משמרות המהפכה האסלאמית

כוח צבאי איראני

משמרות המהפכה, או בשמם הרשמי כוחות משמר המהפכה האסלאמיתפרסית: سپاه پاسداران انقلاب اسلامی, בתעתיק עברי: ספאה פאסדאראן-י אנקלאב-י אסלאמי) הם כוח צבאי איראני אשר תפקידו העיקרי להגן על המשטר האסלאמי השיעי הקיים כיום במדינה, וכן לשרת את האינטרסים של איראן במדינות זרות. פעילותם כוללת מימון של ארגוני טרור, אימונם, ארגונם והדרכתם, אספקת אמצעי לחימה ואף ביצוע פעולות טרור עצמאיות.

משמרות המהפכה האסלאמית
سپاه پاسداران انقلاب اسلامی
תקופת הפעילות 5 במאי 1979 – הווה (44 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
אידאולוגיה

אסלאמיזם
שיעי
לאומנות אסלאמיסטית
אנטי-ציונות
אסלאם פונדמנטליסטי
חומייניזם

אנטי-מערביות
אנטישמיות
מוטו הכינו כוח לקראתם ככל שתוכלו
هر نیرویی در قدرت دارید، برای مقابله با آن‌ها (دشمنان)، آماده سازید (מתוך הקוראן, סורה 8 פסוק 60)
כינוי משמרות המהפכה
מייסדים
מפקד נוכחי חוסיין סלאמי
מטה טהראן עריכת הנתון בוויקינתונים
אזורי פעילות

איראןאיראן איראן
הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית הרשות הפלסטינית
עיראקעיראק עיראק
לבנוןלבנון לבנון

סוריהסוריה סוריה
מדינה איראןאיראן איראן
חברים 210,000 פעילים
יחידות בת זרוע יבשה
זרוע אווירית (האחראית גם על יחידת הטילים האסטרטגיים של איראן)
זרוע ימית
כוח קודס
בסיג'
בעלי ברית רוסיהרוסיה רוסיה
סוריהסוריה סוריה
עיראקעיראק עיראק
חות'ים החות'ים
חמאסחמאס חמאס
הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני
ועדות ההתנגדות העממית
מתנגדים ישראלישראל ישראל
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת
קנדהקנדה קנדה
יפןיפן יפן
הולנדהולנד הולנד
גרמניהגרמניה גרמניה
אוסטריהאוסטריה אוסטריה
אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה
סרביהסרביה סרביה
שווייץשווייץ שווייץ
מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץמועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ
הליגה הערביתהליגה הערבית
הליגה הערבית
הצבא הסורי החופשי הצבא הסורי החופשי
אל-קאעידהאל-קאעידה אל-קאעידה
המדינה האסלאמיתהמדינה האסלאמית המדינה האסלאמית
ומדינות נוספות
קרבות מלחמת איראן–עיראק
מלחמת האזרחים בלבנון
מלחמת האזרחים בסוריה
מלחמת האזרחים השנייה בעיראק
www.sepahnews.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

משמרות המהפכה (הנקראים גם בשם הקיצור "פסדראן") מאורגנים בצורה הדומה לצבא איראן, אך בהיקף מצומצם יותר. משמרות המהפכה מורכבים מחמש "זרועות": זרוע יבשה, זרוע אווירית (האחראית גם על יחידת הטילים האסטרטגיים של איראן), זרוע ימית, כוחות מיוחדים המכונים "כוח קודס", ויחידות מיליציה בשם בסיג', הזוכות לאימון צבאי מועט יחסית ומשמשות גם ככוחות ביטחון פנים (כמין משטרה). כיום אין קשר בין הפיקוד של משמרות המהפכה לפיקוד של צבא איראן, אולם נערכים דיונים על כך.

משמרות המהפכה מוגדרות כארגון טרור על ידי ארצות הברית, בחריין, ישראל וערב הסעודית[דרוש מקור].

