משולם ראטה
הרב משולם ראטה (מבוטא: רט, י"ד באלול ה'תרל"ה, 14 בספטמבר 1875 – כ"ו בכסלו ה'תשכ"ג, 23 בדצמבר 1962) היה רב, דיין ופוסק הלכה באוקראינה, רומניה וישראל, דיין בבית הדין הרבני הגדול וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל בעת קום מדינת ישראל, מחבר הספר "קול מבשר".
 | |
| לידה |
14 בספטמבר 1875 י"ד באלול תרל"ה הורודנקה,גליציה ,ממלכת גליציה ולודומריה בנחלת הכתר האוסטרי (ציסלייטניה) באימפריה האוסטרו-הונגרית |
|---|---|
| פטירה |
23 בדצמבר 1962 (בגיל 87) כ"ו בכסלו תשכ"ג חיפה, מדינת ישראל |
| כינוי | "העילוי מהורודנקה" |
| מקום קבורה |
בית הקברות סנהדריה  |
| מדינה |
ישראל |
| מקום פעילות | אוקראינה, רומניה וישראל |
| תקופת הפעילות |
1893 – 23 בדצמבר 1962 (כ־69 שנים) |
| חיבוריו | קול מבשר, מבשר ירושלים, מבשר עזרא, רגלי מבשר |
  | |
תולדות חייו עריכה
נולד בהורודנקה, גליציה למשפחת חסידי טשורטקוב. למד תורה אצל הרב משה תאומים מהורודנקה,[1] יעקב וידנפלד, אב"ד הרימלוב, הרב אברהם שטינברג בעל 'מחזה אברהם' ואב"ד ברודי, והרב מאיר אריק. כבר בגיל 13 נודע בעולם היהודי כ"העילוי מהורנדקה", סופרו עליו סיפורי גאונות והוא השתדך עם בתו של הגביר שמעון שטינהולץ. בשנת ה'תרנ"ג, בגיל 18 הוסמך לרבנות על ידי הרבנים אריק, שטיינברג ויצחק שמלקיס מלמברג,[1] ונישא לארוסתו. הזוג הצעיר היה סמוך על שולחן אבי הכלה במשך ארבע שנים.
בשנת ה'תרנ"ה התמנה לשמש רבה של מלניצה-פודילסקה (אנ'), מקום מגורי חותנו, מחוז טרנופול, ללא שכר. בשנת ה'תרנ"ט מונה לרב בקהילת חרסקוב (חורוסטקוב), לאחר שהרשים את יהודי העיר בשבת מבחן ששהה בעיר. רוב גדול של תושבי העיר בחרו ברב ראטה, אולם חסידי הוסיאטין סירבו לקבל רב שלא מהחוג שלהם ובחרו רב אחר ששימש במקביל לרב ראטה.[2]
בחרסקוב היה הרב ראטה פעיל בארגון "מציון תצא תורה" שיסדה בית ספר ברוח המזרחי בחרסקוב. בשנת ה'תרס"ו יסד ישיבה בעיר וכיהן בה כראש ישיבה. במהלך מלחמת העולם הראשונה שהה בווינה.[3] בשנת ה'תרפ"א השתתף כציר בקונגרס הציוני ה-12.
בשנת ה'תרפ"ט, עבר לכהן כרב בסוצ'אבה (שכונתה שאץ), ולאחר שש שנים עבר לכהן כאב בית דין בצ'רנוביץ והחל משנת 1936 כיהן בראשות הישיבה במקום.[4] לאחר כניסת הנאצים והצבא הרומני לצ'רנוביץ, הקמת הגטו צ'רנוביץ והגרושים ההמוניים של היהודים לטרנסניסטריה, ביוני 1943 הוברח הרב תמורת שוחד רב ובעזרת תעודות מזויפות מצ'רנוביץ לבוקרשט.[5] בהמשך ב-1944 בשנת ה'תש"ד עלה לארץ ישראל[6][5] ומונה לדיין בבית הדין הרבני הגדול וחבר במועצת הרבנות הראשית.[7] בשנות ה-50 של המאה ה-20 פרש לביתו בבני ברק.[8]
אשתו הראשונה נפטרה עליו בחייו ולאחר זמן נישא ללאה בת רבי פינחס מנחם מענדל רובין מסערט, שמילא את מקום אביו רבי שמואל שמעלקא כאדמו"ר בסערעטה בוקאווינא (סירט, בוקובינה).
הרב ראטה נפטר בחיפה והועלה לקבורה בירושלים בחלקת הרבנים בבית הקברות סנהדריה.
השקפותיו עריכה
את הישיבה בחרסקוב יסד על שיטת הלימוד ההדרגתית של המשנה, "בן חמש למקרא, בן עשר למשנה וכו' ". הרב מאיר שפירא מלובלין לפני שפתח את ישיבתו בלובלין שלח אליו מכתב ובו ביקש את חוות דעתו באשר לסדרי הישיבה ואופן הלימוד.[9]
הרב ראטה היה מזוהה עם הציונות הדתית, וספג ביקורת על עמדותיו הציוניות. עם זאת, היה מוערך גם על חוגים חרדיים אשר יצאו נגד שימוש במילים חריפות בביקורת עליו.[10] כאשר נשאל הרב צבי יהודה הכהן קוק מי לדעתו נחשב גדול הדור אחרי פטירת אביו הראי"ה, ציין את הרב ראטה. הוא ויתר על תפקידי רבנות בקהילות חשובות כמו לבוב אשר התנו את קבלת הרבנות בהפסקת התמיכה בציונות.
