משל השוטה העשיר

אחד ממשלי ישו

משל השוטה העשיר אחד ממשלי ישו המופיע בבשורת לוקס י"ב 16-21. המשל מתארת את איוולת והאשליה באמונה שעושר עשוי להבטיח שגשוג או חיים טובים.

המשל של השוטה העשיר על ידי רמברנדט, 1627.

המשל תואר ביצירות אומנות שונות על ידי אמנים כמו רמברנדט.

הרקע למשלעריכה

המשל שישו סיפר, הוא תגובה לבקשתו של אחד מהמאזינים בקרב קהל שומעיו, שפנה לישו וניסה לגייס אותו כמתווך לסיוע כנגד אחיו במחלוקת שקשורה לחלוקת הירושה במשפחה:[1] בתגובה ישו מזהיר את שומעיו מפני בצע הכסף, ומדגיש שחיי האדם אינם תלויים ברכושו ובקנייניו.

וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֶחָד מִן־הָעָם רַבִּי אֱמָר־נָא אֶל־אָחִי וְיַחֲלֹק אִתִּי אֶת־הַיְרֻשָּׁה׃ 14 וַיֹּאמֶר אֵלָיו בֶּן־אָדָם מִי שָׂמַנִי עֲלֵיכֶם לְשֹׁפֵט וְלִמְחַלֵּק׃ 15 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם רְאוּ וְהִשָּׁמְרוּ לָכֶם מִבְּצֹעַ בָּצַע כִּי חַיֵּי הָאָדָם אֵינָם תְּלוּיִם בְּהַרְבּוֹת קִנְיָנָיו׃

הבשורה על-פי לוקאס, פרק י"ב, פסוקים 13–15, בתרגום דליטש

סיפור המשלעריכה

ישו מגיב בספרו את המשל הבא:

וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לֵאמֹר שְׂדֵה אִישׁ עָשִׁיר אֶחָד עָשָׂה תְּבוּאָה הַרְבֵּה׃ 17 וַיַּחְשֹׁב בְּלִבּוֹ לֵאמֹר מָה־אֶעֱשֶׂה כִּי אֵין־לִי מָקוֹם לֶאֱסוֹף אֶת־תְּבוּאָתִי׃ 18 וַיֹּאמֶר אֶת־זֹאת אֶעֱשֶׂה הָרֹס אֲסָמַי וּבָנֹה גְּדוֹלִים מֵהֶם וְאֶכְנְסָה שָׁמָּה אֶת־כָּל־יְבוּלִי וְטוּבִי׃ 19 וְאֹמַר לְנַפְשִׁי נַפְשִׁי יֶשׁ־לָךְ טוֹבָה הַרְבֵּה לְשָׁנִים רַבּוֹת הִנָּפְשִׁי אִכְלִי שְׁתִי וְשִׂישִׂי׃ 20וְהָאֱלֹהִים אָמַר לוֹ אַתָּה הַכְּסִיל בְּעֶצֶם הַלַּיְלָה הַזֶּה יִדְרְשׁוּ מִמְּךָ אֶת־נַפְשֶׁךָ וַאֲשֶׁר הֲכִינוֹתָ לְּךָ לְמִי יִהְיֶה׃ 21 זֶה חֵלֶק הָאֹצֵר לוֹ אֹצָרוֹת וְלֹא יַעְשִׁיר בֵּאלֹהִים׃ 22 וַיֹּאמֶר אֶל־תַּלְמִידָיו לָכֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם אַל־תִּדְאֲגוּ לְנַפְשְׁכֶם מַה־תֹּאכְלוּ וְלֹא לְגוּפְכֶם מַה־תִּלְבָּשׁוּ׃

הבשורה על-פי לוקאס, פרק י"ב, פסוקים 16–21, בתרגום דליטש

פרשנותעריכה

כדוגמה לתאוות בצע, מספר ישו את המשל על האיכר העשיר, אשר במשל זה מתואר באופן שלילי ביותר. על ידי החלפת אסמיו הקיימים, שאותן החליט להרוס, ולבנות במקומם אסמים חדשים גדולים יותר, הוא יימנע משימוש ("בזבוז של") בקרקע חקלאית למטרות אחסון, ובכך ימקסם (יגדיל מאוד) את הכנסתו. בהזדמנות זו הדבר גם יאפשר לו להמתין לעליית מחירי התבואה לפני מכירתה.

