ויקיפדיה

משל המכמורת

משל זה הוא אחד ממשלי ישו המופיע בבשורת מתי י"ג 47–52 והוא מתייחס למשפט הסופי של יום הדין[1]. משל זה הוא השביעי והאחרון בבשורת מתי י"ג, אשר החל עם משל הזורע[2].הוא מופיע מיד לאחר משל המרגלית, המדבר על מלכות אלוהים(אנ'). לפיכך, הוא קושר בין מלכות אלוהים ליום הדין—הפרדה בין גיהנום לגן עדן. ישוע סיפר את המשל, בהקשר לביאורים שסיפק לתלמידיו באשר למהות מלכות שמים (מלכות אלוהים).[3]

יאן לאוקן תחריט המתאר את המשל, מתוך התנ"ך של באוייר.

המשל נמצא גם בשלוש הבשורות הלא קנוניות הבשורה לפי : קלמנט מאלכסנדריה, בפואמה אפית סקסונית עתיקה, שבה מסופר על חיי ישוע המכונה הליאנד ( Heliand), ובבשורה על פי תומאס. בבשורה על פי תומאס, המשל נקרא "משל הדייג".[4]

סיפור המשל עריכה

47 עוֹד דּוֹמָה מַלְכוּת הַשָׁמַיִם לְמִכְמֶרֶת אֲשֶׁר הָשְׁלְכָה לַיָּם וּמִינִים שׁוֹנִים יֵאָסְפוּ לְתוֹכָהּ׃ 48 וְכַאֲשֶׁר נִמְלְאָה הֶעֱלוּ אֹתָהּ אֶל־שְׂפַת הַיָּם וַיֵּשְׁבוּ וַיִּלְקְטוּ אֶת־הַמִּינִים הַטּוֹבִים לְתוֹךְ הַכֵּלִים וְאֵת הָרָעִים הִשְׁלִיכוּ׃ 49 כֵּן יִהְיֶה לְקֵץ הָעוֹלָם הַמַּלְאָכִים יֵצְאוּ וְהִבְדִּילוּ אֶת־הָרְשָׁעִים מִתּוֹךְ הַצַּדִּיקִים׃ 50 וְהִשְׁלִיכוּם אֶל־תַּנּוּר הָאֵשׁ שָׁם תִּהְיֶה הַיְלָלָה וַחֲרֹק הַשִׁנָּיִם׃ 51 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ הֲתָבִינוּ אֶת־כָּל־אֵלֶּה וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הֵן אֲדֹנֵינוּ׃ 52 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם עַל־כֵּן כָּל־סוֹפֵר מְלֻמָּד לְמַלְכוּת הַשָׁמַיִם דּוֹמֶה לְאִישׁ בַּעַל־בַּיִת הַמּוֹצִיא מֵאוֹצָרוֹ חֲדָשׁוֹת וְגַם יְשָׁנוֹת

(בשורת מתי י"ג 47–52)

פרשנות עריכה

 
"מלכות השמים היא כמו אל רשת זה היה יצוק לתוך הים, התאספו מכל סוג."

כמו משל החיטים והזונין, הקודם במתי י"ג, משל זה מתייחס למשפט יום הדין הסופי[1]. הדימוי כאן, מתייחס למיון בין מיני הדגה שנתפסו במכמורת והכשרים למאכל, לבין מיני הדגה אשר עלו במכמורת ואינם כשרים למאכל. כנראה מדובר במכמורת נגררת ופרושה אנכית[2][5]. קצה אחד של המכמורת מוחזק על החוף, בקצה השני נגרר לתוך הים וחזרה לחוף. לחלופין, אפשרי ששני הקצוות מוחזקים על שתי סירות וכך סורקים את קטעי ים במשותף.[6] פירוש הקטע הוא ש"המלאכים יבואו להפריד בין הרשעים לצדיקים" באופן דומה להפרדה בין עשבים שוטים לבין החיטה את במשל החיטים והזונין.

