משל עשר העלמות
משל עשר העלמות, הידוע גם בשם משל הבתולות או משל העלמות החכמות והכסילות או משל עשר השושבינות, הוא אחד ממשלי ישו הידועים ביותר. לפי הבשורה על-פי מתי כ"ה 13-1, חמש העלמות החכמות המוכנות לקראת בואו של החתן מתוגמלות על כך, בעוד שחמש העלמות הכסילות שלא היו מוכנות נדחות. למשל יש משמעות ברורה לנושא אחרית הימים: על המאמין להיות מוכן ליום הדין[1]. זה היה אחד המשלים הפופולריים ביותר בתקופת ימי הביניים, והייתה לו השפעה עצומה על האמנות הגותית, הפיסול וגם על הארכיטקטורה של קתדרלות צרפתיות וגרמניות.
_by_Phoebe_Traquair,_Mansfield_Traquair_Church,_Edinburgh.JPG)
סיפור המשל על פי בשורת מתי עריכה
במשל עשר העלמות, מספר ישו משל על מסיבה של עלמות[2], שושבינות או נושאות לפידים בתהלוכה שנבחרו להשתתף בחתונה. כל אחת מן העלמות שבמשל נושאת מנורה או לפיד[3] בהמתינן לחתן, אשר הן מצפות לבואו בזמן כלשהו במהלך הלילה. חמש מתוך העלמות הן חכמות, והביאו עמן שמן להבערת המנורות. חמש העלמות האחרות הן כסילות והביאו עמן את מנורותיהן בלבד, ללא השמן .
כל העלמות נרדמות ובחצות הלילה הן שומעות את הקריאה לצאת לפגוש את החתן. כאשר הן מבינות שמנורותיהן כבו, מבקשות העלמות הכסילות מן החכמות שמן להבערת מנורותיהן, אך העלמות החכמות מסרבות, בטענה שהשמן שבידן בהחלט לא יספיק (ביוונית ou mē)[4] כדי לשתפו עם העלמות כסילות. בעוד העלמות הכסילות יוצאות בניסיון להשיג שמן, מגיע החתן. העלמות החכמות מלוות את החתן לחגיגה (לחופה). האחרות מגיעות מאוחר מדי, והן נותרות בחוץ.
תיאור המשל בבשורת מתי:
אָז תִּדְמֶה מַלְכוּת הַשָׁמַיִם לְעֶשֶׂר עֲלָמוֹת אֲשֶׁר לָקְחוּ אֶת־נֵרוֹתֵיהֶן וַתֵּצֶאנָה לִקְרַאת הֶחָתָן׃ 2 חָמֵשׁ מֵהֶן חֲכָמוֹת וְחָמֵשׁ כְּסִילוֹת׃ 3 וַתִּקַּחְנָה הַכְּסִילוֹת אֶת־הַנֵּרוֹת וְלֹא־לָקְחוּ עִמָּהֶן שָׁמֶן׃ 4 וְהַחֲכָמוֹת לָקְחוּ שֶׁמֶן בִּכְלֵיהֶן וְאֵת נֵרוֹתֵיהֶן׃ 5 וְכַאֲשֶׁר אֵחַר הֶחָתָן לָבוֹא וַתָּנֹמְנָה כֻלָּן וַתֵּרָדַמְנָה׃ 6 וַיְהִי בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה וַיִּשָׁמַע קוֹל תְּרוּעָה הִנֵּה הֶחָתָן צְאֶינָה לִקְרָאתוֹ׃ 7 אָז הִתְעוֹרֲרוּ כָּל־הָעֲלָמוֹת הָהֵן וַתֵּיטַבְנָה אֶת־נֵרוֹתֵיהֶן׃ 8 וַתֹּאמַרְנָה הַכְּסִילוֹת אֶל־הַחֲכָמוֹת תֵּנָּה לָּנוּ מִשַׁמְנְכֶן כִּי יִכְבּוּ נֵרוֹתֵינוּ׃ 9 וַתַּעֲנֶינָה הַחֲכָמוֹת לֵאמֹר לֹא כֵן פֶּן־לֹא יַסְפֹּיק לָנוּ וְלָכֶן כִּי אִם־לֵכְנָה אֶל־הַמּוֹכְרִים וּקְנֶינָה לָכֶן׃ 10 וַיְהִי הֵנָּה הֹלְכוֹת לִקְנוֹת וְהֶחָתָן בָּא וַתָּבֹאנָה הַנְּכֹנוֹת עִמּוֹ אֶל־הַחֲתֻנָּה וַתִּסָּגֵר הַדָּלֶת׃ 11 וְאַחַר בָּאוּ גַּם־יֶתֶר הָעֲלָמוֹת וַתֹּאמַרְנָה אֲדֹנֵינוּ אֲדֹנֵינוּ פְּתַח־לָנוּ׃ 12 וַיַּעַן וַיֹּאמַר אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶן לֹא יָדַעְתִּי אֶתְכֶן׃ 13 לָכֵן שְׁקֹדוּ כִּי אֵינְכֶם יוֹדְעִים אֶת־הַיּוֹם וְאֶת־הַשָׁעָה (אֲשֶׁר יָבֹא בָהּ בֶּן־הָאָדָם)׃
פרשנויות עריכה