אוגוסטינוס הקדוש העיר על כך שהחקלאי "תכנן למלא את נפשו בעודף זללנות מיותרת ומופרזת מתוך גאווה והתעלמות מכל אותם עניים, חסרי כל, שקיבתם ריקה. הוא לא הבין שבטנם הריקה של העניים מהווים "מחסנים הרבה יותר בטוחים" (במובן הרוחני לפני השופט במרומים) מאותם אסמים שרצה לבנות"[2].

שיחתו של האיכר עם עצמו, בבשורת לוקס, נושאת אופי שלילי, תוך שימוש תדיר בגוף ראשון בהתאם לאופיו האנוכי.  התייחסות  למושגים שקשורים לאני שלו, לרכוש שלו, לנפש שלו, לטוב שלו וכו' מופיעים בקטע זה 11 פעמים[3]. ארלנד ג'י הולטגרן מעיר על כך שהמשל "מספק דוגמה לכל מה שלא צריך להידמות אליו". אדם שזהותו  קשורה ברכושו/ה או במעמדו/ה, ו/או בהישגיו/גיה — והוא מונע על ידי השאיפה של רכישת אותם דברים -  יכול בנקל לסיים את חייו מבלי להיות מודע לקריאתו של אלוהים ולצורך להתייחס לצורכיהם של זולתו".

לא מן הנמנע שאותו עשיר גם התעלם מן הדרישות של התורה להקדיש ממונו לקדוש ברוך הוא ולעשר את כל תבואתו להביאם ללויים והכוהנים במקדש[4]. מי שבוטח בעושרו סופו שייפול, כמאמר משלי יא[5], וכן עדיפה יראת ה' על אוצרות אין קץ משלי ט"ו [6].

כסילותו של האיכר מתבטאת בעיקר בעובדה שעושר אינו יכול לשמש בבחינת הבטחת העתיד: יום הדין יגיע מוקדם יותר ממה שהוא מצפה[7].

תיאורים אמנותייםעריכה

המשל הזה היה מתואר על ידי מספר אמנים, כולל רמברנדט, יאן לאוקן, ג'יימס טיסו, דייוויד טנירס הבן.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא משל השוטה העשיר בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Joel B. Green, The Gospel of Luke, Eerdmans, 1997, ISBN 0-8028-2315-7, pp. 487-491.
  2. ^ Arthur A. Just, Luke, InterVarsity Press, 2003, ISBN 0-8308-1488-4, p. 208.
  3. ^ Arland J. Hultgren, The Parables of Jesus: A Commentary, Eerdmans, 2002, ISBN 0-8028-6077-X, pp. 104-109.
  4. ^ ויקרא כ"ז: 30 "וְכָל-מַעְשַׂר הָאָרֶץ מִזֶּרַע הָאָרֶץ, מִפְּרִי הָעֵץ--לַיהוָה, הוּא:  קֹדֶשׁ, לַיהוָה."
  5. ^ משלי יא 28: "בּוֹטֵחַ בְּעָשְׁרוֹ, הוּא יִפּוֹל "
  6. ^ משלי ט"ו 16: "טוֹב-מְעַט, בְּיִרְאַת יְהוָה--    מֵאוֹצָר רָב, וּמְהוּמָה בוֹ. "
  7. ^ John Clifford Purdy, Parables at Work, Westminster John Knox Press, 1986, ISBN 0-664-24640-0, pp. 41-43.