משה פארדו
הרב משה פארדו (ה'תק"ע, 1810, ירושלים - ט"ז באב ה'תרמ"ח, 1888, אלכסנדריה) היה רב ודיין שכיהן כאב בית הדין הספרדי בירושלים וכרבה הראשי של יהדות אלכסנדריה.
 | |
| לידה |
1810 ה'תק"ע ירושלים |
|---|---|
| פטירה |
24 ביולי 1888 (בגיל 78 בערך) ט"ז באב ה'תרמ"ח אלכסנדריה |
| מקום קבורה | אלכסנדריה |
| מדינה |
האימפריה העות'מאנית  |
| מקום פעילות | ירושלים, אלכסנדריה |
| תקופת הפעילות |
?–1888  |
| תפקידים נוספים | רבה של אלכסנדריה ואב"ד הספרדי בירושלים |
| רבותיו | רבי דוד אברהם קאריו |
| בני דורו | אברהם אשכנזי |
| חיבוריו | צדק ומשפט; שמו משה ועוד. |
תולדות חייו עריכה
נולד בירושלים בשנת ה'תק"ע (1810). אביו, הרב רפאל דוד פארדו, היה מצאצאי רבי דוד פארדו ומחותנו החיד"א. אמו הייתה בת למשפחת אבולעפיה המפורסמת, שעליה נמנו מנהיגי היישוב היהודי בטבריה. למד בישיבת "חסד לאברהם - בניין שלמה" בירושלים, אצל הרב דוד אברהם קאריו (אז נרקמו קשרי ידידות בינו לבין חברו לספסל הלימודים הרב יעקב שאול אלישר). כיהן כדיין בבית הדין של העדה הספרדית בירושלים, תחת אב בית הדין הרב אהרן עזריאל ואחריו הרב אברהם אשכנזי. בשנת ה'תרכ"ז לערך התמנה לאב בית הדין. בשנת ה'תר"ל (1870) יצא כשד"ר לקהילות צפון-אפריקה, ובשובו בשנת ה'תרל"א התעכב באלכסנדריה, כשנה לאחר פטירתו של רבה של הקהילה, נתן עמרם. ראשי הקהילה הפצירו בו שייקח על עצמו את התפקיד, ולבסוף נענה לבקשתם. בספרו הביע את מורת רוחו על כך שבשל סיבות כלכליות עזב את כס הדיינות בירושלים. בתפקיד זה כיהן 17 שנה, עד לפטירתו, בט"ז באב ה'תרמ"ח.
תיקן תקנות חשובות בקהילה, בין היתר התיר להכניס ארון-נפטר לבית הכנסת אליהו הנביא בעת הלוויה, בניגוד לעמדת קודמו[1] וכן איסור נחרץ לפנות ל"אינדולקו" - נשים שעסקו ברפואה עממית[2].
התכתב בהלכה עם חכמי דורו, בהם רבי יצחק קובו, רבי יוסף חזן, קרוב משפחתו רבי שלום משה חי גאגין ועוד.
נקט בעמדה המקילה שיש לגייר נכריות שנשואות ליהודים כדי להציל מהתבוללות, כפי שתיעד רבי אליהו בכור חזן.[3]
חיבוריו עריכה
- הוראה דבית דין - קונטרס "מזכרת גיטין": שמות מיוחדים שנתעוררו שאלות בבית הדין בירושלים כיצד יש לכתבם בגט, ותשובה ארוכה בעניין גירושין על ידי שליח. איזמיר ה'תרל"ב.
- צדק ומשפט - על שולחן ערוך חושן משפט. איזמיר, ה'תרל"ד.
- שמו משה - שו"ת. איזמיר ה'תרל"ה.
- הגהות על חלק ג' לספר "חסדי דוד" לזקנו ר' דוד פארדו. ירושלים, ה'תר"ן.
- תשובה מאהבה - השגות חריפות על פירושו של הרב אליהו בן אמוזג לתורה "אם למקרא". פורסמו בהמשכים בגליונות "כבוד הלבנון", אב ה'תרל"ב - תשרי ה'תרל"ג[4].
- דרשותיו וכן תשובות הלכתיות נוספות נותרו בכתב יד.
לקריאה נוספת עריכה
- אפרים לוי, לתולדות המחבר כמהר"ר משה פארדו, בתוך: צדק ומשפט, בהוצאת שיח ישראל, ירושלים, ה'תשמ"ב.
קישורים חיצוניים עריכה
- הערך הרב משה פארדו באנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו
- חכם משה פארדו, אתר "החכם היומי".
- הג"ר משה פארדו רב באלכסנדריה, אשכול בפורום אוצר החכמה אודות ייחוס משפחתו.
- משה פארדו, באתר "החכם היומי"
הערות שוליים עריכה
- ^ ראו פולמוס בעניין זה בשו"ת תעלומות לב לרבי אליהו בכור חזן (חלק ג' סי' יז.
- ^ ראו קונטרס "כנסייה לשם שמים" לרב מנשה סתהון מחלב
- ^ תעלומות לב ג,כט
- ^ חלק ראשון (כ"ד באב); חלק שני - (א' באלול); חלק שליש - (ט' באלול); חלק רביעי - (ט"ו באלול); חלק חמישי - (כ"ב באלול); חלק שישי - (ז בתשרי ה'תרל"ג); חלק שביעי - (י"ד בתשרי); חלק שמיני - (כ"א בתשרי); חלק תשיעי - (כ"ח בתשרי).
| הקודם: הרב נתן עמרם |
רבנים ראשיים של אלכסנדריה | הבא: הרב אליהו בכור חזן |