ארתור פינק הסביר כי הדגים הכשרים מייצגים את המאמינים; היותם "נאספים" רומז על חברותא של אחווה; ואילו "הכלים" מרמזים על היפרדות מן העולם[3]. תחילה, מפרידים הדייגים את המאמינים (מיני דגים כשרים), ולבסוף לוקחים המלאכים את הלא-מאמינים ומשליכים אותם לגיהנום.[7]

על פי ג'יי דאנקן מ' דרט, פרופסור לחוקי המזרח באוניברסיטת לונדון, המשל מדבר על שיטות בישור. הוא מסביר:

"בדיוק כפי שניתן למצוא עשב שוטה (זונין) בחיטה (מתי י"ג 29), כך יכול דייג לדוג ברשת - אם אינו דג בחכה, הרבה פריטי דגים שאינם מתאימים (כשרים). הטפה סלקטיבית, במפגשים של אחד על אחד, כמו שישו העיד לא פעם בעצמו, לא צריכה להיות השיטה הרגילה של הבישור. גם מבין גויים היו כאלה ששמעו את המסר שלו. הדגים האנושיים, המפוזרים לאורך החוף, יהיו אכן מכל מין."[8]

ג'ק דין קינגסבורי, אוברי לי ברוקס, פרופסור לתאולוגיה בסמינר האיחוד הפרסביטריאני בריצ'מונד, וירג'יניה, טען כי המשל נסב על אודות הקציר. הוא הסביר כי העידן הנוכחי שונה מעידן העתיד, אך שניהם כפופים להשגחה העליונה. הכנסייה לא אמורה לנסות לייסד "קהילה קדושה". החיבור בין רשע לצדיק הוא זמני בלבד. בסופו של דבר תחול הפרדה ולכן נדרש כל מאמין לבחון את עצמו, כדי למנוע שיוכרז כרשע.[9]

יוחנן כריסוסטומוס תיאר את המשל כ"משל נורא"[10] ואמר:

במה שונה המשל ממשל החיטים והזונין? שכן גם שם האחד נושע, ואילו השני אובד; אולם שם, בשל בחירת דוקטרינות רשע; ואלה, על שלא שעו לדבריו, אלא בחרו בדרכי חיי חטא; אשר הם האומללים מכול, לאחר שכבר השיגו את הדעת, קלטו, אך לא מסוגלים להיוושע לבסוף..[11]

מהערותיו האחרונות של ישו עולה כי "מורי האמת של מלכות אלוהים מציגים את אוצרות המלכות לפני כולם[5]."

הרפורמטור ז'אן קלווין פירש את המשל כך:

המשיח מודיע לנו, יש לשאת בסבלנות את התערובת של טוב ורע עד קץ העולם; כי עד אז, לא תקום כנסייה משוקמת. שוב, הוא מזהיר אותנו, כי אין די בכך, יתר על כן, זה חסר חשיבות האם התאספנו יחד, אלא אם הללו שהם הכבשים האמתיות שלו, שהם תלמידיו הנבחרים, יכולים להעביר לאחרים את מה שהם קיבלו. בדרך זו [המשיח] מחדד ומאתגר את התשוקה שלהם לרצות עוד ועוד. הוא אומר כי המורים הם כמו בעלי בתים, הנשמרים לא באוכל שלהם בלבד, אלא מספקים מזון גם לאחרים; אותם שאינם חיים בנוחיות לגבי כל יום שעובר, אלא שהם דואגים ומכינים הספקה לעתיד, לתקופה רחוקה. המשמעות, אם כן, היא, כי מורי הכנסייה חייבים להתכונן תוך כדי השקעה בלימוד על מנת שיהיה להם מה לתת לאנשים, כמו מתוך מאגר, מגוון רחב של דברי הוראה בדבר אלוהים, לפי הצורך.