משל זה הוא אחד מתוך רצף משלים שסיפר ישו בתשובה לשאלה בבשורה על פי מתי כ"ד 3:
ויֵּשֵׁב עַל־הַר הַזֵּיתִים וַיִּגְּשׁוּ אֵלָיו הַתַּלְמִידִים לְבַדָּם וַיֹּאמְרוּ אֱמָר־נָא לָנוּ מָתַי תִּהְיֶה זֹאת וּמָה אוֹת בּוֹאֲךָ וְאוֹת קֵץ הָעוֹלָם׃
משלים אחרים ברצף זה כוללים את משל לבלוב התאנה בקיץ (ניצני עץ התאנה - מתי כ"ד 35-32) ואת משל העבד הנאמן (מתי כ"ד 51-42). משל עשר העלמות מעצים את הקריאה להיות מוכן לנוכח העת הלא וודאית של "ביאתו השנייה של ישו"[2] היא תוארה כ"משל הציפייה"[5]. כמו משל המטבע שאבד, הוא משל על נשים שבא מיד אחריו, עם מסר זהה, למשל עם גברים, שקדם לו[6].
במשל זה, מסמל ישו את החתן, בדומה לדמות אלוהים כחתן בספר ירמיהו, פרק ב', פסוק ב', ובקטעים דומים אחרים בתנ"ך[2].
האירוע המיוחל הוא ביאתו השנייה של ישו[5]. ר. ט. פרנס כותב שהמשל משמש תמרור אזהרה לאלה בכנסייה שבטוחים שעתידם (במלכות שמים) מובטח ללא כל תנאי[2].
המשל אינו מבקר את העלמות על כך שנמו את שנתן, שכן שתי הקבוצות גם יחד (הן העלמות החכמות והן העלמות הכסילות) עושות כך[3], אך בשל היותן של העלמות הכסילות לא מוכנות, מאחר שלא דאגו להביא עמהן שמן למאור (כלל לא ברור כלל האם העלמות הכסילות הצליחו להשיג שמן בלילה[7], שכן בלילה בדרך כלל החנויות אינן פתוחות[8][9]).
המשל לא נכתב על מנת לדבר בשבח הבתולים[5], ואכן לואיס מגרנדה, בספרו "מדריך החטאים" (The Sinner's Guide) משנת 1555, כותב "אף אחד לא עושה השתדלות עם החתן למען חמש העלמות הכסילות אשר, על אף לאחר שבזו לתענוגות הבשר והחניקו בלבן את אש תאוות הבשר, ולאחר שהתנסו ביתרון הבתולים, זנחו את מצוות הענווה והפכו נפוחות מגאווה בשל היותן בתולות"[10].
ספנסר וו. קימבל מביע השקפתו על ההבדל בין העלמות החכמות לבין העלמות הכסילות, ומדוע הן לא יכלו לשתף את שמנן: "זה לא נעשה מתוך אנוכיות או אכזריות. סוג השמן הזה שנועד להאיר את הדרך ולהאיר את החושך שמסביב לא ניתן לשיתוף. כיצד אפשר לשתף ציות בנושא עקרון מתן המעשר; חיי שלום מתוך צדקה; צבירת ידע? כיצד ניתן לשתף אמונה או עדות? כיצד ניתן לחלוק גישות או חיי צניעות.... כל אחד חייב להשיג את סוג ה"שמן" בעצמו .... במשל, ניתן לרכוש את השמן בשוק. בחיינו "שמן" המוכנות מצטבר טיפה אחר טיפה במסגרת חיים מתוך צדקה."[11][12]
אותנטיות עריכה
אמנם "מספר לא מבוטל של פרשנים מניחים למעשה שמשל "עשר העלמות" סופר בסופו של דבר על ידי ישו"[13], יש מספר פרשנים של כתבי הקודש, שבגלל טבעו האסכתטולוגי, מטילים ספק בכך שישו סיפר אי-פעם את המשל הזה, תחת זאת, הם מציעים שהמשל נוצר על ידי אבות הכנסייה בשלב מוקדם מאוד. רוב גדול של עמיתים בסמינר ישו, למשל, הצביעו על המשל כעל משהו הדומה למה שישו עשוי היה לומר או שהם אומרים בפשטות שהמשל אינו אותנטי ("אפור" או "שחור")[14]. חוקרים אחרים סבורים כי משל זה עבר רק עריכות קלות, והוא דוגמה מצוינת למיומנותו של ישו לספר משלים[15]. בכל מקרה זו עובדה חד משמעית היא, שהמשל מופיע בכל כתבי היד העתיקים של הברית החדשה, עם שינויים קלים של מילים בודדות בלבד[16].
