הוראות שורופק
הוראות שוּרוּפָּק (או משלי שורופק) היא ספרות חוכמה שומרית שנכתבה בעת העתיקה במסופוטמיה. הספרות כוללת הוראות ועצות חכמה ושייכת לסוגת הדרכה. הם נכתבו כשורה של הוראות כדי לתת כלים להתנהגות ראויה בקהילה, טיפוח המעלות וכללים המהווים מתכון להצלחה בחיים, וכדי לשמר את הנהוג והמקובל בקהילה. ההוראות מייצגות השקפת עולם שומרית לדרך חיים נכונה.
היצירה עריכה
מהיצירה הנקראת "הוראות שורופק" התגלו ארבעה נוסחים כשהקדום בהם מתוארך לשנת 2500 לפנה"ס לערך.[1] בנוסח הקדום ביותר של ההוראות השומריות שיש בידינו הוצג הדובר-החכם כ"האיש משורופך", מאוחר יותר החיבור יוחס למלך קדמון בשם שורופק בנו של אובר-תותו שהיה מלך בעיר שורופק ולפי רשימת המלכים השומרית, היה המלך השומרי האחרון לפני המבול. שורופק היה אביו של גיבור המבול השומרי זֶיאוּסוּדְרַה (Ziusudra) (מקבילו השומרי של אותנפישתים האכדי). השומרים נהגו לייחס יצירות חשובות למחברים קדומים.[1] העותק הקדום ביותר של ההוראות נמצא בשנת 1963 בתל אבו סלאביח' (אנ') הנמצא כ-19 ק"מ צפונית-מזרחית לניפור שבעיראק.[2] הלוח עליו נכתבו ההוראות נמצא ביחד עם לוחות חרס נוספים בכתב יתדות, והוא נחשב בין היצירות הספרותיות העתיקות ביותר ששרדו. לוח זה יחד עם הממצאים הנוספים מתל אבו סלאביח', נשמרו במוזיאון הלאומי של עיראק. הממצאים האלה נשדדו ונעלמו בשנת 2003 לאחר מלחמת עיראק.
בנוסף נמצאו שני נוסחים חלקיים באכדית, האחד מתוארך לשנת 1500 לפנה"ס והשני לשנת 1100 לפנה"ס.[3] הנוסח המלא ביותר שהתגלה מתוארך ל-1800 לפנה"ס בתקופה הבבלית הקדומה. על פי יעקב קליין הנוסח המאוחר הוא הרחבה ועיבוד של הנוסח השומרי העתיק.[4] הנוסח המאוחר כולל 290 פסוקים, ההוראות כוללות כ-90 עצות המחולקות לשלוש חטיבות נפרדות. כל חטיבה מתחילה בנוסח אחיד החוזר על עצמו:
- בימים ההם, בימים הרחוקים ההם.
- בלילות ההם, בלילות הרחוקים ההם.
- בשנים ההן, בשנים הרחוקות ההן.
- בעת ההיא, חכם הלב, נבון דבר, יודע אומר, יושב הארץ,
- שורופק, חכם הלב, נבון דבר, יודע אומר, יושב הארץ,
- (כה) ישיא שורופק עצה לבנו
- שורופק בן אובר-תותו,
- ישיא עצה לזיאוסודרה בנו:
- 'בני הבא אשיאך עצה - שמע לעצתי'
- זיאוסודרה, הבה אומר אליך דבר - הט לו אזנך!
- תורתי אל תיטוש,
- מצוותי אל תפר!
- תורת אב - יקרה היא, לך לאורה!
— הוראות שורופק, שורות 13-1,[5]
קיים דמיון בין מבנה ההוראות ביצירה זאת למבנה הקובץ השלישי בספר משלי שכותרתו "הט אזנך ושמע דברי חכמים", הבנוי כציווי או איסור כולל נימוק לצווי. למשל:
- ”אל תשחק עם אישה נשואה - הדיבה הרעה גדולה מאד!”[6]
- ”אל תהיה ערב (לאיש) - הנושה יתפוס אותך!”[6]
- ”אל תשכב עם אמתך - היא תנעץ-בך-שנים”[7]
- ”אל תבקש תואנות לריב, אל-תמלא-פניך-קלון”[7]
אף על פי שהעצות מיוחסות למלך הנותן אותן לבנו יורש העצר, הן עוסקות דווקא בעצות לחיי היום יום של העירוני או האיכר האמיד, ולא בהוראות כיצד יש למשול. יש חוקרים כמו בנדט אלסטר (Bendt Alster) בספרו "Wisdom of ancient Sumer" (חכמת שומר) המתייחסים ליצירה הזאת כיצירה חילונית. קליין טוען שביצירה המורחבת מהתקופה הבבלית הקדומה, סוף כל חטיבה ביצירה נושא מסר שממנו ניתן להבין שהעצות בחטיבה הן על פי רצון האל ומושתתות על סדר אלוהי עליון. בסוף החטיבה הראשונה של העצות מוזכר אל השמש אוּתוּ שעל פיו יש לכוון את חיי היום יום. החטיבה השנייה מסתיימת בשבח התפילה לאלים, בחטיבה השלישית אין אזכור דתי אבל לקראת סופה יש דברי הטפה. הנוסח הקדום ששרד אינו מכיל את הנוסח הדתי, וזאת תוספת מאוחרת של הסופרים בתקופה הבבלית הקדומה.[8]
הוראות שורופק היו מהיצירות החשובות בעולם העתיק ולכן הועתקו פעמים רבות. הממצאים הארכאולוגיים כוללים למעלה משמונים שברים של ההוראות המייצגים את הנוסחים השונים שנמצאו.[9] אחד השברים נמצא באדב (Adab) (אנ') ומתוארך לשנת 2400 לפנה"ס.