היסטוריה עריכה

המשמרות הוקמו ב־5 במאי 1979 ככוח הנאמן לאייתוללה ח'ומייני, לאיזון נגד צבא איראן, שטופח על ידי השאה ונתפש על ידי מנהיגי המהפכה ככוח שאין לתת בו אמון[1]. לאחר המהפכה האסלאמית התנהל ויכוח בקרב המשטר האם להמשיך את קיומו של צבא איראן, או להסתפק בכוח המהפכני הלוחם של המשמרות. עם זאת, התקפות הכוחות הסדירים הגדולים של עיראק הפכו דיון זה לבלתי רלוונטי, ומשמרות המהפכה גדלו לכוח צבאי מלא במהלך מלחמת איראן–עיראק. במהלך המלחמה הוקצו לכוחות משמרות המהפכה משאבים גדולים יותר וחימוש עדיף על פני צבא איראן. כוחות המתנדבים של משמרות המהפכה, הבסיג', לא זכו לאימונים רציניים או לחימוש מעבר לנשק הקל במהלך מלחמת איראן–עיראק. הבסיג' היה אחראי לגלי המתאבדים שהפעילה איראן בהסתערות על כוחות עיראקיים וטיהור שדות מוקשים בגבול בדרום עיראק בין היתר על ידי "ילדי המפתחות". הכוח הסדיר של משמרות המהפכה מונה כיום כ-120 אלף חיילים, לאחר שירד משיאו ב-1988, אז מנה כ-300 אלף.

משנות האלפיים רבים מבכירי הממשל האיראני הנוכחי שירתו בעברם במשמרות המהפכה, כולל נשיא איראן לשעבר מחמוד אחמדינז'אד, ששירת במהלך מלחמת איראן–עיראק.

באוגוסט 2007 מונה למפקד משמרות המהפכה גנרל מוחמד עלי ג'עפרי[2], ששירת במסגרת זו החל מ-1981 ועודד שימוש בכוח צבאי נגד מהומות הסטודנטים באוגוסט 1999. כשבועיים לאחר הכרזת מחלקת המדינה האמריקנית כי הארגון הוכנס לרשימת ארגוני הטרור של ארצות הברית בספטמבר 2007, החליף ח'אמנאי את ראש המשמרות, וגנרל יחיא רחים ספאווי נתמנה ליועצו הצבאי.

עם כניסת ג'עפרי לתפקידו, הוא יזם שני שינויים מבניים במשמרות המהפכה: ראשית, הוא הכפיף באופן מוחלט את מפקדת הבסיג' להנהגת משמרות המהפכה. שנית, הוא יצר 31 מפקדות אזוריות (אחת לכל מחוז איראני ושתיים במחוז טהראן המאוכלס בצפיפות). יצירת המפקדות האזוריות נועדה להקל על גיוס חיילים לכוח, ונראה כי נועדה להקל על ההתמודדות עם איומים פנימיים של כוחות אופוזיציה אלימים וגם כדי למנוע מצב של קריסת מערך ההגנה של הכוח במקרה של תקיפת המפקדה בטהראן.[3]

ב-26 בספטמבר 2007 קיבל הסנאט של ארצות הברית החלטה תקדימית ברוב של 76 תומכים מול 22 מתנגדים, להצהיר על משמרות המהפכה כעל ארגון טרור[4].

ביולי 2012 הודו בפעם הראשונה באופן רשמי כוחות הביטחון בהודו כי משמרות המהפכה האיראניים הם שביצעו את פיגוע הטרור נגד רכב השגרירות הישראלית בניו דלהי[5].

ב-21 באפריל 2019 הודיע המנהיג העליון של איראן עלי ח'אמנאי על מינויו של חוסיין סלאמי, שהיה עד אז סגנו של המפקד מוחמד עלי ג'עפרי, למפקד משמרות המהפכה[6].

ב-8 באפריל 2019 הכניסה מחלקת המדינה של ארצות הברית את משמרות המהפכה לרשימת ארגוני הטרור הזרים ובכך הכריזה ארצות הברית עליו כארגון טרור[7]. ב-18 בינואר 2023 קבע הפרלמנט של האיחוד האירופי ברוב מוחץ כי משמרות המהפיכה הם ארגון טרור[8].

ארגון המודיעין של משמרות המהפכה עריכה

המבנה המשוער של ארגון המודיעין דומה למאפייני פעילותן המבוזרת של משמרות המהפכה בעשור האחרון, הפעילות נעשית, גם היא, באמצעות מרכזים מודיעיניים, הפועלים ב־31 המחוזות ברחבי המדינה. בכל מחוז פועלת יחידה מודיעינית בכפיפות לארגון המודיעין, שמרכזו בטהראן.