שימוש ליטורגי במשל עריכה
בכנסייה הקתולית, המשל נקרא באופן מחזורי ביום ראשון בשבוע הבשורה קריאה עבור ה-32 שבמחזור; בטקסט יוצא הדופן של הטקס הרומי - מסת טרידנטין (Tridentine Mass), המשל משמש לקריאת הבשורה על מיסות של עלמות ועלמות שמתו מות קדושים (לרבות באופן מקרי גם סנט ססילי ב 22 בנובמבר ו סנט קתרין ב 25 בנובמבר, הנותנים לו דגש בזמן המתאים של סוף השנה הליטורגית). המשל הוא קריאת הבשורה של יום ראשון ה -27 במחזור במסורת הלותרנית .
בכנסייה הארמנית אורתודוקסית המשל הוא הנושא המרכזי של יום שני הקדוש. טקס כנסייתי מיוחד מדגיש את משל עשר העלמות, והוא נחגג ביום שלישי בערב של השבוע הקדוש.
בכנסייה הסורית-האורתודוקסית משמש המשל לזיכרון יום ראשון של שירות הקודש של vespers (תפילת ערבית בשקיעה אצל האורתודוקסים, הקתולים, הקתולים מזרחיים, האנגליקנים). התפילה מסמלת את החיים של המאמין על פי הלקח ממשל עשר העלמות, שרק באמצעות חיים של מסירות, שקידה, ערנות, צום ותפילה, יוכלו להתכונן לקראת בואו של החתן עצמו.
באמנות עריכה
משל זה הפך לנושא פופולרי בתחומי אמנות שונים לרבות ציור, פיסול, מוזיקה ודרמה.
ציור עריכה
המשל תואר במספר ציורים, לרבות ציורי פולחן בכנסייה, בצפון אירופה. של העת החדשה לאחרונה, היא ציור משנת 1954, של טובה ינסון. גם האמנים של תנועת הנצרנים (תנועה של אמנים גרמניים במאה ה-19 שמטרתה הייתה להחיות הגינות, רוחניות ומוסר באמנות הנוצרית) נטלו נושא משל זה לעבודתם.
פיסול עריכה
פסלים של העלמות החכמות והכסילות, היו מוטיב נפוץ בימי הביניים באמנות והאדריכלות הכנסייתיות באירופה, במיוחד נהגו לקשט דלתות, בדמויות מגולפות שייצגו את הנושא בכנסיות וקתדרלות של הסגנון הגותי, בימי הביניים, לרבות:
- קתדרלת אמיין
- קתדרלת אוסר
- קתדרלת לאן
- קתדרלת נוטרדאם דה פריז
- הקתדרלה של נוטר-דאם, ריימס
- קתדרלת שטרסבורג
- קתדרלת ארפורט
- קתדרלת מגדבורג
העלמות מתוארות גם בפסלים על קתדרלות בשווייץ ובמדינות אחרות; בשער המוביל אל הכנסייה הראשית של הובהנבנק (Hovhannavank) בארמניה (1216-1221)
מצויות סצנות מגולפות מן משל העלמות החכמות והכסילות.
הנוכחות המתמדת של פסלים כאלה השרתה תיאורים בדיוניים, כגון פיתוחים על דלתות של הקתדרלה קינגסברידג' ברומן עולם ללא קץ, מאת קן פולט כפי שהוגדרה לשלהי ימי הביניים.
מוזיקה עריכה
מספר יצירות מוזיקליות קיבלו השראתן מהמשל. המסר שלו נוצק לתוך מזמור " Wachet auf, ruft uns die Stimme" מאת פיליפ ניקולאי, אשר יוהאן סבסטיאן באך השתמש לקוראל קנטטה Wachet_auf,_ruft_uns_die_Stimme_רי"ב_140. המשל משמש כנושא למספר מזמורים, כולל ממזמור מהמאה ה-19 "הנה בא החתן " מאת ג'ורג' פרדריק רות, אשר מתחיל כך:
מנורותינו מעוטרות ובוערות;
גלימותינו לבנות ונקיות;
ציפינו לחתן,
הו, הנוכל להיכנס?