זיהוי המלך שורופק עריכה
העיר שורופק הייתה אחת מחמש הערים והאחרונה בהם ששלטו על שומר לפני בוא המבול. המלך האחרון לפני המבול היה אובר-תותו, ובנו היה זיאוסודרה. בהוראות שורופק מופיעה דמות נוספת בשם שורופק בין אובר-תותו לבנו. כשאובר-תות הופך לסב. באחת מגרסאות רשימת המלכים השומרית מופיע שורופק כדור ביניים נוסף. השערת החוקרים היא שהאב אובר-תותו נקרא ביצירה זאת על שם העיר "איש שורופק" וביצירה בטעות נרשם רק השם שורופק.[10]
ספרות החוכמה בעת העתיקה עריכה
ספרות מסוג זה הייתה מקובלת ונפוצה ברחבי המזרח הקדום במסופוטמיה הייתה מסורת של כתיבת הוראות חוכמה מתקופת אור 3 ועד המאה ה-5 לפנה"ס. המידע על הספרות השומרית מקורה בעיקר מתוך עותקים שנכתבו בבית ספר בעיר ניפור וערים נוספות בתקופת איסין-לרסה. המורים בבתי הספר נתנו לתלמידים שלהם לתרגל כתיבה על ידי העתקת יצירות שומריות קדומות.[3]
דוגמאות נוספות לספרות חוכמה הן "הוראות אשורבניפל", משלי אחיקר ועוד. יצירות דומות נמצאו גם במצרים ונקראות "ההוראות המצריות" כגון "משלי אמנ-אמ-אפה", "הוראות פתחותפ" (The Instruction of Ptahhotep) מהמאה ה-24 לפנה"ס ועוד. ספרות זאת מזכירה את ספר משלי המיוחס למלך שלמה.[11]
לקריאה נוספת עריכה
- יעקב קליין, "ספרות ההדרכה השומרית: משלי שורופך", ספרות המקרא : מבואות ומחקרים, כרך שני, עורכת צפורה טלשיר, הוצאת יד יצחק בן-צבי, 2011, עמ' 554–556
- ש. שפרה, "עצות איש זקן יקרות, לו תשימן לצווארך": משלי שורופך, 2009
- יעקב קליין ונילי סמט, דת ומוסר בספרות הפתגמים השומרית עמ' 110–112
- Wilfred G. Lambert, Babylonian Wisdom Literature
- Bendt Alster The Instructions of Shuruppak. A Sumerian Proverb Collection, (Copenhagen: Akademisk Forlag) 1974.
קישורים חיצוניים עריכה
- הטקסט של הוראות שורופק (באנגלית)
- "עצות איש זקן יקרות, לו תשימן לצווארך": משלי שורופך, באתר הארץ, 2 באוקטובר 2009
- הוראות שורופק במוזיאון המכון האוריינטלי של אוניברסיטת שיקגו
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 קליין, "ספרות ההדרכה השומרית: משלי שורופך", עמ' 554
- ^ כתובות מתל אבו סלאביח' המכון האוריינטלי של אוניברסיטת שיקגו, 1974, עמ' 28
- ^ 1 2 Wisdom Literature in Mesopotamia and Israe Richard J. Clifford, עמ 4
- ^ יעקב קליין ונילי סמט, "דת ומוסר בספרות הפתגמים השומרית" עמ' 108
- ^ קליין, "ספרות ההדרכה השומרית: משלי שורופך", עמ' 555
- ^ 1 2 תרגום יעקב קליין
- ^ 1 2 תרגום ש. שפרה
- ^ דת ומוסר בספרות הפתגמים השומרית יעקב קליין ונילי סמט, עמ' 110–112
- ^ Lost Treasures of the Bible מאת Clyde E. Fant,Mitchell Glenn Reddish, שנת 2008, עמ' 243
- ^ THE INSTRUCTIONS OF SHURUPPAK Lambert, W. G. (1996)
- ^ עולם התנ"ך - מלכים א', הוצאת דברי הימים הוצאה לאור, 1996, עמ' 58