פעילות זו נועדה לשפר את יכולת השליטה וההתמודדות של הארגון עם אתגרים ביטחוניים פנימיים בשגרה ובמצבי חירום. ממידע חלקי וספורדי על אודות מבנה הארגון, עולה כי הוא מורכב ממספר מחלקות נושאיות, שאחראיות לתחומים מודיעיניים ונושאיים שונים בהתאם למשימות המוטלות על הארגון, בהן: מחלקת מיפוי, האחראית למיפוי כל הערים ברחבי איראן ואיתור מקומות בעלי רגישות פוליטית, כלכלית או חברתית. מחלקת איסוף, האחראית לאיסוף מודיעין באמצעים שונים והעברתו בין היחידות הרלוונטיות. מחלקה פוליטית המתמקדת באיסוף מודיעין ובמעקב אחר מפלגות פוליטיות ואישים פוליטיים. מחלקת מבצעים, האחראית לתכנון ולהוצאתם לפועל של מבצעים, כגון: מעצרים, חקירות, אספקת אמצעי לחימה, אספקת לבוש ותחבורה וכיוצא באלה. מחלקה חברתית, האחראית למאבק בפשיעה, בעבירות מוסר ובפעילות דתית "סוטה" (מסדרים צוּפים, בהאים, כת השטן וכיוצא באלה). מחלקת תיעוד, האחראית לשימור מסמכים ולתיעוד ממוחשב של מידע מודיעיני. מרכז טכני, שאחראי לטיפול בציוד האזנות, צילום ומחשוב, ולפיתוח תיעוד חזותי של הפגנות וזיהוי המשתתפים בהן ולהתקנת מצלמות וציוד האזנה. על פי מספר דיווחים, גם מערך הסייבר של משמרות המהפכה כפוף לארגון המודיעין של משמרות המהפכה, אם כי אין לכך עדות חד־ משמעית. "פיקוד הגנת הסייבר" של משמרות המהפכה הוקם בעשור האחרון כדי להגן על המשתמשים במערכות סייבר וליצור תכנים בסייבר. במסגרת הפיקוד, פועל מרכז לחקירת פשעי סייבר של משמרות המהפכה, שהוקם ב־2007 ("צבא הסייבר") והיה מעורב במבצעי סייבר שונים, והפרויקט "גרדאב", שנועד לזהות גורמים העומדים מאחורי פעילותם של אתרים "בלתי מוסריים ובלתי הולמים". תת-אלוף חוסיין טאיב (حسین طائب) עמד בראש הארגון החל מאוקטובר 2009 ועד 23 ביוני 2022, מחליפו תת-אלוף מוחמד קזמי[9].

משימות הארגון עריכה

בין משימותיו המרכזיות של ארגון המודיעין של משמרות המהפכה ניתן לציין:

  • סיכול טרור מצד ארגוני טרור, ארגוני אופוזיציה ומבקרי משטר מבית ומחוץ. כחלק מאחריותו
  • סיכול חתרנות פוליטית של מתנגדי משטר בתחום סיכול חתרנות פוליטית ודיכוי מתנגדי המשטר, אחראי ארגון המודיעין על אגף 2-A בכלא אווין בטהראן, המשמש לכליאת אסירים פוליטיים. פעילות זו התגברה לנוכח גלי המחאה העממי.
  • השתתפות פעילה בדיכוי מחאות ומהומות. שפקדו את איראן בסוף 2017 תחילת 2018 ובסוף 2019 ("מהומות הדלק"). מוסר, פיקוח ואכיפה במרחב הווירטואלי,
  • מאבק ב"חדירה תרבותית מערבית" ובעבירות סיכול בדלנות אתנית ו"סטייה דתית", סיכול פשיעה חמורה והברחות ומאבק בשחיתות כלכלית.
  • לכידת מתנגדי משטר בחו"ל. במסגרת פעילות של רוחאללה זם, עיתונאי ומתנגד המשטר, שהתגורר בשנים האחרונות בפריז ונחטף על ידי ארגון המודיעין עם הגעתו לנמל התעופה הבינלאומי של בגדאד. זם נודע בעיקר בהפעלת ערוץ טלגרם, שהקים בשנת 2015 ומילא תפקיד משמעותי בארגון גל המחאה, שפרץ באיראן בשלהי 2017.
  • מעצר אזרחים בעלי אזרחות איראנית- האחרונות עצר ארגון המודיעין עשרות בעלי אזרחות כפולה והאשימם בריגול, בעיקר לצורך קידום עסקאות לשחרור אסירים בין איראן למדינות המערב או לצורך דרישת כופר. ערכי המוסר במרחב הפיזי והווירטואלי.
  • מאבק ב"חדירה תרבותית מערבית" ושמירת "סטייה דתית" מסדרים צוּפים, בהאים, עובדי
  • פעילות נגד בדלנות אתנית ונגד ביטויים של "כת השטן" וכיוצא באלה. סחר בלתי־חוקי במטבע חוץ והברחת סחורות,
  • סיכול פשיעה חמורה, כגון: הלבנת כספים, סמים, אלכוהול ואמצעי לחימה. מחלקה חברתית, האחראית למאבק בפשיעה, בעבירות מוסר ובפעילות דתית "סוטה", מסדרים צוּפים, בהאים, כת השטן וכיוצא באלה (המאפיינים הבולטים של המערכות הציבורית,
  • מאבק בשחיתות הכלכלית, הנחשבת לאחד הפוליטית והכלכלית באיראן. המהפכה בניהול המשבר ובפעולות למניעת
  • מאבק בקורונה, כחלק ממעורבות משמרות התפשטות הנגיף ולסיוע לנפגעים, למשל ייצור וחלוקה של ציוד רפואי וסיכול אגירת ציוד רפואי, כגון: מסכות, כפפות כירורגיות וחומרי חיטוי.

מעמדו של ארגון המודיעין של משמרות המהפכה בעשור האחרון והרחבת משימותיו, משקפים מגמה כוללת של התחזקות כוחם של משמרות המהפכה האיראניות, הממלאות כיום תפקיד משמעותי במערכת הפוליטית האיראנית, כמו גם בכלכלה.

מחמד כאט'מי, הוא ראש הארגון לאבטחת מודיעין במשמרות המהפכה. (אפרס, 29 בינואר 2017)[10].

כוח קודס עריכה

  ערך מורחב – כוח קודס

כוח העילית של משמרות המהפכה, כוח קודס (על שמה של ירושלים), מעורב בסיוע רב לארגוני הטרור האסלאמי. בין היתר סייע כוח זה להקמת חזבאללה ב-1982, ומאז הוא תומך בארגון בהדרכה ובאספקת ציוד. על פי עדותו בשב"כ של פואד אלשובכי, איש הכספים לשעבר של הרשות הפלסטינית, משמרות המהפכה וארגון חזבאללה עמדו מאחרי הניסיון להבריח נשק לרשות באמצעות האונייה קארין A, עוד סיפר כי נפגש בדובאי בשנת 2001 עם גורמים איראניים שביקשו לסייע לרשות הפלסטינית באימון, במימון ובהקמת מפעלי נשק, דבר שיאסר ערפאת דחה בשל חששו ממזימה איראנית לפגוע בו[11]. עלו טענות שפעילים בארגון נלחמו לצד חזבאללה במלחמת לבנון השנייה ואף נהרגו על ידי חיילי צה"ל.[12] מאז ראשית האינתיפאדה השנייה מסייע הכוח גם לארגוני הטרור הפלסטיניים ומהווה עבורם מקור השראה (ניתן להבחין בדמיון רב בין סמל משמרות המהפכה לבין סמלי חזבאללה וחמאס - יד אוחזת ברובה סער בצירוף פסוק מהקוראן). מלבד התמיכה הכלכלית לה זוכים חמאס והג'האד האסלאמי מאיראן, פעילים של ארגונים אלו אף עברו אימונים באיראן מידי לוחמים של משמרות המהפכה[13]. כמו כן סייע הכוח למחתרת הכורדית ולמוסלמים בבוסניה.