"העלמות החכמות" ( The Wise Virgins) הוא ריקוד בלט בעל מערכה אחת, שנכתב בשנת 1941 על ידי ויליאם וולטון, המבוסס על המוזיקה של יוהאן סבסטיאן באך, עם כוריאוגרפיה מאת פרדריק אשטון. הוא מבוסס על משל עשר העלמות.
"שמור את המנורה מעוצבת ובוערת" ( "Keep Your Lamp Trimmed and Burning") הוא שיר נשמה בלוז המבוסס על המשל והוקלט על ידי וילי ג'ונסון העיוור, הכומר פרלי בראון, והכומר העיוור גארי דייוויס.
גם מוזיקה לא דתית השתמשה בנושא המשל, כגון בבלט "העלמות החכמות והכסילות" מאת המלחין השוודי קורט אטרברג (1887-1974), שנכתב ב-1920.
הזמר ג'וני קאש עשה שימוש במשל בשירו "האיש יבוא" ("The Man Comes Around"), בשנת 2002 אשר נשען במידה רבה על כתבי הקודש.
המלחינה האמריקאית אמילי פרימן-בראון הלחינה אורטוריה מבוססת על המשל.
דרמה עריכה
מאז תחילת עידן הנצרות, סופר סיפור המשל כמחזה מסתורי. סנט מתודיוס כתב את מסיבת עשר העלמות (the Banquet of the Ten Virgins) ,[17] מחזה ביוונית. ספונסוס (Sponsus) מחזה מאמצע-המאה ה-11, בוצע גם בלטינית וגם באוקסיטנית. המחזה הגרמני לשחק (Ludus de decem virginibus) היה הראשון שבוצע ב-4 במאי 1321. היה גם מחזה הולנדי ששיחק בשלהי ימי הביניים.
ראו גם עריכה
- ישו
- בשורת מתי
- הברית החדשה
- משלי ישו
- משל המנורה תחת האיפה
- משל הסעודה הגדולה
- משל סעודת החתונה
- משל העבד הנאמן
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ John Barton, The Oxford Bible Commentary, Oxford University Press, 2001, ISBN 0-19-875500-7, p. 878.
- ^ 1 2 3 4 R. T. France, The Gospel According to Matthew: An introduction and commentary, Eerdmans, 1985, ISBN 0-8028-0063-7, pp. 349-352.
- ^ 1 2 Ben Witherington, Women in the Ministry of Jesus: A study of Jesus' attitudes to women and their roles as reflected in his earthly life, Cambridge University Press, 1987, ISBN 0-521-34781-5, p. 43.
- ^ John Nolland, The Gospel of Matthew: A commentary on the Greek text, Eerdmans, 2005, ISBN 0-8028-2389-0, pp. 1006–1008.
- ^ 1 2 3 Catholic Encyclopedia: PARABLES.
- ^ משל המטבע שאבד בא אחרי משל הכבש האובד, והמשל כאן בא אחרי משל העבד הנאמן (אנ')
- ^ John R. Donahue, Hearing the Word of God: Reflections on the Sunday Readings: Year A, Liturgical Press, 2004, ISBN 0-8146-2785-4, p. 134: "We never know whether they found it, but when they return, the feast has started and the door is barred."
- ^ Craig S. Keener, The Gospel of Matthew: A Socio-Rhetorical Commentary, Eerdmans, 2009, ISBN 0-8028-6498-8, p. 597.
- ^ J. Dwight Pentecost, The Parables of Jesus: Lessons in life from the Master Teacher, Kregel Publications, 1998, ISBN 0-8254-3458-0, p. 150.
- ^ Louis of Granada, The Sinner's Guide, 1555.
- ^ Spencer W. Kimball, Faith Precedes the Miracle, p. 255.
- ^ Henrie, Lynda (14 ביולי 2010). "LDS Business College Devotional - Preparation: A Learning Model Discovery". LDS Business College. נבדק ב-14 ביוני 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Jan Lambrecht, Out of the Treasure: The parables in the Gospel of Matthew, Peeters, 1991, ISBN 90-6831-161-1, p. 204.
- ^ Funk, Robert W., Roy W. Hoover, and the Jesus Seminar. The Five Gospels. Harper:San Francisco, 1993, p. 254
- ^ Klyne Snodgrass, Stories with Intent: A comprehensive guide to the parables of Jesus, Eerdmans, 2008, ISBN 0-8028-4241-0, p. 505.
- ^ United Bible Societies, The Greek New Testament, 1983, p. 24.
- ^ Banquet of the Ten Virgins