868
תרכ"ח
רוז'ינוי
פטירה 2 בינואר 1931 (בגיל 63 בערך)
י"ט בטבת ה'תרצ"א
בריסק דליטא
מקום פעילות בריסק דליטא
השתייכות יהדות ליטא
תפקידים נוספים ראש ישיבת "תורת חסד" בבריסק
רבותיו רבי חיים סולובייצ'יק
תלמידיו רבי אריה פומרנצ'יק, רבי משה סולובייצ'יק, רבי אהרון יהודה לייב שטיינמן
חיבוריו "מלאכת יום טוב", "אמרי משה"

הרב סוקולובסקי כיהן כראש ישיבת תורת חסד בבריסק.

ביוגרפיהעריכה

נולד לרב שמואל סוקולובסקי בעיירה רוז'ינוי, הסמוכה לבריסק דליטא. בילדותו התפרסם בשם "העילוי מרוז'ינוי".[1] בשנת תרנ"א, בהיותו בן 23, נישא למליה בתו של תושב בריסק בנימין חארי, שהיה אדם אמיד.

בשנה הראשונה לנישואיו כתב את ספרו הראשון "מלאכת יום טוב" העוסק בסוגיותיה של מסכת ביצה והלכות יום טוב, אך לא הדפיסו. בשנה שלאחריה הכיר את רבי חיים סולובייצ'יק שהתחיל אז לכהן כרבה של בריסק, ובעקבות היכרותם שינה את שיטת לימודו. מסיבה זו לא רצה להדפיס את ספרו זה שנכתב בתקופת לימודיו המוקדמת. הספר נדפס בידי אלמנתו חמש שנים לאחר פטירתו.

במשך שנים למד בבתי המדרש בבריסק, הייתה לו פינה קבועה לצד ארון הקודש והוא היה יושב ולומד בה עשרים שעות ביממה. הרב איסר יהודה אונטרמן בזכרונותיו, הדגיש את כושר הריכוז שלו, לדבריו היה יכול להתמקד במחשבה אחת במשך זמן רב ברציפות.[2]

בשנת תרנ"ו הוזמן על ידי רבי חיים סולובייצ'יק, בו ראה את רבו המובהק, לעמוד בראשות ישיבת "תורת חסד" בעיר בריסק, אך סירב. כפשרה נקבע שהאחראי לישיבה יהיה הרב שמחה זליג ריגר, מרבני העיר, ואילו אמירת השיעור השבועי, "שיעור כללי", המועבר מסורתית בידי ראשי ישיבות, הופקדה בידי הרב סוקולובסקי.

ספרו השני "אמרי משה" (ורשה תרפ"א), פרסם למעשה את שמו בעולם הישיבות, הספר הפך לאחד מספרי היסוד הישיבתיים בני תקופה זו שבין מלחמות העולם, והוא שימושי בעיקר בעת לימוד מסכת יבמות, שרבים מפרקיו עוסקים בסוגיותיה.[3] הספר הודפס בתחילה ללא כריכה, בחוברות בודדות, בשל בעיות תקציב. בשנים שאחר כך זכה הספר למהדורות רבות.

במהלך שיעור שהעביר בי"ג בטבת תרצ"א, בסוגיות "זיקה" הסבוכות שבמסכת יבמות, לקה בדמם תוך מוחי, ונפטר לאחר שבוע. על מקומו בראשות הישיבה עמד הרב ישראל חיים קפלן.

מתלמידיועריכה

חיבוריועריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ לפי י"ל מאשבוים, להלן "קישורים חיצוניים".
  2. ^ הרב איסר יהודה אונטרמן, בתוך: אליעזר שטיינמן (עורך), אנציקלופדיה של גלויות - סדרת פולין, כרך שני: בריסק-דליטא, תל אביב תשט"ו, עמ' 165. מ.צ. אילן, דמויות, שם, עמ' 216. לפי משה צינוביץ, עץ חיים, תל אביב, תשל"ב, עמ' 260, בעת הכנת שיעוריו היה עסוק בעניין שעל הפרק במשך 18 שעות רצופות.
  3. ^ במהלך מלחמת העולם השנייה אבדו באירופה רוב העותקים של הספר, ורק בודדים שרדו. מהעותק שהעניק המחבר לרב יעקב ישראל קניבסקי, נדפסה בישראל מהדורת צילום של הספר