בתחילת 2007 קצינים בכירים מהכוח נתפסו על ידי האמריקנים בצפון עיראק. כלי נשק, ובהם רובי צלפים אוסטריים שסופקו לאיראן, חומרי נפץ וטילי נ"מ סיניים שנקנו על ידי האיראנים נתפסו על ידי האמריקנים, שמשערים כי הוחדרו לעיראק בידי משמרות המהפכה[14]. מדריכים מטעם משמרות המהפכה וחזבאללה מעבירים אימונים מקיפים בלוחמה זעירה, הנדסת מטעני-צד ועוד במחנות אימון בקרבת טהראן ובלבנון ללוחמים של מיליציות אנטי-אמריקניות שיעיות בעיראק[15].

בשלהי 2007 התביעה בארגנטינה ביקשה מהאינטרפול להוציא צו מעצר נגד מפקד כוח קודס לשעבר, אחמד וחידי (מכהן כשר ההגנה של איראן משנת 2009), יחד עם שבעה בכירים איראנים, באשמת תכנון וביצוע הפיגוע בבניין הקהילה היהודית בארגנטינה בבואנוס איירס, שבו נהרגו 85 איש[16]. מ-1998 עד להריגתו בשנת 2020, עמד קאסם סולימאני בראש כוח קודס. מחליפו הוא אסמאעיל קאאני.

משמרות המהפכה שולטים בחלק ניכר מכלכלת איראן (לפי הערכות שונות: בין 30% ל-60%)[17].

מפקדים עריכה

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^
    Kenneth Katzman, The Warriors of Islam: Iran's Revolutionary Guard (Boulder: Westview Press, 1992), pp. 30-36
  2. ^ דודי כהן, איראן: מפקד חדש מונה למשמרות המהפכה, באתר ynet, 2 בספטמבר 2007
  3. ^
    Ali Alfoneh, "What Do Structural Changes in the Revolutionary Guards Mean?", Middle East Outlook, American Enterprise Institute (AEI), September 23, 2008.
    (הקישור אינו פעיל, 11.2.2020)
  4. ^ הסנאט: משמרות המהפכה באיראן - ארגון טרור, באתר ynet, 27 בספטמבר 2007
  5. ^ אלי ליאון, דו"ח של משטרת הודו: איראן אחראית לפיגוע בניו דלהי, ישראל היום, 31 ביולי 2012
  6. ^ אילנה אושומירסקי והסוכנויות, אחרי 11 שנה: הוחלף מפקד משמרות המהפכה באיראן, באתר ynet, 21 באפריל 2019
  7. ^ ארה"ב הכריזה: משמרות המהפכה של איראן - ארגון טרור, באתר ynet, 8 באפריל 2019
  8. ^ גדעון קוץ, אנה ברסקי, ‏הפרלמנט האירופי: להכריז על משמרות המהפכה כארגון טרור, באתר מעריב אונליין, 18 בינואר 2023
  9. ^ Reuters (2022-06-23). "Iran replaces powerful chief of Guards' intelligence unit - state TV". Reuters (באנגלית). נבדק ב-2022-06-23.
  10. ^ רז צימט, ארגון המודיעין של משמרות המהפכה (עמ' 59-56), באתר מבט מל"מ, גליון 88, ‏פברואר 2021
  11. ^ מסמכים הנוגעים לפואד אלשובכי, המרכז למורשת המודיעין(הקישור אינו פעיל, 11.2.2020)
  12. ^

    NY Sun - War Dead Flown to Iran, July 24, 2006.

  13. ^ הארץ , שירות "", סנדיי טיימס: 150 אנשי חמאס אומנו בטהראן, באתר הארץ, 9 במרץ 2008
  14. ^ עדות פטראוס (PDF) מול הקונגרס האמריקני.
  15. ^ כך עולה מחקירות של מספר פעילים שיעים בעיראק, ראו דיווח הניו יורק טיימס מ-19 באוקטובר 2008: Documents Say Iran Aids Militias From Iraq
  16. ^ Iranians named over Buenos Aires bombing, דיווח הדיילי טלגרף הבריטי מ-12 בנובמבר 2007.
  17. ^ אמיר בוחבוט‏, ריאיון עם מחזיק תיק איראן באמ"ן, באתר וואלה!‏, 30 בספטמבר 2019