[12]

ויליאם ברקלי פירט כי "[המשל] קובע כי שאסור שתהיה סלקטיביות בהטפת הבשורה. עבורנו זו שגרה... אך בעולם העתיק דבר זה היה משהו מדהים. בעולם העתיק בכל מקום היו חסמים, והתנגדויות"[13]

החלק באחרון במשל המדבר על הסופר המוציא מאוצרו חדשות וישנות נחשב בדרך כלל כחלק מהמשל. אולם מלומדים אחדים מחשיבים זאת כמשל נפרד, ולכן, מה שהופך את מספר המשלים לשמונה—לא לשבעה—במשלים של מתי י"ג.[14]

הגרסה הלא קנונית עריכה

משל המכמורת נמצא גם בכתביו של קלמנט מאלכסנדריה (150–215 לספירה), ב-Heliand (הפואמה האפית הסקסונית מן המאה התשיעית לספירה), ובבשורה על פי תומא. קווי העלילה דומים, עם שינויים קלים. קלמנט מאלכסנדריה כתב: "מלכות השמים דומה לאדם אשר השליך את מכמורתו אל הים." בפואמה Heliand נכתב: "גם פעולת [מלכות שמים] היא כמו אדם המטיל מכמורת אל לתוך הים, רשת דייגים לתוך שיטפון." לפי הבשורה על פי תומאס (פסוק 8): "והוא אמר: האדם דומה לדייג חכם ש שהשליך את רשתו לתוך הים, הוא שלף אותה מן הים מלאה דגים קטנים; ביניהם הוא מצא דג גדול טוב, הדייג החכם השליך את כל הדגים הקטנים לתוך הים, הוא בוחר את הדגים הגדולים ללא קושי. מי שלו אוזניים לשמוע, ישמע!"[15]

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא משל המכמורת בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 R. T. France, The Gospel According to Matthew: An introduction and commentary, Eerdmans, 1985, ISBN 0-8028-0063-7, p. 230.
  2. ^ 1 2 Catholic Encyclopedia: Parables.
  3. ^ 1 2 Pink, A.W. "The Parable of the Dragnet". www.pbministries.org. Providence Baptist Ministries. אורכב מ-המקור ב-2018-08-09. נבדק ב-8 בינואר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ Morrice, W.G. (2016). "The Parable of the Dragnet and the Gospel of Thomas". The Expository Times. 95 (9): 269–273. doi:10.1177/001452468409500904.
  5. ^ 1 2 Craig S. Keener, A Commentary on the Gospel of Matthew, Eerdmans, 1999, ISBN 0-8028-3821-9, pp. 392-394.
  6. ^ Collins, Martin G. (2006). "The Parables of Matthew 13 (Part Eight): The Parable of the Dragnet". Church of the Great God. נבדק ב-8 בינואר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ Scholtz, Jacob J. (2015). "Reading Matthew 13 as a prophetic discourse: The four parables presented in private". In die Skriflig/In Luce Verbi. 49 (1): Online. doi:10.4102/ids.v49i1.1887.
  8. ^ Derrett, J. Duncan M. (1990). "Ἦσαν γὰρ ἁλιεῖς (Mk. I 16): Jesus's Fishermen and the Parable of the Net". Novum Testamentum. 22(2): 108–137. doi:10.2307/1560785. JSTOR 1560785." https://www.jstor.org/stable/1560785?origin=crossref&seq=1#page_scan_tab_contents
  9. ^ Kingsbury, Jack Dean (1969). The parables of Jesus in Matthew 13: a study in redaction-criticism. Virginia: John Knox Press. p. 177.
  10. ^ Patrick J. O'Reilly, Light Divine in Parable and Allegory, Kessinger Publishing, 2003 (originally 1930), ISBN 0-7661-3135-1, p. 116.
  11. ^ (הקישור אינו פעיל, 9.08.2018)John Chrysostom, Homily 47 on Matthew.
  12. ^ "John Calvin, Commentary on Matthew, Mark, Luke - Volume 2". Ccel.org. 2005-06-01. נבדק ב-2014-08-01.
  13. ^ Barclay, William (1999). The Parables of Jesus. Louisville, Ky.: Westminster John Knox Press. pp. 45–46. ISBN 978-0-6642-5828-3.
  14. ^ Wenham, David (2009). "The Structure of Matthew XIII". New Testament Studies. 25 (04): 516–522. doi:10.1017/S0028688500005221.
  15. ^ "Gospel of Thomas Saying 8 - GospelThomas.com". www.earlychristianwritings.com. נבדק ב-8 בינואר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=משל_המכמורת&oldid=36886251"