כתב תשובה המחייבת אמירת הלל ביום העצמאות אך התנה את אמירת הברכה בהשגת הסכמה מצד רוב גדולי ישראל.[11] התנגד בנחרצות לתנועה הקונסרבטיבית ובעקבות זאת סירב לקבל את פרס הרב קוק ביחד עם פרופסור שאול ליברמן אשר כיהן כמרצה בבית המדרש לרבנים באמריקה של התנועה הקונסרבטיבית.[12]
משפחתו עריכה
- בנו אפרים נפטר על פני אביו בגיל 19.
- בתו שרה תמר נישאה לרב ד"ר ישראל הייטנר (האיתן), שכיהן שנים רבות כרב הראשי של חיל הים. בנם הרב יצחק מאיר האיתן כיהן כרב אזורי בשומרון, ניהל את עיזבונו והוציא לאור מכתביו.
הנצחה עריכה
על שמו רחובות בשכונת בית וגן בירושלים,[13] בשכונת קריית הרצוג בבני ברק, בנתניה (תחת השם הרב משולם ראט) ובקריית שמואל (על שם ספרו "קול מבשר").[14]
ספריו עריכה
- שו"ת קול מבשר, הוצאת מוסד הרב קוק, ה'תשט"ז (מהדורה חדשה יצאה בשנת ה'תש"ף על ידי הרב אלקנה סג"ל, ר"מ בישיבת נתיבות ישראל, נשוי לנינתו של הרב ראטה).
- מבשר עזרא, על פירוש אבן עזרא לתורה, כולל הקדמה עם קורות חיי המחבר. לסוף הספר מצורף תוכנית הלימודים של הישיבה בחרסקוב.
- מבשר ירושלים על התלמוד הירושלמי.
- רגלי מבשר על משנה תורה להרמב"ם.
לקריאה נוספת עריכה
- מבשר ואומר: מתולדותיו, מעשיו ומכתביו של הגאון הרב משלם ראטה זצ"ל, גבעת שמואל ה'תשס"ו
- Baruch Tercatin, Lucian-Zeev Herșcovici - Prezențe rabinice în perimetrul românesc
secolele XVI-XXI, Hasefer, București 2008 p.445-446
קישורים חיצוניים עריכה
- הרב משולם ראטה, אתר קהילת שוץ (סוצ'אבה)
- מאיר הייטנר, קול מבשר - מרן הגאון ר' משולם ראטה זצ"ל - שלוש שנים לפטירתו, הצופה, 31 בדצמבר 1965
- הרב אליעזר מלמד, להודות ולהלל על גאולתנו, ניסן ה'תשס"ה
- הרב אליעזר מלמד, גדול הדור הרב משולם ראטה זצ"ל, באתר ערוץ 7, 4 ביוני 2020
משלם ראטה (1875-1962), דף שער בספרייה הלאומית- ארכיון משולם רט(ראטה), בספרייה הלאומית
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 2008 B.Tercatin עמ' 445
- ^ Sefer Choroskow, פרק ראשון
- ^ מגורים בספרד ובגרמניה, אתר דעת
- ^ מוסדות תורה באירופה בבניינם ובחורבנם, תשט"ז, ניו יורק, עמוד 536
- ^ 1 2 2008 B.Tercatin עמ' 445
- ^ דב אברון, חינוך במאבקו, ספריית אלינר, תשמ"ח, עמוד 138; [1]
- ^ חדשות מארץ ישראל, הפרדס, אייר תש"ז, עמוד 14, באתר היברובוקס; לא ברור אם מונה מיד בהגיעו לארץ או רק בתש"ז
- ^ ספר שו"ת קול מבשר, הפרדס, כסלו ה'תשי"ז, עמוד 28, באתר היברובוקס
- ^ "אגרות ותולדות מהר"ם שפירא", דוד אברהם מנדלבוים, תשע"א.
- ^ דברי הביקורת על ספרו קול מבשר, כרם, שבט ה'תשי"ח; ביקורת על הביקורת, כרם, ניסן ה'תשי"ח, עמוד 2; התנצלות, כרם, אלול ה'תשי"ח, עמוד 24; קובץ בית אהרון וישראל, כסלו-טבת, ה'תשנ"ה, עמוד קל
- ^ שו"ת קול מבשר, חלק א', כ"א
- ^ שאול ליברמן והתנועה האורתודוקסית, הרהורים, 26 בינואר 2006. הבלוג מתייחס לספר של מרק שפירו בנושא.
- ^ אתר עיריית ירושלים
- ^ אמציה פלד, רחוב קול מבשר, בתוך "מדריך רחובות חיפה", באתר האינטרנט של עיריית חיפה