פתיחת התפריט הראשי

משה- מרדכי הלוי פורטר (1847- 1934), מראשוני חובבי ציון ביקטרינוסלב, איש העלייה הראשונה, מראשוני המתיישבים בחורן (סאחם אל ג’ולן) וממקימי יבנאל.

משה פורטר
אין תמונה חופשית
לידה 1847
דניפרו עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1934 (בגיל 87 בערך)
תל־אביב–יפו, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

נולד ב-1847 ביקטרינוסלב שברוסיה, כיום דניפרופטרובסק שבאוקראינה, לאביו יהודה הלוי פורטר. המשפחה השתייכה לחסידות חב"ד. רכש השכלה מוזיקלית ושימש כחזן וככנר. היה ממקימי תנועת חובבי ציון בעיר הולדתו, שממחצית המאה ה-19 היוותה מרכז ציונות ברוסיה. מנהיגיה בעיר היו שמריהו לוין ומנחם אוסישקין, שעודדו את העלייה לארץ ישראל.

בעקבות קניית קרקעות ב"סאחם ג’ולן" שבחורן[1] ב- 1891, עלו לשם שש משפחות מיקטרינוסלב, וביניהם משפחת פורטר.[2] התיישבותם הייתה מבוססת בעיקרה על מימון עצמי, בתוספת קבלת סיוע מהברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד.[3] לכבודו הוסב ב-1895 שם היישוב ל"תפארת בנימין", עם עלייתם של הרומנים והבולגרים. פורטר הקים משק ועבד את האדמה כאיכר במשך 6 שנים בתנאים קשים. בתו נפטרה שם ואחד מבניו התעוור.

מחלות, התנכלויות חוזרות ונשנות של ערביי הסביבה והתערבות שלטונות האימפריה העות'מאנית, אילצו את המתיישבים לעזוב את ביתם לאלתר, וללא רכוש. לאחר שלושה ימים של הליכה ברגל הגיעו חלקם לצפת וחלקם לראש פינה, ובתוכם פורטר. שם חיו מקצבאות, שקבלו מהברון.

ב-1901 החליטו "אנשי סאחאם ג'ולן" לעבור לגור באדמות שנקנו על ידי הברון בימה, שנקראה מ-1905 יבנאל. ביניהם היה משה פורטר. האדמות ביבנאל חולקו לשלושים ושש נחלות. השנים הראשונות בימה לוו בסכסוכים עם השכנים הערבים והבדואים. באחד הימים פורטר, מקארוב וברקוביץ הוכו עד זוב דם ואושפזו בבית חולים שייסד דייוויד ואט טוראנס בטבריה.[4] בנוסף, המתיישבים סבלו מיחסים מעורערים עם פקידות יק"א, תנאי אקלים קשים, שנות בצורת, מתקפות ארבה ועכברים, שכילו את היבול.

שנותיו וכוחותיו של פורטר לא התאימו לעבודת האדמה. ב-1910 כשהוא בן 63, נאלץ לעזוב את יבנאל יחד עם משפחתו. הוא עבר לגור בזכרון יעקב, שם חי בסמוך לבכורו יצחק למעלה מ 20 שנה, ועבד כנאמן ביקבי זכרון יעקב. בשנתו האחרונה עבר לגור עם בנו יצחק בתל אביב. שם נפטר ב-18 באוקטובר 1934 ונקבר בבית קברות בנחלת יצחק. על מצבתו חרוט: "אבי שירה זמירה נעימה חובב ציון ומקימה"

משפחתועריכה

בעיר הולדתו נשא לאשה את רחל לבית ברנר מאודסה. ילדיו הם: יצחק, שלמה, בן-ציון, טוביה, חיה, וכן בן ובת ששמם לא ידוע. מרבית ילדיו היו מוזיקאים, מלבד טוביה פורטר, שהיה מראשוני הרופאים בארץ. יצחק פורטר היה כנר ומנצח,[5] הקים את תזמורת ראש פינה וזכרון יעקב, והיה מראשוני מנצחי תזמורת ראשון לציון. שלמה, שהתעוור, היה מכוון פסנתרים, בן ציון היה מורה למוזיקה, וחיה – זמרת באופרה בניו יורק.

הערות שולייםעריכה

  1. ^ עבר הדני. ההתיישבות בגליל התחתון חמישים שנות קורותיה. רמת גן: מסדה והתאחדות האכרים בגליל התחתון, 1955. עמוד 39
  2. ^ אברהם קוסיצקי. בטרם האיר הבוקר: מסיפורי ראשונים בגליל. תל אביב:הוצאת משרד הביטחון. 1988. עמוד 328.
  3. ^ משפחת ברקוביץ. בדרך החורן ליבנאל. ירושלים: הארכיון הציוני ויד יצחק בן-צבי, 1980. עמוד 11.
  4. ^ אברהם קוסיצקי. בטרם האיר הבוקר: מסיפורי ראשונים בגליל. תל אביב:הוצאת משרד הביטחון. 1988. עמוד 105.
  5. ^ יצחק פורטר באתר "אלבום המשפחות - עדת ראשון-לציון"