פתיחת התפריט הראשי

הרב משה פארדו (ה'תק"ע, 1810, ירושלים - ט"ז באב ה'תרמ"ח, 1888, אלכסנדריה) היה רב ודיין שכיהן כאב בית הדין הספרדי בירושלים וכרבה הראשי של יהדות אלכסנדריה.

רבי משה פארדו
הרב משה פארדו תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 1810
ה'תק"ע
ירושלים
פטירה 24 ביולי 1888 (בגיל 78 בערך)
ט"ז באב ה'תרמ"ח
אלכסנדריה
מקום קבורה אלכסנדריה
מדינה האימפריה העות'מאנית האימפריה העות'מאנית החל מ-1844האימפריה העות'מאנית החל מ-1844
מקום פעילות ירושלים, אלכסנדריה
תפקידים נוספים רבה של אלכסנדריה ואב"ד הספרדי בירושלים
רבותיו רבי דוד אברהם קאריו
בני דורו אברהם אשכנזי
חיבוריו צדק ומשפט; שמו משה ועוד.

תולדות חייועריכה

נולד בירושלים בשנת ה'תק"ע (1810). אביו, הרב רפאל דוד פארדו, היה מצאצי רבי דוד פארדו ומחותנו החיד"א. אמו הייתה בת למשפחת אבולעפיה המפורסמת, שעליה נמנו מנהיגי היישוב היהודי בטבריה. למד בישיבת "חסד לאברהם - בניין שלמה" בירושלים, אצל הרב דוד אברהם קאריו (אז נרקמו קשרי ידידות בינו לבין חברו לספסל הלימודים הרב יעקב שאול אלישר). כיהן כדיין בבית הדין של העדה הספרדית בירושלים, תחת אב בית הדין הרב אהרן עזריאל ואחריו הרב אברהם אשכנזי. בשנת ה'תרכ"ז לערך התמנה לאב בית הדין. בשנת ה'תר"ל (1870) יצא כשד"ר לקהילות צפון-אפריקה, ובשובו בשנת ה'תרל"א התעכב באלכסנדריה, כשנה לאחר פטירתו של רבה של הקהילה, נתן עמרם. ראשי הקהילה הפצירו בו שיקח על עצמו את התפקיד, ולבסוף נענה לבקשתם. בספרו הביע את מורת רוחו על כך שבשל סיבות כלכליות עזב את כס הדיינות בירושלים. בתפקיד זה כיהן 17 שנה, עד לפטירתו, בט"ז באב ה'תרמ"ח.

תיקן תקנות חשובות בקהילה, בין היתר התיר להכניס ארון-נפטר לבית הכנסת אליהו הנביא בעת הלוויה, בניגוד לעמדת קודמו[1] וכן איסור נחרץ לפנות ל"אינדולקו" - נשים שעסקו ברפואה עממית[2].

התכתב בהלכה עם חכמי דורו, בהם רבי יצחק קובו, רבי יוסף חזן, קרוב משפחתו רבי שלום משה חי גאגין ועוד.

חיבוריועריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • אפרים לוי, לתולדות המחבר כמהר"ר משה פארדו, בתוך: צדק ומשפט, בהוצאת שיח ישראל, ירושלים, ה'תשמ"ב.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ראו פולמוס בעניין זה בשו"ת תעלומות לב לרבי אליהו בכור חזן (חלק ג' סי' יז.
  2. ^ ראו קונטרס "כנסייה לשם שמים" לרב מנשה סתהון מחלב
  3. ^ חלק ראשון (כ"ד באב); חלק שני - (א' באלול); חלק שליש - (ט' באלול); חלק רביעי - (ט"ו באלול); חלק חמישי - (כ"ב באלול); חלק שישי - (ז בתשרי ה'תרל"ג); חלק שביעי - (י"ד בתשרי); חלק שמיני - (כ"א בתשרי); חלק תשיעי - (כ"ח בתשרי).


הקודם:
הרב נתן עמרם
רבנים ראשיים של אלכסנדריה הבא:
הרב אליהו בכור חזן